עייפות - לאן נעלמה האנרגיה שלי? 

עייפות – לאן נעלמה האנרגיה שלי?

אין לי כוח לכלום, תנו לי רק ספה וטלביזיה, הכלים? שיחכו, להוריד את הזבל? מחר, הילד בוכה? שהוא/היא יגש.... מוכר לך?

במאמר זה אסביר מה זו האנרגיה, למה ולאן היא נעלמה.  

גוף האדם הוא מכונה, ממש כמו מחשב או טלביזיה.

מכונת גוף האדם עושה מגוון של פעולות כמו: הליכה, נשימה, עיכול וכו', ממש כמו מחשב שעושה פעולות של עיבוד מידע, הפקת קול, הפקת תמונה וכו'.

על כל פעולה אחראית מערכת המורכבת ממספר איברים כמו: מערכת העיכול, מערכת הנשימה, ושוב, ממש כמו המחשב שיש לו מערכת לעיבוד מידע, מערכת להפקת שמע ומערכת להפקת תמונה.

לכל מערכת יש ספק כוח. ספק הכוח של מערכת הנמצאת בגוף האדם נקרא – צ'אקרה. בגוף האדם יש 7 צ'אקרות. כל צ'אקרה מספקת אנרגיה למערכת איברים שונה.

אם לא מגיע חשמל/אנרגיה למערכת אז המערכת לא עובדת. בגוף האדם מצב שכזה נקרא: מחלה, כאב, אי נוחות גופנית או אי תפקוד של איבר או מערכת.

אם כך, מחלה באיבר מסוים זה מצב שנובע מבעיה בצ'אקרה שמפעילה את האיבר ולא מבעיה באיבר עצמו.

אם לא נטפל בבעיית אספקת האנרגיה לצ'אקרה אלא רק באיבר הפגוע הבעיה המקורית לא תיפתר ואנחנו נחלה שוב ושוב באותן מחלות. וכמו שאתה בוודאי מכיר לכל אחד יש את המחלות שלו: האחד רגיש בבטן, השני במערכת הנשימה והשלישי סובל תמיד מכאבי גב.

מאין מגיעה האנרגיה?

האנרגיה מגיעה מהאנרגיה הקוסמית האוניברסאלית שנמצאת בכל מקום. לא חסר ולא יחסר לעולם אנרגיה אוניברסאלית. הכל מסביבנו זה אנרגיה אוניברסאלית כולל אנחנו עצמינו. מידת הצפיפות של האנרגיה קובעת את צורתם של הגופים שסביבנו. כשהאנרגיה צפופה ניתן לראות אותה בצורת חפצים, עצמים, גופים וכו' וכשהאנרגיה לא צפופה לא ניתן לראות אותה.

האנרגיה האוניברסאלית היא למעשה – אור. כאשר אנרגית האור פוגעת בגוף האדם היא נשברת לשבעה צבעים שהם ספקטרום הצבעים הנראה ע"י העין האנושית. שבעת הצבעים הם: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, וסגול. כל צ'אקרה מקבלת צבע אחר מיתוך השבעה. כך הופכת כל צ'אקרה לרגישה ומופעלת ע"י צבע הספציפי רק לה.

אם יש סביבי אנרגיה ואם לא חסר בעולם אנרגיה אז מדוע האנרגיה לא מגיעה אלי?

מדוע אני עייף, תשוש, קם בקושי מהמיטה, חסר אנרגיה לעשיית דברים אלמנטאריים, חסר טעם לחיים ובאופן כללי, חסר כוח ושמחת חיים?

האנרגיה לא מגיעה לצ'אקרות שבגוף כי יש חסימה בגוף. גוף האדם בנוי ממספר שכבות אנרגטיות הנראות כמו מעגלים אנרגטיים המקיפים את הגוף הפיזי. למעגלים האנרגטיים המקיפים את הגוף קוראים – הילה/ AURA / אור מקיף. כשהמעגלים האנרגטיים מכילים תוכן שלילי נמנעת כניסה של אנרגיה אל הצ'אקרות שנמצאות בתוך הגוף הפיזי.

להלן סדר השכבות האנרגטיות המקיפות את הגוף הפיזי:

הגוף הפיזי – הגוף הנראה בעין הכולל את כל האיברים.

הגוף האתרי – כמו הגוף הפיזי, עם אותם חלקים רק שלא רואים אותו.

הגוף האסטרלי – המעגל האנרגטי המכיל רגשות.

הגוף המנטלי – המעגל האנרגטי המכיל מחשבות.

הגוף הספיריטואלי – המעגל האנרגטי המכיל את החלק הרוחני והאינטואיטיבי.

כשאתה אומר – אני, אתה בעצם מתכוון לגוף + ארבעת השכבות האנרגטיות שסביבו.  האני שלך לא נגמר היכן שאתה רואה שמסתיים הגוף הפיזי שלך אלא לפחות עוד חצי מטר או יותר סביב הגוף שלך. שים לב, האם השתמשת פעם במילה "ספייס" כשרצית לתאר את המרחב האישי הדרוש לך? האם הרגשת פעם אי נוחות כשנצמדו אליך יתר על המידה כשעמדת בתור? ובכן, היה זה כשמישהו נכנס לאני שלך שכולל גם את המרחב האנרגטי שסביבך.

לאחר המוות הגוף הפיזי מתפרק ומתמוסס ואילו ארבעת הגופים האנרגטיים עוברים לגילגול הבא לגוף פיזי אחר. ארבעת הגופים האנרגטיים הם הנשמה שלך. הגוף הפיזי הוא זמני והוא משמש ככלי המכיל את הנשמה שלך בגילגול הזה בלבד.

כדי שהגוף שלך והנשמה שלך יתפקדו במיטבם הם צריכים הזנה. הגוף הפיזי צריך מזון גשמי ופעילות גופנית, הגוף האסטרלי צריך מזון רגשי בצורת חוויות רגשיות נעימות, הגוף המנטלי צריך חוויות שייצרו אצלו מחשבות, אמונות ותובנות חיוביות ובונות ואילו הגוף הרוחני צריך חוויות רוחניות, ידע, וחיבור לעולם הרוחני.

לאחר שלב ההזנה תוכל לתפקד באופן תקין ובונה שיבוא לידי ביטוי במימוש עצמי בדרך של נתינה. מימוש עצמי הוא ביטוי של הכישורים שלך ושל הדברים שאתה אוהב לעשות, בדרך של נתינה. כאשר אתה מממש את עצמך בדרך של נתינה אתה למעשה מחובר לעצמך ובעצם מחובר לזרימה הטבעית של היקום. כשאתה מחובר לזרימה הטבעית של היקום אתה מרגיש חי, אתה מרגיש אושר ואתה מתמלא באנרגיה.

כשאתה מתמלא בחוויות רגשיות ומנטליות שליליות אתה חוסם את כניסתה של האנרגיה האוניברסאלית אל הצ'אקרות שלך. כשאתה מרגיש קורבן של החיים, חסר תיקווה, אובד עצות, לא מחובר לעצמך ולא מממש את עצמך אתה מתחיל לאבד אנרגיה ולהרגיש אי נוחות גופנית ברמה כזו או אחרת עד למצב קיצוני של מחלה.

קח לדוגמא את צ'אקרת הגרון. מיקומה של צ'אקרה זו הוא בגרון, צבעה כחול והיא אחראית על יכולת הביטוי. כאשר צ'אקרה זו לא מקבלת אנרגיה יש לך קושי לבטא את עצמך ולתקשר עם הסביבה. חסימה זו בצ'אקרת הגרון יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבי גרון, נוקשות בכתפיים ומתיחות בצוואר. הסיבה לחסימה נובעת מהילדות, מחיים בבית שבו אמרו לך תמיד אל תדבר, שהשכנים לא ישמעו, אל תיתן אמון ואל תרגיש. בית שכזה יצר אצלך: מחשבות לא בונות כמו: מסוכן לדבר, יצחקו עלי, מסוכן להרגיש, ורגשות שליליים כמו: פחד לבטא דעות, מחשבות ורגשות. מחשבות ורגשות שליליים אלו חסמו את כניסת האנרגיה האוניברסאלית לצ'אקרת הגרון שלך וגרמו לאי נוחות גופנית באזור הגרון.

מאחר ואנחנו לא חסומים לגמרי ומשהו מהאנרגיה האוניברסאלית כן נכנס לצ'אקרות שלנו נשאלת השאלה הבאה:

לאן נעלמה האנרגיה שכן נכנסה?

האנרגיה שנכנסה נתונה לשליטה של השכל שמנתב אותה לפי השיקולים שלו. שיקולי השכל תלויים בחוויות הרגשיות והמנטליות שלנו החל מהיום בו נולדנו. 

כשנולדנו הייתה לנו אישיות ראשונית. אישיות זו כללה דחפים, רצונות וצרכים. בשלב הראשון ניסינו לבטא את עצמינו בצורה ספונטנית וחופשית אך עם הזמן חווינו תגובה שלילית מהסביבה שחסמה לנו את ביטויו של הדחף. החסימה יצרה רגש שלילי של תסכול וכעס שגם אותו אסור היה לבטא. עם הזמן למדנו מה מותר, מה אסור ומה מסוכן לביטוי  והתחלנו לפתח לאט לאט אישיות שניונית שהיא למעשה מעין מסיכה שאותה אנו מראים היום לעולם. זו המסיכה שעוזרת לנו היום לשרוד ולהסתגל לסביבה. האישיות השניונית אמנם עוזרת לנו לשרוד אך בתוך תוכנו לא ויתרנו על הביטוי האישי שלנו שיכול לכלול: רצונות והתנהגות שלא מקובלים במסגרת הסביבה החברתית שלנו או במסגרת המגדר המיני שלנו או במסגרת קבוצת ההתייחסות שלנו.

ככול שאנחנו מונעים מעצמינו מלבטא חלקים ורצונות שנחשבים בעינינו כאסורים או כמסוכנים לביטוי כך הם דווקא מתאמצים יותר לבוא לידי ביטוי. ככול שאותם צרכים מתאמצים יותר כך מפנה השכל שלנו יותר אנרגיה לשמירה על אותם חלקים "סוררים"  לבל ישמיעו את קולם. ככל שהשכל מפנה כמות גדולה יותר של אנרגיה לשמירה על החלקים האסורים לביטוי כך לא נשארת לנו אנרגיה לניהול החיים הרגילים. עקב בזבוז זה של אנרגיה אנחנו הופכים לעייפים, מערכת החיסון נחלשת ואנחנו מפתחים מחלה. איזו מחלה? זו שמייצגת את המקום שרוצה להתבטא, וכמו שכבר ציינו, כאב גרון נוצר בעקבות חסימת הביטוי הורבלי (דיבור) וכאבים ביד, הם לפעמים חסימת הרצון הפנימי שרוצה לנהוג באלימות פיזית.

לסיכום:

• מחלה זה מצב שנובע מבעיה בצ'אקרה שמפעילה את האיבר הפגוע ולא מבעיה באיבר עצמו.
• אם לא נטפל בבעיית אספקת האנרגיה לצ'אקרה אלא רק באיבר הפגוע הבעיה המקורית לא תיפתר ואנחנו נחלה שוב ושוב באותן מחלות.
• האנרגיה לא נעלמה. לא חסר אנרגיה. האנרגיה היא כאן, היא רק לא נכנסת לגוף הפיזי ולא מגיעה לצ'אקרות.
• מחשבות ורגשות משפיעות על כניסת האנרגיה ועל הבריאות.
• את האנרגיה שכבר כן נכנסה אתה מבזבז על החנקת הרצונות שלך.