לבבות שבורים- האם ניתן לעצור את מגיפת מחלות הלב? 

1. מחלות השפע

אנחנו חיים בעולם השפע ,אנחנו אוכלים כמלכים וזה ככל הנראה מזיק לנו.

כולנו מכירים חולי לב,סרטן,שבץ,אלצהיימר,השמנה או סוכרת. בעוד מחלות אלה אינן מוכרות כמעט בתרבויות המבוססות על תזונה מסורתית ,עם הצטרפותה של חברה לעולם השפע ,מידית תקבל גם את תחלואי המערב.

מרבית המחקרים הרפואיים מראים כי אין תזונה נפרדת למניעת סרטן מזאת למניעת מחלות לב,השמנה,סוכרת,ניוון רשתית העין,אלצהיימר, טרשת נפוצה , אוסטיאופורוזיס ועוד.

הסיבה מאוד פשוטה - לכל מחלות אלה מקור דומה = תזונה משופעת במזונות מן החי , מזונות מעובדים , היעדר פעילות גופנית , מתח ולחץ ברמה כרונית = החיים המערביים הקלאסיים.

2. סטטיסטיקה

שימו את ידכם על החזה והרגישו את פעימות לבכם.כעת הניחו את ידכם והרגישו את הדופק. לבכם פועם עבורכם כל דקה,כל יום וכל שנה.במהלך חייכם יפעם לבכם בממוצע כ- 3 מיליארד פעימות.

בדקות בהן עסקתם בקריאת פיסקה זאת, אמריקאי אחד בממוצע עבר התקף לב. במהלך 24 השעות הקרובות יצטרפו אליו כ - 3000 חברים נוספים.

גיל?גנטיקה?או מה?

בשנות ה - 50 עם תום מלחמת קוריאה נבדקו לבבות 300 חיילים אמריקאים הרוגים במבצעים השונים. גיל הממוצע היה 22 וכולם היו במצב גופני טוב . ממצאי הניתוח לאחר המוות היו מדהימים - 77% מן הלבבות הנחקרים היו בתהליך מתקדם של טרשת עורקים , עם חסימה של 90% בכל אחד מתוך 20 חיילים.

חשיבות המחקר היא בכך שהוכיח כי מחלות לב מתפתחות לאורך שנים, תחילתן בגיל צעיר ביותר וכולנו רגישים להן.

3. התקף לב מהו?

הכל מתחיל בהצטברות רובד בעורקים.הרובד השומני הזה מכיל חלבונים, שומנים (ביניהם כולסטרול),תאי מערכת חיסון ורכיבים רבים נוספים המצטברים בשכבה הפנימית של העורק.

הצטברות הרובד לאורך שנים גורמת להסתגלות זרימת הדם למחסומים השונים וליצירת מעברים חליפים הנקראים מעברים קולטרליים = collaterals. בטווח הארוך עלולה להיווצר חסימה בזרימת הדם שתוצאתה יהיו כאבים בחזה = תעוקת חזה. רובד זה לרוב לא יוביל להתקף לב.....

מה כן? מסתבר שדווקא חסימות עד 50% במעברי העורקים מסוכנים הרבה יותר. ברבדים אלה נוצרת כיפה דקה וחלשה ולה נטייה להיקרע. ברגע קריעת הכיפה כל תכולתה נשפכת אל זרם הדם וקרישי דם יתחילו להיווצר. הקרישים גדלים ובקלות עלולים לחסום את כל העורק. חסימה זאת תוך זמן קצר אינה מאפשרת יצירת מעברים חליפיים לצורך אספקת דם סדירה .כתוצאה מכך יהיו תאי שריר בלב אשר לא יקבלו מספיק חמצן ויעברו תהליך של תמת (מוות של התאים). ואז האדם יחוש כאב מוחץ באזור החזה עם הקרנה לחלק הפנימי של הזרוע או לצוואר או ללסת.

למרבה צער, באמצעים הקיימים כיום ,לא ניתן לניבוי איזה רובד יתפרק ואיזה לא.

יחד עם זאת כן ניתן לנבא מי נמצא בסכנה לפתח מחלת לב וכלי דם....

4. מהם גורמי הסיכון למחלות קרדיו ווסקולאריות?

במסגרת מחקר פרמינגהם (FRAMINGHAM heart study ) דר' קסטלי חקר 5000 אמריקאים לאיתור גורמי הסיכון למחלות לב .

גורמים אלה הוגדרו כ:

א. כולסטרול גבוה בדם - כבר ב - 1961 הוכח כי סה"כ כולסטרול מעל 244 מגביר סיכון למחלות לב פי 3 . עפ"י המחקרים מרבית התקפי הלב מופיעים במדדי סה"כ כולסטרול בין 150 - 200 . ניתן להסיק מכך כי הרמה הדרושה חייבת להיות מתחת ל - 150.

