משיקולי בית המשפט לענייני משפחה בקביעת המשמורת על קטינים 

נשאלת השאלה במידה וההורים נפרדים, אצל מי מהם יגורו הילדים אצל האם? האב? או אולי אצל שניהם?

מצב בו שני ההורים מסכימים בניהם היכן יגורו הילדים לאחר הפרידה יכול להיות הטוב ביותר עבור הקטינים, שכן ההורים בדרך כלל יוכלו לבחור באחת משלוש האפשרויות, הילדים גרים אצל האם, האב או אצל שניהם. יש לקחת בחשבון כי הסכם כזה דורש אישור של בית המשפט לענייני משפחה שבוחן את טובת הקטינים.

לעניין האפשרות השלישית של משמורת משותפת, מדובר במצב שבו הילדים מתגוררים מחצית מהזמן עם האם ומחצית עם האב ויש להם חדר בבית כל אחד מההורים. משיקולי בית המשפט בקביעת משמורת משותפת תיבחן מידת הקרבה הגאוגרפית בין בתי ההורים שחשוב במצב זה שההורים יגורו בסמיכות אחד לשני (באותה שכונה לדוג') וכן תיבחן מידת התקשורת בין ההורים בכל הקשור בטיפול בקטינים, ככל שתהיה טובה יותר כך יהיה קל יותר לקבוע שהמשמורת משותפת ולהפך.

במצב בו ההורים אינם מסכימים אצל מי מהם יגורו הילדים לאחר הפירוד, כאשר כל אחד מסיבותיו מעוניין להיות ההורה המשמורן אצלו יגדלו הילדים, נדרש בית המשפט להכריע בשאלת המשמורת.

על מנת להכריע אצל מי מההורים יגדלו הילדים, בית המשפט בודק בין השאר את מידת המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים, את מידת הקשר הרגשי של הילד עם כל אחד מההורים, את זמינות ההורים לילד, את הרציפות וההמשכיות של הקשר בין הילד למי מההורים ואת רצון הילד.

בית המשפט משתמש בין השאר בהמלצות של פקידת סעד שמראיינת את ההורים וממליצה בשאלת המשמורת ולעיתים נאלץ להעזר במומחים כגון פסיכולוגים שבודקים את מסוגלותם של כל אחד מההורים מול צרכי הילד.

יש לקחת בחשבון כי גם מצב שבו המשמורת היא אצל אחד ההורים אינו מבטל את הקשר עם ההורה השני שבינו לקטין יתקיימו הסדרי ראייה הכוללים גם לינה, אם כי לא במחצית מימי השבוע כמו במשמורת משותפת.

על מנת לדעת יותר בעניין זה ובמיוחד כאשר עומדים להיכנס להליך משפטי, מומלץ לקבל יעוץ משפטי שוטף מעו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה.