אחד הרגעים המתסכלים בקשר הזוגי מגיע
כשאני מתחילה לדבר על נושא טעון..
כזה שאנחנו לא מסכימים עליו.. (וזה אנדרסטייטמנט)
ואז.. כל דבר שאני אומרת
(לא משנה כמה אני שוקלת מילים..)
מוביל להתפרצות געשית מצידו..
טוב,
אם אודה על האמת..
יש (פה ושם) גם נושאים שכשהוא מזכיר אותם ..
מתגלה לו הר הגעש אצלי .. והוא פעיל למדי..
אלו הרגעים בהם אני בתחושה של 'חבל על הזמן',
שלפעמים נעה עד כדי ייאוש מוחלט ו "אין לזה סיכוי.."
ועכשיו אני רוצה – רק לכמה רגעים - לשים בצד את הרי הגעש,
(תיכף נחזור אליהם אל דאגה..)
ולקחת אותך אל סיטואציה אחרת,
בה ערב אחד, תוך כדי ישיבה בסלון,
נשמעים מבחוץ קולות של תגרת ידיים.
ולך - יש 2 אפשרויות :
לרדת למטה, להפשיל שרוולים, לנפח שרירים
ולהפריד בין הניצים בכוח
מה שנקרא 'לגרש את החושך'
או...
להביא את האור.
במידה רבה – ופה אני עוברת לסצנה שלישית –
זה דומה למצבים בהם
אנחנו מרגישים רגשות לא נעימים –
זה יכול להיות כעס או עצב אולי קנאה,
כן.. גם בושה, אשמה, וביקורת עצמית ייכנסו פה..
גם אז יש לנו 2 אפשרויות –
לחמם את האווירה, ללבות את הכעס,
להזדהות ולחפש אשמים או לחלופין –
אותה הגברת בשינוי אדרת - להתנגד להם, להכחיש/ להדחיק ולסלק אותם
במילים אחרות :
לגרש את החושך..
והאפשרות השנייה היא שוב .. :
להביא את האור !
אז איך עושים את זה ?
איך מביאים את האור כך שאפשר לדבר
גם על נושאים שקשה, בלי להפעיל הרי געש רדומים ?
ויותר מזה –
איך מביאים את האור
ויוצרים זוגיות של שותפות וחברות אמיתית ?
בסדנה הזוגית שתתקיים ב 12.12 (פרטים נוספים פה)
נלמד איך מביאים את האור לתוך הקשר הזוגי
במקום להמשיך להילחם ולנסות לגרש את החושך..
וברוח חנוכה נוכל ליצור לעצמנו ולזוגיות שלנו את הנס הפרטי שלנו
כי אמנם זה לא מן הנופים המוכרים –
אך בהחלט אפשרי לחיות בזוגיות כזו שכיף לחזור הביתה.
זוגיות חדשה שבה
ממקום של נפרדות אתם יוצרים מרחב חדש של אחדות.
גלית אליאס,
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