ב. יתר לחץ דם

ג. היעדר פעילות גופנית

ד. עישון

ה. השמנה

בהמשך הוגדרו גורמי סיכון נוספים:

א. תת פעילות בלוטת התריס - מגבירה סיכון בשל העלייה בשומני הדם .

ב. רמות נוגדי חמצון נמוכות בתזונה - כגון ויטמין C,E

ג. קרישיות דם מוגברת או ירידה ביכולת לפרק קרישי דם.

ד. עלייה בסמנים שונים - כגון הומוציסטאין, מדד CRP (המצב מצביע על קיום תהליך דלקתי) .

ד. גורמים אישיותיים - מאפייני אישיות "A" עם רמת מתחים גבוהה, רגשות שליליים (כעס/זעם/דיכאון/חרדה),תחרותיות,שליטה.

ה. העדר אהבה ואינטימיות, העדר תמיכה חברתית.

בתרבויות בהן צריכת השומן הרווי וחלבון שמקורו בחי נמוכה ולעומת זאת צריכה גבוהה של דגנים מלאים,פירות וירקות , שיעורי מחלות הלב נמוכים ביותר.

האם זאת גנטיקה? לא בדיוק . גברים ממוצא יפני החיים בהוואי או קליפורניה בעלי רמות כולסטרול גבוהות יותר מאשר אחיהם החיים ביפן וצורכים תזונה יפנית מסורתית. ללא ספק לסביבה יש השפעה עצומה.

5. טרשת עורקים יכולה לסגת!!

כבר בשנת 1946 ערך רופא בשם דר' מוריסון מחקר בנוגע להשפעת תזונה דלה בשומן מן החי ודלה בכולסטרול על התקדמות מחלות לב. הוא הצליח להוכיח כי תוכנית מקיפה מאריכה את שיעורי השרידות של חולי לב.

זכרו , זוהי תקופה בה הרפואה מאמינה כי מחלת לב שייכות להזדקנות!!!

שני רופאים נוספים ערכו מחקרים להוכחת נסיגתה של טרשת העורקים.

ב - 1958 דר' אזלשטין השתמש בתוכנית תזונתית עשירה במזון מלא, דלה בשומן מן החי ועשירה במזון מן הצומח. תוצאת המחקר הייתה ירידת סה"כ כולסטרול לרמה של 132 , ללא כל אירוע לבבי לאורך כל תקופת המחקר. כמו כן נצפתה נסיגה בהיקף הטרשת ב - 7% , כלומר הייתה עלייה בנפח הדם שהצליח לעבור דרך העורק ב - 30% . וזה הבדל משמעותי בין מצב של כאב בחזה לבין העדר כל כאב.

בתחילת שנות ה - 90 , דר' אורניש בנה את התוכנית "LIFESTYLE HEART TRIAL". התוכנית כללה תזונה דלה בשומן ,בעיקר שומן מן החי (סה"כ 10% מן הקלוריות בלבד מקורן בשומן), תזונה עשירה מאוד בירקות, פירות, דגנים מלאים - ללא כל הגבלה כמותית. מן החי אפשר חלבון ביצה וגביע יוגורט דל שומן ליום. בנוסף התוכנית כללה הרגלי חיים חדשים - פעילות גופנית יומית מתונה ,שיטות לניהול מתחים (נשימות, מדיטציה, דמיון מודרך), שיחה קבוצתית להעלאת תחושת השייכות,תמיכה ושותפות.

תוצאות המחקר היו מדהימות - ממוצע סה"כ הכולסטרול ירד מ - 227 ל - 172 , LDL ירד בממוצע מ - 152 ל - 95. הכאבים בחזה נעלמו. 82% מן הנחקרים חוו נסיגה בטרשת העורקים בהיקף של 4%.

מחקרים אלה מוכיחים כי אכן ניתן לנצח את מחלות הלב. יחד עם זאת הממסד הרפואי ממשיך להתעלם מן התוצאות הנ"ל ועדיין נותן את המשקל הרב ביותר להתערבות המכאנית והכימית.

6. תגובת הממסד הרפואי

אם מחקרים אלה מוכיחים משהו ,הרי שזוהי הוכחה כי מחלות לב אינן חייבות להיות בגדר גזר דין מוות ואכן יש בידינו לשנות את בריאותנו. אל מול תוצאות אלה עדיין נשאר הממסד ספקני ומזלזל ביכולת הריפוי של אורח חיים נכון.

ישנה עליה מתמדת בשימוש בתרופות להורדת לחץ דם, להורדת שומני דם, לאיזון סוכרת מבוגרים. אולי שיעורי השרידות עלו, אך בהחלט לא הייתה כל ירידה בשיעורי התפתחות המחלות. כלומר אולי אנחנו חיים יותר, אך אנחנו לא פחות חולים. לתרופות והליכים כירורגיים אין תשובה למניעת המחלה וכאן מקומו של הממסד להאיר את עינו של הציבור בדבר יכולתו למנוע את מרבית מחלות השפע.

