התפתחות המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והחדשנות לנוכח העוני
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

התפתחות המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והחדשנות לנוכח העוני 

מאת    [ 04/11/2013 ]
מילים במאמר: 3188   [ נצפה 2034 פעמים ]

 
 

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

דיון בתעלומה: כיצד בכלכלה ותעשייה פורחת ומשגשגת האוכלוסייה הענייה הולכת וגדלה?

במהלך המאה ה-19 עלתה האפשרות להגדלת העושר עקב תחילת השימוש בחשמל, מכונות חוסכות עבודה ושיטות חדשות. מדובר בהתפתחות המדע, הטכנולוגיה והחדשנות.

התפתחות המדע[i] ? ההתפתחות של הידע הכוללת בתוכה את כל המכלול הקוהרנטי של הידע המוסק אשר הושג על ידי המחקר האנושי. מדובר בתהליך מתמשך ומתחדש של ביקורת והוספה של כל דור מדענים המאשרים את הידע שנצבר עד לתקופתם. במהלך המאה ה-16 וה-17 התחוללה המהפכה המדעית ובמאה ה-19 המדע הפך למקצוע מוכר ומסודר אשר המשיך ופעל במהלך המאה ה-20, ואף ביסס ותמך את בניית מדינות הלאום החדשות.

טכנולוגיה[ii] ? הינה תחום דעת שעוסק בחיפוש פתרונות מעשיים לרצונות אנושיים. על פי הנרי ג'ורג' אנשים מעוניינים לספק את רצונותיהם על ידי מאמץ מינימאלי אפשרי כאשר הטכנולוגיה יכולה לעזור בהשגת מטרה זו תוך ניצול חידושי המדע.

חדשנות[iii] ? הינה מודרניזציה, התאמה לזמן חדש, שינוי מהותי ומציאת פתרונות חדשים לצרכים קיימים היוצרים ערך מוסף ויצירת פתרונות לצרכים חדשים. התהליך נעשה תוך שימוש בטכנולוגיה יעילה יותר ורעיונות חדשים.

קידמה[iv] ? מושג המייחד את כל ההגדרות שהוזכרו לעיל (מדע, טכנולוגיה וחדשנות), הכולל בתוכו התפתחויות חברתיות או תרבותיות, שיפורים, מודרניזציה המביאה לקידום מהלכים.

כלכלה[v] ? מהווה תחום מחקר במדעי החברה העוסק ביחסים החברתיים. מדובר במכלול הפעילות האנושית שנועדה להשיג צרכים חומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו. אדם סמית, אחד האבות של הכלכלה המודרנית, הגדיר אותה כ"חקר הייצור, ההפצה והחליפין" של העושר. ההגדרה המודרנית לתורת הכלכלה ניתנה על ידי ליונל רובינס: "כלכלה היא חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש בהם שימושים חלופיים". כלומר, היא עוסקת בחקר המחסור ולכן גם מתאימה ביותר לצורך פתרון בעיית העוני.

עוני[vi] ? הינו מצב בו לבני אדם אין מספיק אמצעים לקיים את עצמם (עוני מוחלט) או שהם צריכים להתקיים ברמת חיים נמוכה במידה רבה מזו של יתר אנשים בסביבתם (עוני יחסי). בתחילת המאה ה-19 החלו ניסיונות ראשונים לחיסול העוני באמצעות רפורמות כלכליות וחברתיות.

היה צפי שההתפתחויות החדשות יביאו לתקופת תור הזהב אשר האוכלוסייה חפצה בה ? מצב בו כל עובד עני היה פטור מדאגה לצרכיו החומריים. חיסול העוני היה מביא גם כן לחיסול החמדנות באוכלוסייה כי לכל אדם יש מספיק, כמו גם לחיסול בעיות אחרות אשר מרביתן נובעות מעוני כגון: פשעים, בורות ואכזריות.

אולם, עדיין לא הגענו לתור הזהב. כמו כן, כיום בכל רחבי העולם ניתן לשמוע תלונות של עובדים הסובלים מאבטלה כפויה והפוחדים מן העתיד. מצב שכזה לא ניתן להסביר על ידי גורמים מקומיים בלבד והוא נפוץ בקהילות שונות בכל רחבי העולם הנבדלות ביניהן במערכת פוליטית, פיננסית, צפיפות אוכלוסייה וארגון חברתי.

