הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד פרקליט המדינה - ועדה מקצועית או כסות למינוי תפור מראש? 

15.10.2013

שרת המשפטים – הגב' ציפי לבני 

היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין    

נציב שירות המדינה מר משה דיין    

מנכל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף  

פרופסור אריאל בנדור  אוניברסיטת בר אילן

עורכת הדין הגב' רחל תורן  

 הנדון: תהליך עבודת הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד פרקליט המדינה

 א.נ.,

 הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד פרקליט המדינה כונסה על סמך החלטת הממשלה מס. 1585 של הממשלה מיום  29.02.2004  (מופיעה כנספח למכתב זה). עיון בהחלטה מעלה, כי מועמד מתאים צריך להיות ניחן בכישורים הבאים: ידע משפטי, יכולת מנהיגות משפטית ויכולת ניהול ארגון גדול (בפרקליטות מועסקים כ-1300 איש). הציפיה הציבורית מהוועדה הזאת היא ששיקוליה יהיו מקצועיים בלבד.

מן האמור לעיל עולה שעל הועדה לבחון את כישורי המועמדים ולהתרשם באיזו מידה יש להם כל אחד מהכישורים הנדרשים לעיל. התרחיש הסביר הוא שמועמד אחד יהיה חזק יותר בדרישה אחת ומועמד אחר יהיה חזק יותר בדרישה אחרת. במצב כזה הוועדה אינה מסוגלת לקבוע מי מתאים יותר למשרה כיוון ששיקול כזה אינו מקצועי (לא קיים בכלל מקצוע המשקלל תכונות שאינן דומות). במצב כזה מי שצריך לבחור הוא מי יישא באחריות לבחירה – נבחרי הציבור שנבחרו בבחירות – לשם כך הם נבחרו. כל אחד כמובן זכאי לומר את דעתו (ורצוי תוך הנמקה), אבל תוך הודאה שהבסיס לדעתו אינו מקצועי. לדוגמא: אני למשל סבור שהדרישות ליכולת מנהיגות ויכולת ניהול ארגון חשובות יותר מהידע המשפטי כי הפרקליט תמיד יוכל להתיעץ ביועץ המשפטי בענין משפטי קשה לו אבל למנהל ומנהיג אין תחליף. בייחוד לאחר כהונה של פרקליט שלא ניהל את הפרקליטות כפי שמצופה ממי שעומד בראש ארגון ציבורי. האינדיקטור לכך הוא התנגדותו למבקר על הפרקליטות שיוכל לקבל תלונות מהציבור. קבלת תלונות מהציבור היא לא רק שסתום לפריקת לחץ של תסכול הציבור (זאת מטרה ראויה כשלעצמה) אלא מהווה כלי ניהולי בסיסי למנהל שרוצה להבין את חולשות הארגון במטרה לשפר אותו. הפרקליט המכהן לא מבין זאת כי אינו מתאים לנהל ארגון ציבורי. גם דעות אחרות לגיטימיות אבל ההיגיינה הציבורית מחייבת הנמקה. במצב כזה קשה לראות איך וועדה כזאת תצדיק המלצה על מועמד אחד.

יתר על כן מקורות החיים של חברי הוועדה ניתן לראות כי אין אף חבר בוועדה שהוא בר סמכא בקביעה כלשהי על מנהיגות משפטית. יכולת כזאת מצויה בדרך כלל אצל פסיכולוגים (הוועדה למינוי שופטים נעזרת באנשי מקצוע כאלה וכך ראוי לנהוג). הפרקליט המכהן נתן דוגמא מנהיגותית לא טובה בכל התנהלותו בפרשת הדיבה של אהוד אולמרט וטענתו לחסינות, וכזכור לכל בית המשפט קבע כי לא התנהל כראוי ואין לו חסינות.

כמו כן עיון בקורות החיים של חברי הוועדה מגלה שאין בוועדה בר סמכא בנושא ניהול ארגון גדול ולא ברור בכלל איך חברי הוועדה יגבשו דיעה כלשהי בענין. למנכל משרד המשפטים יש ניסיון בניהול אולם עדיין גם הוא אינו בר סמכא בשטח הניהול. לפיכך הייתי מייעץ לוועדה להיעזר בשני יועצים חיצוניים בני סמכא בניהול (אם חוות דעתם תהיינה דומות המצב יהיה טוב).

 היום התפרסמה כתבה בתקשורת שאנשים טובים אינם מוכנים להציג את מועמדותם כי הם מרגישים שהפעילות של הוועדה היא מסווה לקבלת החלטה באופן ציבורי בלתי ראוי (כי היועץ המשפטי מעונין להציג מועמד מומלץ אחד לממשלה). ענין זה בצירוף חולשה ביכולת חברי הוועדה להתרשם באופן מקצועי על חלק מהדרישות יוצרים מצב שמבחינה ציבורית מעמיד את הוועדה באור לא טוב (בצדק לדעתי). לפיכך אני מציע לוועדה להיעזר ביועצים (כפי שהוזכר לעיל) ולאחר מכן להגיש לשרת המשפטים רשימה של מספר מועמדים שהם בעלי כישורי סף בכל הדרישות. שרת המשפטים תבחר את המתאים  מביניהם לדעתה (על פי שיקולים של מדיניות משרד המשפטים).

 בכבוד רב

 ד"ר יוסף יעלי