ניתוח מעקפים מפחית כאבים תעוקתים ב - 70 - 80%. הבעיה שהוא עושה זאת לתקופה מוגבלת של עד 3 שנים. 1/3 מן המנותחים יתחילו לחוש בכאבים במהלך התקופה הזאת.

לגבי הצנטורים הסיפור דומה - בתוך 4 חודשים 40% מכלל העורקים אשר נפתחו יחסמו מחדש...

הנחיות משרדי הבריאות העולמיים לטיפול במחלות לב מדגישות את המתינות מתוך אמונה כי תוכנית אחרת קיצונית מידי וקשה ליישום.

• התזונה המוצעת היא - 30% מסה"כ הקלוריות היומיות מקורם בשומן ,מתוכם 200 מג' כולסטרול/יום. ציינו כבר שכולסטרול ושומן רווי מגבירים סיכון למחלות לב?
• רמת הכולסטרול בדם הרצויה - פחות מ - 200 . ציינו כבר כי מרבית התקפי הלב קורים בכולסטרול בין 200 - 150 ?

מחקרים מראים כי גישה מתונה אינה מטפלת במחלה, אלא במקרה הטוב משמרת את המצב הקיים ובמקרה הרע (וזה לרוב..) גורמת להתקדמות המחלה. מתינות אינה מובילה לבריאות.

טיול בחדרי המיון ובמחלוקות בתי החולים ממחישים לנו עד כמה רחוקים אנו מן הבריאות.

לאמתו של דבר רמות כולסטרול בדם 200 אינן בריאות, 30% מסה"כ הקלוריות שמקורם משומן לא נחשבים לדל שומן וכל הנחיה המעודדת אכילה של 200 גר' כולסטרול /יום לא יכולה לתרום לבריאותנו.

7. מה כן יתרום? מחקרים מוכיחים חד משמעית - תזונה עשירה במזונות מלאים מן הצומח (פירות, ירקות, דגנים מלאים ) בעלי אינדקס גליקמי נמוך (ראו כתבה נפרדת) ,צריכה של חומצות שומן חיוניות (אומגה 3 שמקורם בדגי ים צפוני - טונה, סלמון, הליבון, מקרל, בקלה). תזונה דלה בשומן מן החי , דלה בחלבון מן החי , דלה בכולסטרול.

מזון מן הצומח עשיר בויטמינים ,מינרלים ושאר רכיבים אוהבי הלב.

התייחסות כוללנית לכל היבטי החיים - פעילות יומית, תחביבים,קשרים חברתיים, מודעות לעצמי, התמודדות עם מקורות המתח בחיינו. חיים של שמחה, צחוק,אהבה ואינטימיות, סיפוק והגשמה עצמית.

חיים רק פעם אחת - אז בואו נחייה נכון!

Bibliography:

1 .Adams CF. How many times does your heart beat per year?

2. Enos WE, Holmes RH, Beyer J. Coronary disease among US soldiers killed in

action in Korea. JAMA152 (1953):1090 - 1093.

3. Esselstyn CJ. Resolving the coronary artery disease epidemic through plant -

based nutrition. PREV.CARDIOL. 4(2001) :171 - 177/

4. Campbell TC, Parphia B, AND Chen J. Diet, lifestyle and the etiology of

coronary artery disease : The Cornell China Study. AM.J.CARDIOL. 82 (1998)

:18t - 21t.

5. Morrison LM. Diet in coronary atherosclerosis. JAMA 173 (1960) :884 - 888.

6. Ornish D, Scherwitz LW, Billings JH, Brown SE, Gould KL, Merritt TA, Sparler

SArmstrong WT, Ports TA, Kirkeeide RL, Hogeboom C, Brand RJ. Intensive

lifestyle changes for reversal of coronary heart disease. JAMA: 280 (23):2001-

7,1998 Dec 16.
7. American Heart Association . AHA Dietary and lifestyle recommendations

revised . CIRCULATION (2006): 2363-2372.

8. Schuler G, Hambrecht R, Schlierf G, et al. Regular physical exercise and low fat

diet. CIRCULATION 86 (1992):1-11.

9. Jensen MK, Koh-Banerjee P, Franz M, Sampson L, Gronbaek M, Rimm EB.

Whole grains, bran, and germ in relation to homocysteine and markers of

glycemic control, lipids, and inflammation 1. Am J Clin Nutr . 2006

Feb;83(2):275-83.

10. Campbell TC, Campbell TM. THE CHINA STUDY ? Startling implications for

diet , weight loss and long term health. BENBELLA BOOKS, inc. 2006.