כיצד במרכזים העירוניים, בהם הכלכלה והתעשייה פורחת ומתחדשת, קיימים עובדים עניים?

כלכלנים רבים ניסו למצוא תשובה ופתרון לחידה זו על מנת ליישב את הסתירה האדירה בין קידמה תעשייתית ועושר, לבין עוני של חלקים רבים באוכלוסייה. בתחילת המאה ה-19 לאחר המהפכה התעשייתית הפועלים היו במצוקה, עבדו בתנאים בלתי נסבלים ונוצלו על ידי מעמד הבורגנות. כך נוצר הזרם הסוציאליסטי בנוסף לזרם הקפיטליסטי וזאת כתגובה לניצול הפועלים ועל מנת להילחם למען זכויותיהם. שני הזרמים הללו שונים מיסודם, אך שניהם מחפשים פתרון לחידה הגדולה של זמננו, המחפשת את הקשר בין עוני לקידמה.

ההבדל המרכזי בין שני הזרמים הינו ההתייחסות לכוחות השוק החופשי.

השוק החופשי[vii]

השוק החופשי הינו שוק בו פרטים מקבלים החלטות כלכליות מתוך בחירה ורצון חופשי ללא כפייה, ללא מגבלות וללא התערבות הממשלה. השוק החופשי פועל בהתאם לכוחות השוק הנקבעים על ידי ההיצע והביקוש הנוטים באופן טבעי להתייצב בשיווי משקל ? נקודת ייצור אופטימאלית בה נקבעים המחירים של הסחורות. התנאי החשוב לשמירה על שוק חופשי הינו הרצון החופשי של הפרטים לבצע עסקאות. על מנת לשמור על תנאי זה, יש צורך בקיומו של משטר חזק בעל צבא ומערכת משפט המונעים אלימות וכפייה.

בהתאם לגישה קפיטליסטית פרטים בשוק החופשי יכולים לקדם את התועלת שלהם בצורה הטובה ביותר על סמך המידע המשודר להם באמצעות המחירים. התערבות הממשלה בשוק גורמת לעיוותים, מכיוון שהממשלה משנה באופן מלאכותי את המחירים האופטימאליים. העיוותים מחמירים עוד יותר עקב התערבות נוספת של ממשלה לצורך תיקון העיוות הראשוני.

קפיטליזם[viii]

קפיטליזם הינה תורה כלכלית וחברתית שבבסיסה עומדת זכות הפרטים לקניין פרטי וחופש לסחור בו. אדם סמית, הנחשב לאבי תורת הקפיטליזם, כינה אותה: "מערכת החירות הטבעית". השיטה וכל העקרונות הנובעות ממנה, מבוססת על תפיסת היסוד הטוענת שניתן להגיע ליעילות המרבית של מערכת כלכלית וחברתית על ידי שימור החירות האישית של הפרט לבעלות הפרטית על הקניין. כמו כן, השיטה מניחה שאדם הינו יצור רציונאלי ותועלתני היודע את כל האפשרויות העומדות בפניו ויודע לשקול ולדרג אותן בהתאם לתועלת שהוא יקבל עקב בחירה באפשרות מסוימת. למרות שהתכונות שתוארו לעיל לא קיימות בפועל, השיטה טוענת שמדובר בקירוב הפעילות האנושית לפעילותם בשטח.

מכיוון שפעולה רציונאלית, אותה מניחה השיטה הקפיטליסטית, מבוססת על בחירה חופשית יש לאפשר לאדם לבחור באופן חופשי. אחת המגבלות לפעולה חופשית הינו שימוש "באלימות" של אדם המונעת מאדם אחר לבחור בצורה חופשית. כאן נכנסת לתמונה מדינה שתפקידה ליצור מערכת משפט וחוק. אולם, כדי למנוע ניצול כוחה של מדינה, יש צורך להגבילה בתחומים בהם מותר לה לפעול ולהגדיר באופן מדויק תחומים שאסור לה להתערב בהם. מערכת זו מבטיחה גם קיומם של שיתוף פעולה, שלום וקניין פרטי.

מדינה קפיטליסטית מתייחסת לפעילות החברה כשיתוף רצוני בין פרטים במטרה להשיג אינטרסים אישיים ואינה מתערבת ביחסים אלה כל עוד הם אינם פוגעים בזכויות של האנשים האחרים.

