עבודה עם אורות סטודיו יכולה להיות תהליך מרתיע עבור צלמים רבים. רבים רואים את האולפן כמקום של פחד וחרדה שבו הקדושה של האור הטבעי פונתה ושממה נוראה של סטנדים, אורות מהבהבים ומכפילי אור היא כל מה שנשאר.
כבר בשלב מוקדם, כשהתחלתי לצלם עם תאורת אולפן, תמיד הייתי מודאג יתר על המידה לגבי האור. נשמע כמו תגובה מוזרה, הא? אתם בוודאי חושבים, "כמובן שהוא צריך להיות מודאג לגבי האור, זו תאורת אולפן." אינטואיטיבית המחשבה ככל שתהיה, תמיד הייתי כל כך ממוקד במקור האור שלי, שמה שאף פעם לא שמתי לב אליו היה צללים שנוצרו על ידי האור.
בתאורת סטודיו, זה הוא המעבר של אור לצל שמספק עומק, יופי ועניין לתמונות שלך.
האם זה מעבר קשה עם קו ברור וניגוד חריף המפריד בין השניים? או שזה היתוך רך, הדרגתי של האור לצל? אזור מעבר זה מה שצריך להיות במוקד תשומת הלב שלך כאשר אתה נכנס לתאורת אולפן.
איך משתנים הצללים האלה עם אור גדול ורך שקרוב לנושא שלך, או אור קטן וקשה שמוצב כמה מטרים מהנושא שלך? אלה הם מושגים שעליך לנסות ולהבין, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לתרגל.
הדרך הטובה ביותר להתחיל עם אורות אולפן היא לשמור את זה פשוט. משמעות הדבר היא אור אחד ואור אחד בלבד.
בדרך זו, אם אתה לא אוהב את מה שאתה רואה בזמן שאתה מצלם, אתה רק צריך להתאים, להעביר או להתעסק עם דבר אחד. אתה לא מתעסק עם הכל והולך לאיבוד בהגדרות. תוכל לשמור על תשומת הלב שלך על הנושא שלך ולצלם. כמו כן, השתמש בגוף אור גדול, שזורק אור מפוזר על הנושא שלך.
מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות? אנחנו מקבלים סדרה של תמונות נוראיות?
אני לא יודע מה איתך, אבל כצלם יש לי שפע של תמונות שהיו מאכזבות. ביג דיל!
תחקור את השוטים הרעים כדי להבין מה השתבש ולנסות שוב. למד לקבל את הטעויות שלך ואני מבטיח לך שהשיפור אינו רחוק.
