על מקורו, סמכותו וטבעו המתווך של הידע: הפניית המבט והטלסקופ פנימה בדרך לחקירת וגילוי זהות המתבונן!
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על מקורו, סמכותו וטבעו המתווך של הידע: הפניית המבט והטלסקופ פנימה בדרך לחקירת וגילוי זהות המתבונן! 

מאת    [ 14/11/2013 ]
מילים במאמר: 1425   [ נצפה 1956 פעמים ]

 
 

בבואנו לדון בנושא מקורו, סמכותו וטבעו של הידע בנוגע לעצמנו, לחיינו, לעולם ולמציאות בה אנו חיים, נשאלת תחילה ובראש ובראשונה, תמיד השאלה מהו מקורו ומקור סמכותו של הידע, ובמילים אחרות מניין הוא הגיע. לפני שנמשיך בדיון זה, עלינו לזכור בכל אופן שתי עובדות בסיסיות אותן נוכיח כמובן מייד: ראשית הידע בו אנו מחזיקים הוא תמיד מתווך, היינו הוא אינו מגיע אלינו אף פעם ממקור ראשון, ושנית זהו תמיד ידע מעובד, כלומר הוא אף פעם איננו גולמי או ראשוני. כאשר אנו זוכרים את שתי העובדות ההלו, נשאלת כמובן השאלה מדוע זה כך.

המוח שלנו

ובכן, זהו הגורם הבסיסי, שלמעשה מתווך עבורנו את הידע, כפי שהמדע הנוירו קוגניטיבי מוכיח במחקרים העכשוויים והמודרניים ביותר, וזאת משום שאנחנו לא מסוגלים להבין את שפת החושים (מעין שפת מכונה הקולטת גלים פיזיקאליים בלבד). המוח מעבד לנו אם כן את המידע הזורם אלינו מן העולם בחוץ דרך החושים, ולמעשה בדומה למחשב המשתמש בשפות עיליות לצורך תרגום שפת המכונה מעבד ומתווך עבורנו את המידע הגולמי הנקלט אשר בשלב זה עדיין אינו מאורגן לכלל מידע מקיף. בשורה התחתונה, ובמילים פשוטות, המחשבות, התפיסות, הרעיונות, הדעות, האמונות שלנו וכיוצא בזה, אינן המקור הראשוני האפריורי כביכול של הידע, דבר אשר אין לו שום אחיזה במציאות, והם אינם אלא מנגישים לנו את הידע הגולמי, בין השאר גם על ידי פעולת הרגשות וגורמים/מצבים מנטאליים אחרים. המחשבות אינן אלא כלי, שמתווך, שמעבד, ושמנגיש את הידע באופן מותנה, וככזה הוא ביסודו אינו אמין כנקודת מוצא של הדברים.

הורים

כבר משלב הינקות, ההורים שלנו מתווכים עבורנו כמחנכים את הידע על העולם על בסיס ניסיונם, תפיסת עולמם, חינוכם ועוד כהנה וכהנה, ידע אשר מטבעו גם הוא מותנה, אינו ממקור ראשון, מתווך על ידי הורים ועוד, ולכן הופך לבעייתי אף יותר.

משפחה

כנ"ל. למעשה בשלבי הינקות, וביתר שאת כאשר אנו גדלים, בני המשפחה לא רק עוזרים ומשתתפים בחינוכנו, אלא מהווים עבורו גורם נוסף בהקניית הידע, שאליו אנו נחשפים בשלב זה באופן אינטנסיבי. הנאמר למעלה תופס גם לגביהם, ואף ביתר שאת.

גננות

כאשר אנו גדלים, מרחב מעגל מתווכי הידע, וכבר בבואנו לגן אנו נחשפים יותר ויותר לחינוך, שאינו מגיע מן הבית ומעגל המחנכים הולך ומתרחב, כאשר תהליך זה רק ילך ויגבר, ילך ויתפוס תאוצה בשנים הבאות של חיינו.

מורים, מחנכים ופרופסורים

התהליך שהתחיל כאמור בגן, נמשך עכשיו ביתר שאת בבית הספר ויימשך למעשה עד סיום לימודינו המקצועיים במכללה, באוניברסיטה ובכל גוף בו נבחר ללמוד. למעשה, מעגל מתווכי הידע היגע בשלב זה למימדים עצומים כאשר בשום שלב לא אומת הידע על ידנו עם המציאות באופן ישיר, ואנו נטינו לקבלו ללא היסוס למרות שכבר ברור, שקיימת בעיית אמינות בסיסית עם הידע.

