במאמרי הקודם הקרוי פטנט PCT, הסברתי כי אין ולא קיים פטנט PCT. באותו מאמר הזכרתי כי ישנה אפשרות להגיש בקשות לפטנט במספר מדינות שונות ולשם כך ניתן להשתמש במנגנון ה PCT אך אין הדבר מחויב במציאות. במאמר זה אנסה להבהיר מה הם הצעדים הנדרשים לרישום בקשות לפטנט במספר מדינות ובנוסף נפריך כאן את המונח פטנט עולמי או כפי שהדבר שגור בפי ממציאים רבים, "פטנט בינלאומי".
ובכן, כבר במאמר הקודם ניתן היה להבין כי כפי שאין ולא קיים פטנט PCT, כך גם לא קיים דבר הנקרא פטנט בינלאומי. המקום היחיד שניתן להשתמש במונח זה הוא בסלנג והכוונה היא כיביכול, "האמצאה שלי היא אמצאה ענקית ברמה בינלאומית" ולא מעבר לכך.
יש לשים לב כי בכדי לקבל פטנט במדינה מסוימת, יש להגיש תחילה בקשה לפטנט. לפי חוקי המדינה הספציפית, על הבקשה לפטנט לעבור תהליך רישום, בחינה וקבלה מסודר. למשל תהליך הגשת בקשה לפטנט בישראל, כרוך בהכנת המסמכים הדרושים לפי חוק הפטנטים הישראלי, הגשת הבקשה למשרד הפטנטים (כל אזרח יכול להגיש את בקשת הפטנט שלו בעצמו אך רצוי ומומלץ להעזר בבעל מקצוע קרי עורך פטנטים מנוסה) ותשלום אגרות רישום כמקובל בישראל. כאשר תהליך ההגשה הפורמלי הושלם,
בקשת הפטנט נכנסת לתהליך הבחינה. לרוב, תהליך זה ארוך מאד לא בגלל הקושי לבדוק את כשירות הבקשה אלא מסיבות בירוקרטיות ומסיבות כח אדם בלבד. באופן עקרוני, הבקשה תשאר חסויה למשך 18 חודשים ( בקרוב גם בישראל), ולאחר מכן תפורסם. כל עוד לא היה פרסום המבקש יכול לערוך שינויים .
אם למשל הוגשה בקשה לפטנט בארה"ב במקביל לבקשה שהוגשה בישראל (שקיבל דין קדימה) , הבקשה תעבור תהליך בחינה בארה"ב וכאשר מתקבל פטנט אמריקאי, מבקש הבקשה יבקש ממשרד הפטנטים בישראל לקבל את הפטנט שלו על-סמך הקיבול בארה"ב ובכך לזרז את קיבול הפטנט בישראל.
כפי שציינתי בכל מדינה יש חוקי פטנטים שונים ובכדי לקבל פטנט במדינה מסוימת, יש לעבור תהליך דומה פחות או יותר לתהליך שעוברים בישראל עם שינויים הנוגעים לחוקי הפטנטים במדינות השונות. בכל מקרה, הגשת בקשת PCT אינה מבטיחה קבלת פטנט בינלאומי כתוצאה מכך.
חשוב לציין כי אם הגשת בקשה לפטנט בישראל לדוגמא, ולא דאגת לרשום את הבקשה בארה"ב, כאשר יתקבל פטנט בישראל, לא תהיה מוגן בארה"ב וכל אחד יוכל לייצר ולהשתמש באמצאה שלך שם. כמו כן לא ניתן לקבל פטנט על פטנט שהתקבל במדינה אחרת אבל לא נרשם במדינה שלך.
לסיכום,
פטנט בינלאומי הוא מושג שגוי. לכל מדינה חוקי פטנטים שלה ועל כן בכדי לקבל פטנט במדינה מסוימת יש להתניע תהליך של רישום בקשה לפטנט שבסופו תבחן הבקשה ולפי הבחינה יוחלט אם יתקבל פטנט ואם לאו.
הערה:
אין לראות בנאמר יעוץ משפטי ו/או כל עצה כללית אחרת, יש להיוועץ במומחה על בסיס פרטני, טרם נקיטת פעולה כלשהי.