ניתן למדוד את מידת הקפיטליסטיות של מדינה מסוימת על פי מספר קריטריונים:

1. מידת החופש הכלכלי ? בחינה של מעורבות הממשלה בתחומים כמו תשלומי העברה, סובסידיות, מיסים וכד'. הגבלות על סחר, ניהול עסקים ופיקוח ממשלתי עליהם. עצמאותה של מערכת משפטית ויכולתה להבטיח הגנה על זכויות הרכוש.

2. חופש כלכלי ודמוקרטיות ? בחינת רמת החירות האישית של אזרחי המדינה.

3. מדינות קפיטליסטיות ומדינות רווחה ? קיימת חלוקה של מדינות קפיטליסטיות לשני סוגים: מדינות רווחה ? בהן שוררת מדיניות של שוק חופשי לצד התערבות מצומצמת של מדינה בה מנוהלת מדיניות סוציאלית בענפים כגון חינוך, בריאות וזכויות עובדים; מדינות קפיטליסטיות בהן קיימת מדיניות של שוק חופשי מפותח יותר ומנגנוני רווחה מצומצמים יותר.

ניתן לציין כי אחד המאפיינים הבולטים של מדינה קפיטליסטית הינה רמת החיים הגבוהה יותר לעומת מדינות לא קפיטליסטיות. מדובר בתוצר מקומי גולמי גבוה יותר, תוחלת חיים ארוכה יותר, הכנסה גבוהה יותר של העניים ביותר במדינה וכד'. למרות שההכנסה של העניים ביותר במדינה קפיטליסטית יכולה להיות גבוהה יותר מההכנסה של העניים ביותר במדינות אחרות, עדיין נשמר הפער בין עניים ועשירים.

בהתאם לביקורת הסוציאליסטים הפער נובע מתוך מתן חופש יתר לבני אדם. לפי תפיסת הסוציאליסטים, מתן חופש פרטי פועל לטובה בעולם אידיאלי. אולם, מכיוון שהעולם שלנו אינו אידיאלי, אנשים מנצלים את כוחם ונוצרת אליטה השולטת בתודעה הקולקטיבית וטוענת להבדלי הון טבעיים. בפועל מתקבל מצב בו רק חלק קטן מהאוכלוסייה יכול לעשות שימוש בחופש אשר מאפשר להם הקפיטליזם, מכיוון שלשאר האנשים חסרה הזכות הטבעית לחלק שווה בנכסי החברה. כך, לפי גישה סוציאליסטית נוצר אי שוויון בולט בין העשירים לעניים במדינות קפיטליסטיות, לכן אין טעם לתת חופש עד אשר לא יושג שוויון מלא בין האנשים בחברה.

בהתאם לבחינה של מדינות בעלות מידות שונות של קפיטליזם נמצא כי אין קשר בין סוג המשטר במדינה לבין גובה ההכנסה של עניים.

סוציאליזם[ix]

שיטת משטר זו ניסתה לפתור את בעיית העוני על ידי פיקוח של ממשלה על חלוקת הקניין והמשאבים במטרה לצמצם את הפערים החברתיים על מנת להשיג שוויון. סוציאליזם מאופיין על ידי בעלות משותפת על אמצעי הייצור בצורת שליטה ישירה ? בעלות של הקולקטיב, או שליטה לא ישירה ? בעלות של המדינה. קרל מרקס, שעיצב את התנועה הסוציאליסטית, ראה בה שלב מעבר לפני קומוניזם. קיימים זרמים רבים שניתן לקרוא להם סוציאליסטים, אך הרעיון המשותף הינו הלאמה של כל אמצעי ייצור או חלקם ותכנון מרכזי של כלכלה על ידי המדינה באופן מוחלט או באופן חלקי, תוך ניצול היתרונות של כלכלת השוק לטובת הרעיונות הסוציאליסטיים.

התנועה הגדולה ביותר של סוציאליזם המגשימה את רעיונות של קרל מרקס הינה הקומוניזם התומכת בביטול מוחלט של הרכוש הפרטי והמבטיחה מילוי צרכי האדם ללא קשר לתרומתו הכלכלית. קרל מרקס ראה במנגנון הקפיטליסטי כדורש גידול מתמיד ברווחים ואחת הדרכים להשגתו הינה, הרעה מתמדת בתנאי העבודה של מעמד הפועלים. מכאן עולה כי הרצון של מעמד הבורגנים להרוויח רק מגביר את מצוקת מעמד הפועלים. לדעתו ניתן להתגבר על המצב הקיים על ידי מהפכה שתבטל את הרכוש הפרטי. הצעה זו נובעת מתוך תפיסה שצבירת העושר בידי יחידים אפשרה למעמד הבורגני לנצל את מעמד הפועלים. לאחר המהפכה, יש צורך בהפקעת כל הקרקעות והטלת רנטה לטובת המדינה, ביטול ירושה, הלאמת עסקי התחבורה, אמצעי הייצור והחקלאות. וכן, הטלת חובת עבודה שווה על כל אדם, בנוסף לצעדים נוספים.

כינון של משטר סוציאליסטי התגשם ברוסיה בשנת 1917, אחרי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים. השלטון בראשות לנין, הלאים את כל אמצעי הייצור והשמיד את מעמדם של בעלי האדמות. לאחר עלייתו לשלטון של סטלין, התחיל המעבר לשלב הבא של הסוציאליזם שכלל קולקטיביזציה של החקלאות (מעבר ממשקים פרטיים לחקלאות מאורגנת ושיתופית). כפיית הקולקטיביזציה הביאה להרס מעמד האיכרים כולו, לירידה חדה ברמת החיים של מרבית האוכלוסייה, רעב המוני ומוות של מיליוני אנשים מתוך רעב או כעונש על התנגדות לקולקטיביזציה.

לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמו דגמים נוספים של סוציאליזם ברוב מדינות אירופה המערבית והם נקראו שלטון סוציאל-דמוקרטי אשר סווג כ"מדינת רווחה".[x] היה ניסיון לאימוץ השיטה במדינת ישראל על ידי מספר ראשי ממשלה. מדובר במסגרת שלא התקבלה על ידי סוציאליסטים וקומוניסטים מובהקים. שלטון זה ניסה לחלק רכוש מחדש על ידי מיסוי פרוגרסיבי ומתן שירותים חברתיים מסוימים בחינם (חינוך, בריאות, דיור). מדובר בשילוב בין קפיטליזם ועקרונות השוק החופשי תוך מעורבות גדולה של הממשלה במשק. גם בשיטת משטר זו המטרה המרכזית הינה שוויון חומרי. אומנם, חלק מהתומכים בשיטה זו כבר לא מאמינים שניתן אי פעם להשיג שוויון חומרי בין אנשים, אך ניתן לצמצם עד למינימום את הפערים החברתיים על ידי מיסוי העשירים ותשלומי העברה לנזקקים.

אחד הכלכלנים הפופולאריים ביותר של המאה ה-19, המייצג את הזרם הקפיטליסטי התומך בכוחות השוק החופשי (בניגוד לזרם הסוציאליסטי), הינו הנרי ג'ורג'.

הנרי ג'ורג' ניסה לענות על שאלת היווצרות הפער בין עושר ועוני בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית והציע פתרון לקידום הצדק דרך השוק החופשי.

ג'ורג' טען שמדובר בתופעה מוכרת המלווה כל קידמה חומרית והיא בולטת יותר כאשר מדובר בהתפתחות וקידמה חזקות וממושכות יותר. בפועל, ניתן לראות את העוני העמוק ביותר דווקא במדינות ובערים גדולות בהם הקידמה מפותחת ביותר, בהם האוכלוסייה צפופה ביותר, בהם העושר גדול יותר והייצור מתפתח ביותר.

לפי אותו עקרון לא ניתן לפגוש פערים ניכרים בין עשיר ועני במקומות בהם הקידמה רק החלה. באותן מדינות לא נוצר מספיק עושר ולכן לכל אחד יש אפשרות להתפרנס. כמו כן, גם עשיר מופלג חייב לעבוד כל יום כדי להבטיח לעצמו פרנסה. במצב שכזה לאף אחד אין חיים קלים למדי או קשים למדי ולכן גם אין עושר ועוני. כאשר מדינה שכזו מתחילה להתקרב לתנאי מחייה של מדינות אחרות סביבה, המפותחות יותר, ניתן לראות את גידול הפער בין העושר לעוני. הפער גדל בעקבות שימוש במכונות החוסכות כוח עבודה וצמצום הייצור, עקב חליפין עם המדינות שמסביב. במצב שכזה חלק מהאוכלוסייה יכולים למצוא לעצמם חיים קלים יותר וחלקם לא יוכלו להתפרנס כלל.

