חיילים משוחררים, מחפשים הכוונה? מספר דברים שכדאי שתדעו 

ברכותיי, אתה עומד להשתחרר. אתה מתרגש לקראת היציאה מהמסגרת, יחד עם זאת אתה קצת מבולבל ולחוץ. חברות הלימודים לפסיכומטרי כבר עטו עליך, כמו גם מוסדות אקדמאים שונים. אתה בודק מהן העבודות המועדפות כדי לקבל את המענק בעוד כשנה וחצי, או במה אתה יכול לעבוד בינתיים כדי לממן את הטיול החלומי. חושב על הקרחאנה שאתה הולך לעשות שם בחוץ. רגע לפני שאתה קופץ... הנה מספר דברים שכדאי שתדע

אפקט העדר

ע"פ ויקיפדיה: עדר הוא התקבצות חיות מאותו מין, חיות בר או חיות בית, תופעת העדר היא אף צורת התנהגות חייתית קיבוצית, המנוצלת לשליטה בחיות אלה בידי בני מין אחר, בני אדם או כלבים. כאשר חיות נקבצות בעדר הן נוטות להתנהג באופן דומה (כך למשל, כולן נעות באותו כיוון בזמן נתון), אף שהדבר אינו נובע מתכנון מוקדם, או מתאום מודע ביניהן. תחת זאת כל חיה בוחרת בהתנהגות המתאימה להתנהגות רוב העדר, ייתכן שהתנהגות זו היא בדרך של חיקוי, או שרוב החיות מגיבות לאותן נסיבות חיצוניות.

הבט רגע על חייך עד כה: בפעוטון, בגן הילדים ? היית חלק מעדר. בבית הספר ? היית חלק מהעדר. בצבא ? היית חלק מהעדר. תמיד אמרו לך מה לעשות, נעת לאן שכולם נעו, הובלת ונוצלת על ידי גורמים אחרים. הרגשת בסדר עם עצמך ? אחרי הכל כולם סביבך עשו בדיוק את אותו הדבר, דבר שנתן לכך אישור.

ועכשיו?

עכשיו כולם מספרים לך שאם לא תעשה עכשיו פסיכומטרי ? לא תצליח בחיים. שכדאי לך להוציא תואר אקדמאי. שכדאי לך לעבוד בעבודה מועדפת. שכדאי שתלך לייעוץ תעסוקתי ולהכוונה ללימודים שיגידו לך למה אתה מתאים. חשוב על כך רגע: מה עושים כולם? בדיוק את אותם הדברים שמספרים לך שכדאי ? רוב החיילים המשוחררים ממשיכים לנוע כעדר לעבר כל הדברים שכפי הנראה ? יש מי שדואג לנתב אותם לעברם.

בוא נחדד לרגע את הבעיה של פרט בעדר

עד כמה הוא מסוגל להביט רחוק? הוא לא. הוא מביט ורואה סביבו אנשים שדומים לו. הוא לא יכול לראות מעבר לגבולות של העדר.

עד כמה יש לו חופש לבחור באמת מה הוא רוצה? הוא לא. מגוון האפשרויות שעומד מולו מצומצם אך ורק למה שהעדר מכיר ? מה שנמצא בטווח ההיגיון של העדר. לעדר סביבו יש השפעה פסיכולוגית רבה, אם ירצה או לא ירצה ? על דרכו ועל הבחירות שלו.

ואיך ה"רועים" מנצלים את זה?

עבודה "מועדפת" ? שאלת את עצמך פעם "מועדפת למי?" הרועים יודעים שאתה צריך ורוצה כסף. הם מניחים את הכסף הזה מול האף שלך בדיוק כפי שהם מושכים כבש עם עלה תאנה עסיסי ומכווינים אותך לעבודות ספציפיות ? בבתי מלון, תחנות דלק וכו'. חשוב רגע מי עומד מאחורי כל זה ? מי מחזיק בבתי המלון, בתחנות הדלק ובתעשיות הללו שנחשבות לעבודה מועדפת? בדיוק ? אותם ה"רועים". אלו ששולטים בעדר. ישבו להם וסגרו את עסקת חייהם מול משרד הביטחון ? להשיג אותך לעבודה ככוח אדם זול במשכורת מינימום לאורך שנה וחצי.

ייעוץ תעסוקתי ? אל תתבלבל. גם הפקידים והיועצים במכונים להכוון תעסוקתי או הכוונה מקצועית הם חלק מהעדר. הם מכירים רק מה שמכיר העדר. את העסקים שמעסיקים את העדר. את המקצועות שנדרשים עבור ה"רועים" כדי לשמר ולגדל את הממלכות שלהם. העבודות שמוצעות לך על ידי גופים כאלו הם המקצועות שיש להם דרישה לעובדים. הם בונים על הלחץ שלך למצוא עבודה וסותמים את החורים של מבקשי העובדים הזולים. עד כמה היעוץ שלהם אובייקטיבי? עד כמה הם פותחים בפניך את כל האפשרויות? הם לא ? הם מכווינים בדיוק לאותם מקומות שהגיוניים לעדר. שהעדר מכיר.

הכוונה ללימודים ? כאן נמצא CATCH לא קטן. רוב העדר נכנע לאמונות ולשטיפת המוח של ההורים שלו, של המורים שלו, של האוניברסיטאות והמכללות ? "בלי לימודים לא תצליח בחיים!"  אגב, במחקר שנערך לפני מספר שנים, הופרכה התיאוריה הזו. אין כל קשר בין לימודים לבין הצלחה בחיים ? לא אישית ולא כלכלית. ומי הרועים שמאחורי מוסדות ההכוונה ללימודים? צודקים ? אותם מוסדות אקדמאיים שניזונים מהסטודנטים.

שלא תטעו, אני לא טוען שלא חשוב ללמוד. חשוב מאוד ללמוד, ואין מחקר מוח שלא תומך בעובדה הזו. העניין הבסיסי שהעדר לא כל כך מבין ? לימודים אמורים להיות נגזרת של משהו גדול יותר ? נגזרת של "איפה אתה רוצה להיות בעוד 20-30 שנה?"

במחקר שנעשה בייל לפני כמה עשרות שנים, נשאלו סטודנטים של שנה א' איפה הם רואים את עצמם בעוד כ-20 שנה. רובם ענו תשובות כגון "לא יודע", או "נראה לאן החיים/הלימודים יובילו אותי". רק 3% ידעו לתאר בדיוק את המקום אליו הם שואפים להגיע (אישית וכלכלית) בעוד כ-20 שנה. הם גם ידעו לתאר את המסלול שהם הולכים לצעוד בו בדרך לשם. 20 שנה לאחר מכן נחקרו שוב כל המשתתפים במחקר. אותם 3% נמצאו בדיוק במקום בו הם סימנו לעצמם ואף למעלה מכך. מבחינה כלכלית ? נמצא כי אותם 3% נמצאים במקום גבוה פי כמה מכל השאר. אם נבקש להסיק מהמחקר הזה: קיים קשר בין היכולת לחשוב רחוק לבין הצלחה בחיים.

העדר, לעומת זאת, שמאמין למה שמספרים לו, שלא מאומן לחשוב כל כך רחוק, קופץ מיד ללמוד מבלי לשאול את עצמו את השאלה הגדולה הזו. העדר מעולם לא חונך או אומן לחשוב רחוק כל כך.

מכוני פסיכומטרי ? המבחן הנשגב הזה פותח על ידי פסיכולוגים על מנת להעריך ? עד כמה המועמד מתאים ללימודים. ציון במבחן זה יקבע לאיזה תחום תתקבלו ללמוד באקדמיה. עם זאת ? ההמצאה הזו ייצרה בעקבותיה תעשייה שלמה (וגאונית) של לימוד שיטות למידה ופתרון המבחן. מכוני הפסיכומטרי הם אלו שמתקשרים אליך מיד לקראת השחרור, תופסים אותך עוד ביחידה עצמה ומתנפלים עליך בכנס המשתחררים וביציאה מהבקו"ם. הם נותנים לך להאמין שהפסיכומטרי הוא זה שייקבע את גורלך בחיים. שהפסיכומטרי הוא זה שיספר לך מי אתה ומה אתה מסוגל ללמוד. שהפסיכומטרי הוא זה שמגדיר לאן אתה יכול להגיע. ואני שואל אותך: עד כמה עצוב שפרט בעדר נותן למבחן שכזה ולתעשייה שכזו להגדיר מה הוא יכול? תשאל היום בני 30+ ובדוק ? כמה מהם עשו פסיכומטרי ולבסוף לא ממש עשו עם זה משהו? כמה מהם למדו תחום שבאמת שימש אותם בחיים? תחום שבעקבותיו הם באמת מרוצים ונהנים ממה שהם עושים בחיים? מאמין שתמצא פחות מ-50% כאלה.

השורה התחתונה של היותך בעדר

פרט בעדר עושה את מה שכולם עושים. גן, בי"ס, תיכון, צבא... פסיכומטרי, טיול, לימודים, עבודה, חתונה, עבודה, ילדים, עבודה, נכדים, עבודה, עבודה עבודה... בסוף הוא מת. הבט על ההורים שלך. הבט על בני 40+. כמה מהם באמת נהנים ממה שהם עושים בחיים? כמה מהם מרוצים מהחיים שלהם? כמה מהם באמת חיים? כמה מהם באמת מצליחים?

כמה מהם מאשימים את כל העולם ואחותו במצב שלהם?

זה מאוד נוח להיות חלק מהעדר. כאשר אתה מובל ? אתה מעניק, בעצם, את האחריות על החיים שלך ? לאחרים, ל"רועים". וכשאתה נותן לאחרים לקבוע עבורך מה לעשות ? תמיד יש לך את מי להאשים במצב שלך. רוב האנשים, העדר ? לא ממש אוהב את האפשרות הזו ? שהחיים שלו בידיו. שהוא זה שיוצר עבורו את המציאות שלו. זו אחריות כבדה מדי עבורו.

כשאתה עושה את מה שכולם עושים, אוכל מאותם מקורות מזון, שותה מאותה הבאר כמו כולם, לומד את אותם הדברים, מתעסק באותם מקצועות ועסקים... אל תתפלא לרגע ? אם אתה מגיע לאותם מקומות שכולם מגיעים! הרי שם התחרות הגבוהה ביותר.

וכשהתחרות גבוהה ? הערך שלך יורד כמבקש, וההיצע? מצטמצם והולך, מתייקר והולך. הבט כמה מפוטרים יש היום מאותו העדר של אנשי ההייטק של שנות ה-90, כמה בעלי תואר במשפטים שמחפשים את עצמם, כמה בעלי תואר במנהל עסקים שאין להם מושג מה לעשות איתו. הבט כמה אנשים תקועים עדיין בבית של ההורים שלהם ותלויים בהם כספית הרבה מעבר לגיל 30. הבט כמה אנשים מפגינים על יוקר המחייה.

זהו העדר יקירי.

דמיין לעצמך תינוק בן יומו ? מה הוא מסוגל להיות בחיים? לבטח תענה כמו הרוב "כל דבר שיבחר". מה גורם לאנשים, באותה תוחלת שנים, באותו הזמן בדיוק, לעשות הרבה יותר מכל האחרים? הם פשוט יודעים לחשוב אחרת.

אתה רוצה להצליח בחיים? הבט על הרועים, אלו שמחוץ לעדר... מה הם מסוגלים לעשות?

הם מסוגלים להביט על העדר -  ללמוד את העדר, איך הוא מתנהג? מה מניע אותו? מה חשוב לו? מה הוא צורך? ממה הוא פוחד? מה הוא אוהב?

הם מסוגלים להביט קדימה לאן הם רוצים להגיע ולהוביל אותו ? הם לא נכנעים לנורמות מקובלות ולא להיגיון הצר של העדר. הם מכוונים גבוה ? למקומות שהעדר לא מסוגל לתפוס כהגיוניים. הם יודעים בדיוק לאן הם רוצים להגיע  עשרות שנים קדימה. הם בונים את זה. הם מתכננים.

הם עשירים ? לא כי היה להם מזל (זו המצאה של העדר כדי להסביר לעצמו הצלחות). לא כי הם נולדו "טוב". לא כי נולדו "מבריקים" מאחרים. הם פשוט יודעים מה שהעדר לא יודע. שכסף זו נגזרת של עשייה משמעותית עבור עדר! הם לא שואלים, כמו כל העדר "מה אני יכול לעשות?" או "איפה יש כסף?"

הם שואלים את עצמם "במה אני ממש ממש טוב?" ו"מה אני אוהב לעשות?" ולאחר שהם יודעים להגדיר את שני דברים אלו, הם שואלים: "מה אני יכול לתת לעדר שיהיה משמעותי עבורו?" והם מוצאים את הדברים שהם מסוגלים לתת לעדר גדול ככל האפשר.

העדר הוא הצרכן העיקרי של הדברים שהרועים מנחים אותו לחשוב שהוא צריך.

השאלה הגדולה היא: היכן אתה רוצה להיות? כנס והתחל ללמוד כיצד גם אתה יכול ליצור לעצמך חופש כלכלי