ובכן, כבר במאמר הקודם ניתן היה להבין כי כפי שאין ולא קיים פטנט PCT, כך גם לא קיים דבר הנקרא פטנט בינלאומי. המקום היחיד שניתן להשתמש במונח זה הוא בסלנג והכוונה היא כיביכול, "האמצאה שלי היא אמצאה ענקית ברמה בינלאומית" ולא מעבר לכך.
יש לשים לב כי בכדי לקבל פטנט במדינה מסוימת, יש להגיש תחילה בקשה לפטנט. לפי חוקי המדינה הספציפית, על הבקשה לפטנט לעבור תהליך רישום, בחינה וקבלה מסודר. למשל תהליך הגשת בקשה לפטנט בישראל, כרוך בהכנת המסמכים הדרושים לפי חוק הפטנטים הישראלי, הגשת הבקשה למשרד הפטנטים (כל אזרח יכול להגיש את בקשת הפטנט שלו בעצמו אך רצוי ומומלץ להעזר בבעל מקצוע קרי עורך פטנטים מנוסה) ותשלום אגרות רישום כמקובל בישראל. כאשר תהליך ההגשה הפורמלי הושלם,
בקשת הפטנט נכנסת לתהליך הבחינה. לרוב, תהליך זה ארוך מאד לא בגלל הקושי לבדוק את כשירות הבקשה אלא מסיבות בירוקרטיות ומסיבות כח אדם בלבד. באופן עקרוני, הבקשה תשאר חסויה למשך 18 חודשים ( בקרוב גם בישראל), ולאחר מכן תפורסם. כל עוד לא היה פרסום המבקש יכול לערוך שינויים .
אם למשל הוגשה בקשה לפטנט בארה"ב במקביל לבקשה שהוגשה בישראל (שקיבל דין קדימה) , הבקשה תעבור תהליך בחינה בארה"ב וכאשר מתקבל פטנט אמריקאי, מבקש הבקשה יבקש ממשרד הפטנטים בישראל לקבל את הפטנט שלו על-סמך הקיבול בארה"ב ובכך לזרז את קיבול הפטנט בישראל.
כפי שציינתי בכל מדינה יש חוקי פטנטים שונים ובכדי לקבל פטנט במדינה מסוימת, יש לעבור תהליך דומה פחות או יותר לתהליך שעוברים בישראל עם שינויים הנוגעים לחוקי הפטנטים במדינות השונות. בכל מקרה, הגשת בקשת PCT אינה מבטיחה קבלת פטנט בינלאומי כתוצאה מכך.
חשוב לציין כי אם הגשת בקשה לפטנט בישראל לדוגמא, ולא דאגת לרשום את הבקשה בארה"ב, כאשר יתקבל פטנט בישראל, לא תהיה מוגן בארה"ב וכל אחד יוכל לייצר ולהשתמש באמצאה שלך שם. כמו כן לא ניתן לקבל פטנט על פטנט שהתקבל במדינה אחרת אבל לא נרשם במדינה שלך.
לסיכום,
פטנט בינלאומי הוא מושג שגוי. לכל מדינה חוקי פטנטים שלה ועל כן בכדי לקבל פטנט במדינה מסוימת יש להתניע תהליך של רישום בקשה לפטנט שבסופו תבחן הבקשה ולפי הבחינה יוחלט אם יתקבל פטנט ואם לאו.
הערה:
אין לראות בנאמר יעוץ משפטי ו/או כל עצה כללית אחרת, יש להיוועץ במומחה על בסיס פרטני, טרם נקיטת פעולה כלשהי.
יאיר ביטון בעל תואר שני במידענות האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר ראשון במדעי המחשב והנדסאי מכונות. מומחה בחיפוש פטנטים. שימש כמידען ראשי במספר חברות. כיום מנהל את אייפיס מידע פטנטים והון אינטלקטואלי. http://www.bit-on.co.il
מעביר סדנאות והדרכות בחיפוש פטנטים
מעביר סדנאות והדרכות בחיפוש פטנטים