בפועל הקידמה אינה מעלה את רמת החיים של שכבות האוכלוסייה הנמוכות ביותר, אלא היא מגדילה את הפער שבין העשירים לעניים, כך שהפער הולך וגדל ככל שהקידמה גדלה ומתארכת ? עשיר הופך ליותר עשיר ועני הופך ליותר עני.

שאלת קשרי חליפין בין קידמה ועוני הינה שאלה חשובה וקשה. כפי שניתן לראות טרם נמצא לה פתרון עד כה, למרות ניסיונותיהם של הסוציאליסטים. קיימת חשיבות רבה לא לטעות ולא לקבל את הדעות המוטעות של השוללים קידמה הנובעות משימוש במכונות וניגוד הכרחי בין הון ועבודה.

בכדי למצוא תשובה לשאלה למה נשמר העוני כאשר העושר הולך וגדל, בדק הנרי ג'ורג' מספר גורמים שמקובל לחשוב שהם המשפיעים על הגידול בעוני והפריך אותם.

למשל, הוא הפריך את הטענה האומרת שבכדי להשיג שכר עבודה גבוה יותר, יש צורך בהקטנת כמות העובדים כי שכר העבודה משולם מתוך הון קיים. מכיוון שכמות ההון מוגבלת, מוגבלת גם כמות שכר עבודה שאמור להיות מחולק בין כל העובדים. לטענתו הנחה זו אינה נכונה ואינה תואמת את המציאות, אין קשר בין הון לשכר עבודה ובפועל השכר משולם מתוך תוצאות הייצור ולא מתוך ההון קיים. תהליך ייצור ההון לא משמש לתשלום שכר עבודה אלא מדובר בעושר אשר נועד להשגת עושר נוסף ולא לשם צריכה פרטית.

מהאמור לעיל עולה כי לא ההון מגביל את הייצור ואת התעשייה, אלא הגישה לחומרי הגלם הטבעיים. לכן, הטענה ששכר העבודה נוטה למינימום האפשרי לא יכולה להיות מוסברת על ידי כמות קטנה של הון. מכאן, אילו שכר עבודה נובע מתוצר ולא מהון אזי הפתרונות המציעים להגדיל את ההון או להגביל מספר העובדים לא יכולים לעזור בפתרון בעיית העוני ויש צורך להתמקד בסיבה האמיתית לשכר הנמוך.

תיאוריה נוספת שהופרכה מנסה להסביר את העוני ונקראת על שם מלתוס.[xi] תיאוריה זו מקובלת בעולם ע"י המוני אנשים במודע או שלא במודע, הם מחזיקים בה ומשתמשים בהגיון שלה. לפי התיאוריה, אוכלוסייה נוטה לגדול מהר יותר מאשר הגידול של אמצעי הקיום ? אוכלוסייה גדלה בקצב גיאומטרי ואמצעי הקיום בקצב אריתמטי. בפועל ניתן לראות עוני, אומללות ועיכוב של צמיחה במדינות עם צפיפות רבה יותר ולעומת זאת צמיחה במקומות שהתיישבו זה עתה. תיאוריה זו מתיישבת עם הנחה ששכר העבודה משולם מהון. לכן, בכדי לשמור על כמות אנשים אופטימאלית יש צורך למנוע התרבות, על ידי הגבלת הילודה או שיוסדר על ידי גידול בתמותה.

תיאוריית מלתוס הייתה מקובלת מאוד על השכבות החזקות באוכלוסייה, מכיוון שמטרתה הייתה להצדיק את הסבל והעוני הקיימים על ידי גורמים טבעיים. בעצם, זו הייתה דרך להצדיק את אי שוויון העצום ששרר באוכלוסייה על ידי העברת האחריות מהמוסדות האנושיים לחוקים הטבעיים. נטען, שאפילו אם עשירים היו מחלקים את כל מה שיש להם בין כל האוכלוסייה זה לא היה עוזר כי האוכלוסייה הייתה ממשיכה לגדול עד לחזרה לנקודה בה לא קיימים מספיק משאבים למחייה. לכן, כל פתרון הפוגע בצורה כלשהי בעושר של עשירים לטובת עניים הוכרז מראש כנועד לכישלון מאחר ולא זו הדרך לצמצם את העוני.

אולם, גם תיאוריה זו לא תואמת את המציאות וניתן להסביר את התופעות שמלתוס מציג כנובעות מאוכלוסיית יתר, על ידי הסברים אחרים. דוגמאות מראות כי עוני וסבל נבעו מבורות, ממשלה כושלת, חוקים חסרי צדק או מלחמה. כמו כן, אם על פי תיאוריית מלתוס קיים גידול מתמיד של אוכלוסייה, אזי כיצד ניתן להסביר שכדור הארץ בדילול יחסית לאחר אלפי שנים בחיי האנושות?

הנרי ג'ורג' מזכיר מקומות ספציפיים בעולם המובאים בזמנו כדוגמאות של מדינות המאופיינות בצפיפות יתר של אוכלוסייה, לדוגמא: הודו וסין. ניתן לראות שבאותן מדינות מאז ומתמיד עובדים סבלו ממעמד נמוך ביותר והשליטים סחטו אותם עד שנותר מינימום אפשרי למחיה. בתנאים שכאלה לא הייתה שום אפשרות לשמור הון נוסף שהיה מייעל את הייצור ונעשה שימוש באמצעים מיושנים שלא אפשרו להגדיל את התוצר על מנת להתאים אותו לכמות האוכלוסייה. אילו הממשל לא היה לוקח את כל התוצר, התעשייה הייתה יכולה להתפתח ולמצוא אמצעים יעילים יותר לייצור בשביל אוכלוסייה גדולה יותר. ניתן לראות שבאותן מדינות אין בעיה עם משאבי הטבע וקיימים עדיין אזורים ומשאבים שטרם נוצלו.

הסיבה האמיתית לעוני לא הייתה אוכלוסיית יתר שאף פעם לא הגיעה לרמה בה כוחות הטבעיים של הקרקע לא יכלו לספק את המחייה, אלא סחטנות של בעלי הקרקעות שגבו מיסים בלתי נסבלים וחמדנות אנושית.

הנרי ג'ורג' מצא שהסיבה האמיתית שבגללה שכר עבודה לא גדל ככל שתפוקת העובדים וכוח העבודה גדלים הינה עלייה בדמי שכירות (רנטה). כך, במדינות החדשות שכר העבודה גבוה יותר מכיוון שהרנטה נמוכה יותר. הרנטה באה על חשבון שכר העבודה והריבית (מחיר ההון). זאת הסיבה מדוע כוח יצרני גדול אינו מגדיל את שכר העבודה. זאת מאחר וכל הרווח נבלע על ידי גידול במחיר הקרקע, אשר נותר בידי בעלי הקרקעות. בנוסף, אותם בעלי קרקעות ירצו לשמור על קרקע גם אם אינם עושים בה שימוש עקב ציפייה שמחירה יעלה כתוצאה מספקולציה וגידול מתמיד ברנטה. נוצר מצב בו קרקעות חשובות בתוך העיר חלקן אינן בשימוש ולכן צריך להשתמש בקרקעות פחות יעילות שבסביבה. אומנם קרקעות אלה אינן זולות יותר בשל ספקולציה וציפייה עתידית שיהפכו לחלק מהעיר. לדעתו של הנרי ג'ורג', דווקא ספקולציה בקרקע הינה הגורם להאטה תעשייתית ועלותה הגבוהה מהווה מחסום לייצור שבתורו גורם לעצירה של הביקוש. הסיבה היא שהעובדים אינם מקבלים אמצעי מחייה מספיקים עבור עבודתם על מנת להתקיים.

הנרי ג'ורג' בספרו מציע פתרון שהינו קיצוני ופשוט לדעתו, אך תחילה הוא דוחה פתרונות אחרים פחות קיצוניים כגון: חיסכון בהוצאות הממשלה, הרגלים משופרים של חסכונות, חינוך טוב יותר, התאגדות של פועלים, התערבות ממשלתית וכו'. לפי דעתו כל אלה לא ישפרו את המצב כל עוד הקרקע נמצאת בבעלותם של המונופולים ומחירה נקבע על ידי ספקולציה עתידית ולא בהתאם לשווייה האמיתי כיום.

