קבלו אותי בדיבור פתוח, אני בא לכתוב מאמר כי אני רוצה לעניין אנשים במה שאני עושה, שאנשים יקראו ויכירו ודרך זה יבואו ויהנו משירות שאני מעוניין להעניק בטיפולים שאני עושה.
אני רוצה להרגיש משוחרר וזורם ולתת למילים לצאת מלבי ואז ממילא הם יגיעו ללב הקורא כי דברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב.
אך מה אעשה ועל הדרך עולה לו מרכיב שעולה ומאפיל בין לבי שזורם ומייצר ובין הכתיבה אשר בה מתלבש צורך שאתה הקורא תהיה מרוצה.
שהרי לא אמור להיות לי איכפת אם תאהב או לא את אשר אני כותב, זה לא שאנחנו מכירים וגם אם כן זה עניין שלך מה אתה חושב ומרגיש.
ובכל זאת המרכיב קצת עקשן ודורש את שלו, דעת קהל עולמית הוא רוצה, הוא לא מתפשר על פחות מהטוב ביותר.
ועכשיו נכנס פנימה ופוגש ש...
אותו הזמן הלב כביכול לא מבין מה קורה, למה לא נותנים לו להתבטאות בפשטות, לאמר את אשר יושב לו על הקנה.
לא נעצר וממשיך באתגר...
מורכבות ובה מחד אור הלב אשר יש לו לתת יצירה נפלאה ומאידך עומד לו השכל המבקר, עומד וחוסם את הזרימה הטבעית, הוא רוצה שהדברים יהיו כמו שצריך, אבל איך צריך???
הוא לא יודע לתת תשובה ברורה כי סך הכל הוא לא איזה אומן או יוצר, הוא בסך הכל השכל המבקר, הוא יכול להגיד ללב מה לא ולסגור כשצריך אבל ליצור מבפנים הוא לא יודע.
הלב הוא כמו ילד מלא בחיים והשכל הוא כמו מבוגר קצת כבד לפעמים, זה לא בהכרח אבל בסגנון, שהלב הוא חיים והשכל הוא יותר קר כמו מחשב.
זה לא חייב להיות ככה אבל כשהם לא מסתדרים בינהם אז נאבד השקט בפנים...
ואז מבלי לשים לב ללב שנאבק עם השכל אז פתאום האדם מוצא את עצמו כועס או מפחד או דואג או סתם לא שקט ורוצה ללכת לישון או אוכל בכפייתות שוקולד ושוב קופסת סיגריות אחרי שהוא הבטיח לעצמו ש....
אבל במצוקה זה אחרת כי אין כל כך אם מי לדבר, ואז שוב פעם חוזר להיות נגד עצמו או...
שבוחר אחרת, שבוחר לקחת אחריות על העולם הפנימי.
יותם בז'רנו - להרגיש טוב - תהליכים אלטרנטיבים לטיפול בנפש
