למה פרסומות ישראליות הן תמיד משעממות? 

בזמן האחרון, משרדי הפרסום בישראל מאכילים אותנו באותה נוסחה קבועה: ילד, או שיר מחודש.

בתפריט הילד אתם מוזמנים לבחור בין הילד שמסביר לכם על ביטוח הבריאות שלכם ("קוביות, אמא"), הילד שמספר איך אבא בונה ירוק, הילד שמלמד על קרנות השקעה (ברצינות??), הילד שאף אחד לא מחליט עליו והילדה שממחזרת.

(רגע, הפסקת פיהוק).

לא רוצים ילד? אין בעיה- תנו לנו 5 דקות ונביא לכם שיר מוכר, נשנה לו את המילים כך שיתאימו למוצר שלכם, והופ- הצלחה מסחררת: יוגורט עם שיר מעצבן, אינטרנט עם השיר שאף אחד (גם הזמר עצמו) לא רוצה להיזכר בו (זינגרלה? באמת???), והפרסומת לקופת החולים- "לנו זה אכפת". וואלה? כי לנו ממש לא.

וככה נראות כל הפרסומות שלנו: אותו הדבר.

ראית? מצוין. מחר נמחזר לך את אותה הפרסומת, עם ילד אחר ומוצר חדש. יהיה מקורי.

ובאמת- למה לעבוד קשה על אסטרטגיה, יצירתיות והפקה מושקעת אם אפשר לשים ילד/ שיר, לפמפם אותם במשך שבועיים בכל יום ובכל ברייק בפריים טיים, ואז להתמוגג מול הלקוח: "וואו, ראית? הנתונים מראים שזו הפרסומת הכי זכירה השבוע".

ברור שהיא זכירה, גאון- החדרתם לי אותה לווריד, איך אני אשכח אותה?

אבל ברצינות- האם החדרת הפרסומת לווריד תגרום לי לקנות את המותג שלך? לא בטוח.

בואו נבחן שתי עובדות מעניינות:

האחת- כשאנחנו צופים בפרסומת היא מעוררת בנו תחושות שונות, ואותן אנו משליכים על תכונות המותג: אם הפרסומת מגניבה- המותג בטח מגניב, ואם הפרסומת יבשושית אז הוא בטח מיועד לסבתא שלך.

השנייה- אנחנו צורכים מותגים שאנחנו מאמינים שהם מיוחדים- בבחינת "אם יש לי משהו מיוחד זה אומר שאני עצמי מיוחד".

אז מהי המסקנה המתבקשת משתי עובדות אלה?

ובכן, אם המותג שלך מפרסם את עצמו כמו כל שאר המותגים- אז הוא לא בדיוק מיוחד. ואם הוא לא מיוחד- למה שארכוש אותו?

נכון, הפרסומות אמורות לעשות עלינו עוד מניפולציות- להשאיר את המותג במודעות שלנו, ליצור אצלנו אהדה כלפיו כדי שנעדיף אותו על פני מותגים אחרים, ליידע על מבצע מסוים ועוד.

אבל בינינו- לא נראה לכם שלעניין אותנו ולחדש לנו זה הבסיס של הבסיס??

אז בפעם הבאה שאתם מפרסמים- תנו לי בבקשה קצת יותר מאמץ וקצת יותר מקוריות.

ושמישהו ייקח את הילד הזה מפה, בבקשה!!