חברים, חברה וסביבה

זהו למעשה תהליך, שמתקיים במקביל למעגלים אותם תיארתי למעלה. למעשה זהו מעגל רחב ביותר של מתווכי ידע למיניהם. לא רק שזהו מעגל רחב ביותר, אלא למעשה מדובר החל משלב הגן בגורמים רלוונטיים ומשמעותיים במיוחד בחיינו, היינו מצבנו בבחינת האמינות של הידע שצברנו עומד על כרעי תרנגולת ואינו טוב במיוחד.

סופרים, אומנים, גורמים מקצועיים ומדיה

זהו למעשה גורם רב משמעות בבחינת הספסרות בידע. במיוחד בעולם שבו הידע ממוסחר, נתון לשיקולי רווח והפסד, ולא לאמינות הידע עצמו, בהיותו נתון גם למניפולציות ועיוותים של גורמים כלכליים רבי עוצמה, הידע המתווך לנו כאן הוא הרה אסון. כמובן שמעבר לעובדת היותו של ידע זה הרה אסון, התהליך שתואר למעלה בתחילה מסתבך והולך כאן עוד יותר, נכנסים אליו עוד ועוד גורמים, הוא הולך מסתעף ומסתאב, כאשר בשלב זה בירור אמינותו של הידע הוא לא רק כורח קיומי, אלא מסובך עד מאוד (הגם שאפשרי).

אנשי דת

כבר משלב די מוקדם, הדת ואנשיה נכנסים לפעולה ומתווכים לנו את הידע שלהם, וכפי שהם מבינים את העולם. בניגוד למכונת התעמולה המשומנת של רוב הדתות וכו', וכפי שכבר נוכחנו לדעת בסקירה זו, מעבר לדברי הרהב, ההתפארות וההתלהמות שלהם, הידע אותו הם מעבירים אלינו כלל אינו יכול להיות ממקור ראשון, זהו אינו ידע גולמי ובלתי אמצעי, אלא כפי שראינו תמיד ובהגדרה ידע מתווך, מעובד, מפורש, מסונן ומותנה. מכיוון שלאנשי הדת יש תמיד מה לומר ובכל עניין, כמות הידע השגוי, הבלתי אמין והמעוות הוא אדיר. הבעיה היותר גדולה היא שבחלקו הגדול, קורפוסי הידע החילוניים יונקים בדרך כבר בדרך של חילון, סובלימציה ועוד תפיסות רבות מהמורשת הדתית אליה משתייך קורפוס הידע החילוני הספציפי, ובכך לא ניתן לסמוך כמובן גם על קורפוס ידע מעין זה.

פוליטיקאים  

בשלב מסוים, כאשר הפוליטיקה הופכת לרלוונטית עבורנו, גם פוליטיקאים, מפלגות וארגונים שונים מתווכים לנו את מרכולתם על העולם.

למעשה קיימים עוד גורמים רבים, שמתווכים ומנגישים לנו את המידע והידע על העולם, כאשר כאן יש לזכור את שאמרתי בסעיף הראשון, שאצל כל אחד ואחד ממתווכי וספסרי הידע הללו בגלל המבנה הקוגניטיבי תודעתי ואופן פעולת המוח, הידע גם הוא אף פעם אינו ממקור ראשון, הוא אף פעם אינו גולמי, אף פעם אינו בלתי אמצעי, אלא תמיד מעובד, מפורש, מסונן, מתווך ומותנה.

כמה מסקנות

-)מכיוון שהידע שלנו אף פעם אינו ממקור ראשוני וגולמי, הוא לא אמין ובהגדרה זקוק לבירור ובדיקה.

-)המחשבות שלנו אינן מהוות או קשורות לכאורה לאני, לעצמי או לאגו, אלא אינן אלי כלי מותנה של המוח, שאחד מתפקידיו הינו להנגיש את המידע הגולמי עבורנו אותו אנו לא מסוגלים להבין בצורתו הבלתי אמצעית והמעובדת אלא עם אנו עוברים תהליך של התמרה תודעתית ולומדים להבים את הדברים, כפי שהם.

-)למעשה המוח משמש כשלב ביניים בהעברת המידע, כאשר זהו אינו המידע הגולמי והראשוני עצמו.

-)מכיוון שלא מדובר במקור המידע הראשוני והגולמי, וגם לא באני, עצמי או באגו, אלא המחשבות, התפיסות, האמונות, הדעות וכיוצא בזה, אינן האמת עצמה, הן אינן אמינות במיוחד, ומדובר למעשה בחשיבה מותנית ונרכשת בלבד. כל הפרמטרים הללו מחייבים וטוענים בדיקה יסודית לפני קבלתם.

-)אופן קיום המידע, עצם העובדה שהידע שלנו מתווך, מעובד ומפורש, ועובדת היותו של הידע חסר אמינות באופן בסיסי ביותר, זו אחת הסיבות לפערים, שאנו יוצרים בייננו לבין המציאות, ובכך גורמים לעצמנו לסבל.

-)הסבל אם כן, אינו עונש או ניסיון כביכול מאת אל דמיוני כלשהו, אלא נובע מאופן תיווכו של המידע, מעצם היות המידע מתווך ביסודו, ומעובדת היותו של המידע חסר אמינות  -דבר הגורם לבלבול ולחוסר ידע.

-)הדרך להפסקת הסבל אינה עוברת במילוי הוראות יצרן דמיוניות שאינו נמצא בשום מקום ולא יצר כלום, אלא בפיתוח חכמה ותובנה, ובבירור אמינותו של הידע כאשר כל מה שאינו רלוונטי חייב להיזנח, וכל מה שאמין חייב להתקבל על ידינו, וכאשר כל זה מועשר בו זמנית על ידי מידע גולמי חדש וממקור ראשון

-)הדרך לפיתוח חכמה ותובנה, ולהתחברות בלתי אמצעית למקור הראשוני של הידע עוברת דרך הדהרמה, הבהוונה (התרגול וההיטהרות המנטאלית) ודרך המדיטציה לסוגיה.

-)אלא אם מדובר באדם מואר, מקור הסמכות של הידע אף פעם אינו יכול להיות חיצוני, אלא תמיד פנימי. לא רק שמקור הסמכות של הידע הוא תמיד פנימי, אלא הדרך לגלותו תמיד פנימית גם כן.

-)רק ידע, תובנה וחוכמה ממקור וסמכות פנימית, משחררת אותנו מן הסבל; אף פעם לא מקור או סמכות חיצונית, תהא סמכות זו אשר תהא. מסיבה זו, וגם אפילו באופן תיאורטי בלבד, לו אלוהים היה קיים, והוא לא קיים, מכיוון שהייה מדובר במקרה מעין זה על סמכות ומקור חיצוני, הוא אף פעם לא הייה מסוגל לשחרר אותנו מן הסבל (ומכיוון שמקור וסמכות חיצונית לא מסוגלות לעשות זאת, ואפילו אם בתיאוריה זה הייה הדבר האחד הזה בלבד, היא אינה כל יכולה, ולכן גם בלתי אפשרי שיהיה קיים אלוהים כלשהו). במילים אחרות, מכיוון ששחרור מן הסבל מצריך מקור וסמכות פנימית (גם ברמת אימות הידע, וגם ברמת רכישת ידע אמין, שלא הייה קיים עד כה), אלוהים לו היה קיים, וכפי שאמרנו הוא לא קיים, אינו יכול היה לשחרר אותנו מן הסבל. מאחר ויש ולו דבר אחד לפחות, שאותו אלוהים דמיוני אינו מסוגל לעשות, ישות זו אינה כל יכולה, ולכן לא יכולה להיות שום סוג של אלוהים. למעשה עצם הרעיון והאמונה באלוהים, שאינה לה שום ביסוס במציאות, היא אחד ממחוללי הסבל הגדולים ביותר.

האבסורד הגדול ביותר ומיהו זה שמתבונן

האבסורד הגדול ביותר הוא העובדה, שאפילו הידע שלנו על עצמנו הוא תמיד ידע מתווך, מעובד, ואף פעם לא מגיע ממקור ראשוני, גולמי ובלתי אמצעי. מכיוון שאיננו מכירים את טבענו האמיתי, למרות שבהתנשאות וביהירות המוכרת אנחנו מתיימרים להבין את העולם בחוץ, וללמד את טבעו לאחרים, באופן בלתי אמצעי ובכלל, אנחנו גורמים לסבל רב לעצמנו ולאחרים – לא יצורים דמיוניים כאלוהים המענישים או מנסים אותנו. הסבל אינו תוצאה של עונש או ניסיון, הוא תוצאה של אשליה, בורות ועיוורון. הרי מצחיק זה להסתכל על כל מתווכי, ספסרי, פרסומאי הידע וסוכני הדת למיניהם, מדברים על טבענו האמיתי בעוד אין להם ולו את המושג הקלוש ביותר מהו אותו טבע מבלי שהם ראו קמצוץ ממנו באופן ישיר, בלתי אמצעי, באופן גולמי וממקור ראשון. דברי ההבל וההתפארות שלהם, אינם אלא התלהמות ודברי סרק. במקום לבלבל את המוח ולהטעות את האנשים בדרך לעוד סבל, הדבר הראשון המתבקש הוא להפנות את הטלסקופים או המבט לא רק החוצה, אלא גם ובעיקר פנימה בדרך לחקירה אמיתית ורצינית של טבענו האמיתי, ואז לשאול מיהו זה שמסתכל וחוקר את העולם שבחוץ; מיהו זה שמתבונן

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב