"או קי," - כתבה לי ר' :
"נזכרתי בזכות ה'אביר התורן' מה חסר לי בקשר הזוגי,
נזכרתי איך זה להרגיש חיה פתאום, נחשקת, אהובה, איך היה הקשר הזוגי שלי פעם..
אבל..
מה עושים עם זה ?
מה זה עוזר לי להיזכר בעצם ?? "
אז זהו, שעל זה בדיוק נעבוד בסדנאות לנשים שיתקיימו בסוף החודש
(בלחיצה פה כבר אפשר להציץ)
ועל זה אנחנו עובדים בסדנאות לזוגות :
על - איך להחיות את הקשר הזוגי הנוכחי שלי
ולהפוך אותו לקשר של חיבור וחברות, של שותפות אהבה ותשוקה.
בסוף השבוע האחרון התקיימה סדנה לזוגות,
ואין זמן מתאים יותר מעכשיו כשהזיכרון כל כך חי בי,
לתאר לך איך זה קורה – מה עושים שם שמאפשר לקשר 'לקום לתחייה' :
אתחיל בדוגמא מתהליך שנפתח בסדנה :
ר. סיפרה לבעלה שחסרים לה ממנו פרגונים,
שתמיד אמא שלה הייתה אומרת עליה דברים טובים רק כשלא הייתה נוכחת,
שאף פעם לא זכתה לחיזוקים ואהבה ממנה בפומבי,
ובכל פעם שהוא – בעלה – חוסך ממנה מילה טובה,
בטח כשהוא 'מנכס לעצמו' פרגונים ש'שייכים לה'
היא מתכווצת, וחשה חסרת ערך כמו אותה הילדה שהייתה -
צמאה כל כך לאישור ממי שכל כך 'טבעי' לצפות ממנו – מאמא שלה..
תהליך של שיתוף שכזה, בין אם הוא זוגי ובין אם אישי-
מאפשר לנו להאיר מקומות חשוכים – שניהלו אותנו, בלי שהבנו איך עד כה,
ולהביא רוך וחיבוק פנימה לילדה שתמיד הרגישה שהעולם לא רואה אותה כולל בעלה..
אלה מאפשרים אט אט ריפוי
שיוביל לביטחון במקום שלה בלי תלות באישור הסביבה
ולוויתור על הצורך להילחם על המקום שלה (שהיום מחבל בתקשורת הזוגית שלה) לכאורה אין פה נגיעה ישירה בחברות, בשותפות, באינטימיות או בתשוקה.. אבל ככל שאנחנו משתפים בדרך הייחודית הזו אחד את השני, תוך שאנחנו מרפאים וצומחים - נוצר חיבור מ ד ה י ם בין בני הזוג.
התהליך שנוצר בזוגיות כשהיא מודעת,
מאפשר לנו להמיס את ההתנגדויות שבדרך,
ולהגיע פנימה אל המקומות הרכים,
אל אותם המקומות שבהם אנחנו יודעים מה באמת טוב לנו,
לא מתוך ה'דווקא' שמנהל אותנו בלי שנהיה מודעים,
אלא מתוך התבונה הפנימית,
זו שתמיד מובילה אותנו למקום טוב יותר לי – ולא על חשבון בן הזוג שלי.
לנקות , לנקות, לנקות
את המרחב הזוגי מכל האוטומטים שמנהלים אותנו.
עד כדי שיהפוך למרחב זוגי מקודש.
שם נוכל להתחבר אל הרכות פנימה,
שתאפשר לכל אחד מאיתנו חזרה אל עצמו,
וצמיחה שלו להיות בן אדם שלם יותר,
בוגר בריא יותר,
וכשלם ובוגר בריא יותר – להיות חלק מזוגיות מאושרת ושמחה יותר.
עבודה זוגית או אישית לזוגיות מודעת מאפשרת לנו ליצור קשר שהולך ומתהדק,
קשר של שיתוף, של אמפטיה, כך נוצרת אינטימיות שמעמיקה יותר ויותר
וחיבור אחד לשני ולידיעה ש'אני לא לבד',
אני חלק ממשהו גדול יותר
אל החיבור הזה מתעוררת בטבעיות התשוקה,
ולכאן היא מגיעה במלוא הדרה !
וממלאת במשמעות את המילים 'לעשות אהבה'
על פני הסתפקות ב'סקס' בין שהוא מזדמן ובין שהוא 'מן המניין'..
אני לא מכירה הרבה דרכים אפקטיביות כל כך לזוגיות משמחת
כמו זו שאני מלמדת בסדנא,
אם רק יותר אנשים היו יודעים שיש כזו דרך,
אין לי ספק שהיו בוחרים בה.
אלא ש.. החכמה היא לעשות את זה נכון.
איך עושים את זה נכון ?
כל הפרטים בלחיצה פה גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
www.galitelias.co.il
"נזכרתי בזכות ה'אביר התורן' מה חסר לי בקשר הזוגי,
נזכרתי איך זה להרגיש חיה פתאום, נחשקת, אהובה, איך היה הקשר הזוגי שלי פעם..
אבל..
מה עושים עם זה ?
מה זה עוזר לי להיזכר בעצם ?? "
אז זהו, שעל זה בדיוק נעבוד בסדנאות לנשים שיתקיימו בסוף החודש
(בלחיצה פה כבר אפשר להציץ)
ועל זה אנחנו עובדים בסדנאות לזוגות :
על - איך להחיות את הקשר הזוגי הנוכחי שלי
ולהפוך אותו לקשר של חיבור וחברות, של שותפות אהבה ותשוקה.
בסוף השבוע האחרון התקיימה סדנה לזוגות,
ואין זמן מתאים יותר מעכשיו כשהזיכרון כל כך חי בי,
לתאר לך איך זה קורה – מה עושים שם שמאפשר לקשר 'לקום לתחייה' :
אתחיל בדוגמא מתהליך שנפתח בסדנה :
ר. סיפרה לבעלה שחסרים לה ממנו פרגונים,
שתמיד אמא שלה הייתה אומרת עליה דברים טובים רק כשלא הייתה נוכחת,
שאף פעם לא זכתה לחיזוקים ואהבה ממנה בפומבי,
ובכל פעם שהוא – בעלה – חוסך ממנה מילה טובה,
בטח כשהוא 'מנכס לעצמו' פרגונים ש'שייכים לה'
היא מתכווצת, וחשה חסרת ערך כמו אותה הילדה שהייתה -
צמאה כל כך לאישור ממי שכל כך 'טבעי' לצפות ממנו – מאמא שלה..
תהליך של שיתוף שכזה, בין אם הוא זוגי ובין אם אישי-
מאפשר לנו להאיר מקומות חשוכים – שניהלו אותנו, בלי שהבנו איך עד כה,
ולהביא רוך וחיבוק פנימה לילדה שתמיד הרגישה שהעולם לא רואה אותה כולל בעלה..
אלה מאפשרים אט אט ריפוי
שיוביל לביטחון במקום שלה בלי תלות באישור הסביבה
ולוויתור על הצורך להילחם על המקום שלה (שהיום מחבל בתקשורת הזוגית שלה) לכאורה אין פה נגיעה ישירה בחברות, בשותפות, באינטימיות או בתשוקה.. אבל ככל שאנחנו משתפים בדרך הייחודית הזו אחד את השני, תוך שאנחנו מרפאים וצומחים - נוצר חיבור מ ד ה י ם בין בני הזוג.
התהליך שנוצר בזוגיות כשהיא מודעת,
מאפשר לנו להמיס את ההתנגדויות שבדרך,
ולהגיע פנימה אל המקומות הרכים,
אל אותם המקומות שבהם אנחנו יודעים מה באמת טוב לנו,
לא מתוך ה'דווקא' שמנהל אותנו בלי שנהיה מודעים,
אלא מתוך התבונה הפנימית,
זו שתמיד מובילה אותנו למקום טוב יותר לי – ולא על חשבון בן הזוג שלי.
לנקות , לנקות, לנקות
את המרחב הזוגי מכל האוטומטים שמנהלים אותנו.
עד כדי שיהפוך למרחב זוגי מקודש.
שם נוכל להתחבר אל הרכות פנימה,
שתאפשר לכל אחד מאיתנו חזרה אל עצמו,
וצמיחה שלו להיות בן אדם שלם יותר,
בוגר בריא יותר,
וכשלם ובוגר בריא יותר – להיות חלק מזוגיות מאושרת ושמחה יותר.
עבודה זוגית או אישית לזוגיות מודעת מאפשרת לנו ליצור קשר שהולך ומתהדק,
קשר של שיתוף, של אמפטיה, כך נוצרת אינטימיות שמעמיקה יותר ויותר
וחיבור אחד לשני ולידיעה ש'אני לא לבד',
אני חלק ממשהו גדול יותר
אל החיבור הזה מתעוררת בטבעיות התשוקה,
ולכאן היא מגיעה במלוא הדרה !
וממלאת במשמעות את המילים 'לעשות אהבה'
על פני הסתפקות ב'סקס' בין שהוא מזדמן ובין שהוא 'מן המניין'..
אני לא מכירה הרבה דרכים אפקטיביות כל כך לזוגיות משמחת
כמו זו שאני מלמדת בסדנא,
אם רק יותר אנשים היו יודעים שיש כזו דרך,
אין לי ספק שהיו בוחרים בה.
אלא ש.. החכמה היא לעשות את זה נכון.
איך עושים את זה נכון ?
כל הפרטים בלחיצה פה גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
www.galitelias.co.il
איתך בדרך לאהבה בתוך הקשר הזוגי, גלית אליאס