הדרך היחידה לפי טענתו הינה לבטל בעלות פרטית על הקרקע ולהחליפה בבעלות משותפת. אומנם, צריך להיזהר מאוד ביישום מכיוון שגם אם הרעיון הזה הינו טוב יהיו מתנגדים למהלך זה אשר יהווה הלם מיותר להרגלים המקובלים כיום. לפי הצעתו אין צורך לפעול בקיצוניות ולרכוש או להחרים קרקע פרטית או להפקיע קרקעות, אלא להחרים את הרנטה ולקחת אותה לשימוש הציבור ללא שינוי הבעלות על הקרקע. מנגנון זה כבר קיים באופן חלקי באמצעות המיסוי, כך שכל אחד בחברה ייהנה מיתרונות של בעלות על הקרקע ללא צורך לשנות את בעל הקרקע. כדי להגיע למצב הרצוי צריך לבטל את כל המיסים ולהישאר עם מס אחד בלבד ? מס על ערך הקרקע. עוד טוען הנרי ג'ורג', שלאחר יישום הרעיון אף אחד לא יזכה ביתרון על פני אחר כך שיקבל רק את מה שהוא ייצר, תוך שימוש במאפיינים הייחודיים שלו, מיומנותו ותבונתו.

רעיונו של הנרי ג'ורג' שהוצג בספרו "קידמה ועוני" עוד בשנת 1879, טרם הבשיל לכך שהחברה הצליחה לבטל את הפער בין עושר ועוני הקיים וגובר כיום בכל מדינה. מסיבה זו רעיונותיו של הנרי ג'ורג' עד כה זוכים לתמיכת כלכלנים ופוליטיקאים ורלוונטיים מאוד במדינת ישראל בה קיימים פערים אדירים בין בעלי הנדל"ן (בעלי הרנטות) לבין שאר חלקי האוכלוסייה.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ,דיני עבודה ובנקאות.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל-ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net


[i] אליה ליבוביץ "מידת מדעיותו של מדע" אקדמיה 418 .

http://www.yesforscience.biu.ac.il/PDF/ScienceScintificity.pdf

קרל פופר השערות והפרכות (1963).

Steven Shapin, The Scientific Revolution (1996).

ג'ון גריבין היסטוריה של המדע: 2001-1543 (2010).

[ii] יובל דרור "מסע בעקבות טכנולוגיה" ynet ? מדע (2009).

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3711927,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3713420,00.html

חגית מאור מגדיר איכות הסביבה (1993).

[iii] דפנה זליג, אורית חזן "מה בין חדשנות לפרואקטיביות?" עיונים בחינוך, בחברה, בטכנולוגיה ובמדע 12 (2011).

John Kao,Innovation Nation (2007).

[iv] הנרי ג'ורג' קידמה ועוני (1879).

[v] יוסף זעירא "כלכלה: מדע, מקצוע או אידיאולוגיה?" (סדרת 11 מחלוקות בכלכלה, 2006).

Ronald Coase, The New Institutional Economics, 88 The American Economic Review 72 (1998).

Lionel Robbins, Essay on the Nature and Significance of Economic Science (1932).

[vi] קרין תמר שפרמן "חוצים את הקווים: עוני ואי-שוויון בישראל" פרלמנט 63 (2009).

[vii] יעל חסון "שלושה עשורים של הפרטה" מרכז אדוה (2006).

Alfred Marshall, Principles of Economics (1920).

גיא יריב "בעד ונגד התערבות ממשלתית בכלכלה" מאמר (2010).

Kim R. Holmes, Edwin J. Feulner, Mary Anastasia O'Grady, Index of Economic Freedom, New York: The [viii] Heritage Foundation and The Wall Street Journal) 2008).

Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report, Canada :Fraser Institute 23-27 (2006).

מילטון פרידמן קפיטליזם וחירות (2002).

Calhoun Craig, Dictionary of the Social Science (2002).‏ [ix]

קציעה אביאלי-טביביאן "סוציאליזם: הגות ועשייה" מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19 25 (2003).

קציעה אביאלי-טביביאן "הקומוניזם בברית המועצות" 1970-1870: עידן האימה והתקווה 79 (2001).

[x] ד"ר איתמר כוכבי-עו"ד ורו"ח רווחה בעולם קפיטליסטי 1 (2013).

[xi] אברהם דורון "חזרה למלתוס" ביטחון סוציאלי 80 9, 13-12 (2009).

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב