רבות נכתב ונחקר על חשיבות האתיקה כתחום לימוד מחקר ובעיקר התנהלות מנהלים ועובדים בארגונים הן
במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.
המחירים הכבדים שנאלצו חברות ואנשים פרטיים לשלם על עבירות אתיות שהתגלגלו עם הזמן במדרון החלקלק
לעבירות פליליות ידוע. למרות זאת דומה שתדירות שערוריות שחיתות אינו יורד ,אולי נחשף מהר יותר.
-מדד השחיתות העולמי, בודק את תפיסות האזרחים בעולם לגבי השחיתות. Corruption perception index
מצבה של ישראל על פי תוצאות הסקר מ2012, הולך ומחמיר וישראל מקבלת את הציון 60(מתוך 100 אפשרי).
נכון שמדובר במדד תפיסתי שאינו אוביקטיוי, אך כולנו כאזרחים המעורים בחיי המדינה, ערים לתופעות
הרלוונטיות וגם אם ישנה הטיה לא ברור לאיזה כיוון היא- האם אנו מחמירים מידי או שמא מקילים מידי כשאנו
מדרגים את נושא השחיתות.
ארגונים עסקיים וציבוריים מנסים להתמודד בתוך מציאות כזו בנושאים של בעיות אתיקה באמצעות קודים של
אתיקה ,תקנונים פנימיים ,יצירת מסרים ותרבות ארגונית המקדמת ערכים של הוגנות, שקיפות וכיו"ב.
אין לזלזל בכלים אלו כלל ועיקר והם כלים חשובים ליצירת התקדמות ומודעות לחשיבות האתיקה מול כלל בעלי
העניין בארגון. יחד עם זאת, גם במציאות של הנהלה המחויבת לנושא ואף מתחזקת את הקוד האתי באמצעות
בעלי תפקידים ,מבחנים והדרכות עדיין מדובר בפעילות וולנטרית שהחוק לא מחייב אותה והיא הייתה עד
לאחרונה גם חסרת תקינה מסודרת.
יתרה מזו ,גם אם נסכים שאתיקה אינה יכולה להיכפות מבחוץ באמצעות החוק כי מדובר בפעולה ערכית
שצריכה לבוא ממקום של הסכמה והזדהות ולא ממקום של ציות עדיין נשאלות שאלות לגבי אחריות חברתית
וביצועה במישור הארגוני.
השאלות הינן:
מי מבקר את הפעילות בתחום האחריות החברתית של הפירמה? כיצד נמדוד אותה? איך מודדים אותה? כיצד
פעילות של אחריות חברתית יכולה להיות אחידה ומסודרת ולא תחום יחסית פרוץ בו כל ארגון עושה ומדווח
כראות עיניו?
Doane2005טוענת כי אחריות חברתית( המעוגנת לרוב בקוד האתי של פירמה ,בערכים ובחזון של הפירמה)
מהווה סוג של כשל שוק. כלומר ארגונים עסקיים לא יכולים/לא מסוגלים/לא רוצים לבצע אחריות חברתית בגלל
תנאי השוק בהם הם פועלים. תנאים אלו כוללים בין היתר:
1. בעלי מניות שרוצים רווח מהיר ובודקים את הפירמה במבחן התוצאה בלבד. אחריות חברתית ואתיקה הן
תהליך ארוך שקשה למדוד בו החזר השקעה מיידי.
2. לקוחות שמדברים על חשיבות האתיקה אך שזה בא לידי קנייה, קונים על פי המחיר ולא לפי שמה
האתי של החברה המספקת. כלומר אין תמריץ שוק של לקוח שהעדפת הקנייה שלו תהייה על בסיס ערכי.
3. מדינות זרות שלא מעוניינות לשפר תנאי עובדים מקומיים בפעילות של חברות גלובליות אצלן.
4 . בתחרות בין חברות המרכיב העיקרי הוא עלות הייצור וכל השקעה בפעילות חברתית ואתית גוררת עלויות
שעלולות להיות מועמסות על העלות הסופית של המוצר ולפגוע באטרקטיביות המחיר מבחינת הלקוח.
5. הלקוח לעיתים לא יודע להבחין בכלל בין אחריות חברתית אמיתית כלפי כלל בעלי העניין(עובדים
לקוחות, סביבה, ספקים, מפיצים, ציבור) לבין אחריות חברתית מזויפת של חברות התורמות לצורך יחסי ציבור
ובמקביל פוגעות בבעלי עניין אחרים.(רשף 2009)
הטענות העולות כאן אכן חשובות ומתכנסות לטענה מרכזית חשובה והיא כי-בהעדרו של חוק /תקנה מצד אחד
המחייב ארגונים בנושא האחריות החברתית ופעילות אתית מול כלל בעלי העניין ומצד שני העדרם של תמריצי
שוק כמפורט מעלה, מדוע שפעילות חשובה זו אכן תהפוך במרבית הארגונים לפעילות מחייבת לאורך זמן?
לתוך lacuna / מרכיב חסר זה ניכנס התקן החברתי .
התקן החברתי בישראל המוגדר על פי מכון התקנים הישראלי כ iso1000 נותן להנהלות ארגוניות כלים כיצד לבצע
מיפוי בעלי עניין ותחומי אחריות חברתית בארגון, איתור סיכונים, פיתוח אסטרטגיה של אחריות חברתית,
הקצאת סמכויות למנהלים, הדרכות ,מדידה ובקרה על ביצועי הארגון בתחומי האחריות החברתית.
מדובר בתחומים של: ארגון וקהילה-מערך הקשרים של הארגון עם הקהילה, סביבת עבודה וזכויות עובדים ,זכויות
אדם ואזרח, איכות סביבה, מעגל החיים של המוצר/שרות, שיווק וצרכנות, אתיקה בניהול ,ממשל תאגידי או
ארגוני, שקיפות ודיווחיות. בכל נושא כזה מפרט התקן מה ההנהלה צריכה לעשות על מנת לשפר תהליכי ייצור,
שירות, תקשורת הן פנים ארגוני והן חוץ ארגוני.
המטרה של התקן היא ,להביא לכך שהארגון יספק בפעילותו ובנגזרות של פעילותו את "מירב האושר למירב
האנשים" כלומר מירב התועלת למירב בעלי העניין( בעלי מניות ,עובדים ,סביבה ,רשויות, ספקים
,לקוחות ,מפיצים, מתחרים, ציבור כללי).
לפיכך, מבחינת הבסיס התיאורטי -מדובר בתקן המתבסס על גישות פילוסופיות קלסיות מהמאה ה19 כמו
תועלתנות Utilitarianism על פי הפילוסוף גו'ן סטיוארט מיל אצל ויינארב 2008 והתפיסה/תיאוריה של 1984
Freeman המוגדרת כ- The stake holders approach
גישות אלו, שמות דגש על התועלת הכללית כמבחן מוסרי מרכזי בעשייה. הווה אומר, פעולה על בסיס עיקרון של
יצירת תועלת למירב האנשים /בעלי העניין היא פעולה ראויה מבחינה מוסרית. בגישות ניהול עסקיות כמו של
1984 Freeman ,מדובר גם בפעולה שעסקית היא נכונה יותר מאחר והיא בונה מוניטין חיובי של הפירמה מול
ובעזרת ניהול קשרים והתחשבות בכלל בעלי העניין בפירמה. כלומר "טוב שם משמן טוב", מה גם שערך מוניטין
הוא ערך שרואי חשבון מתמחרים כחלק משווי הפירמה.
החידוש והאבחנה בין התקן החברתי לבין מדדים כמו מדד מעלה(מדד לאחריות חברתית מטעם עמותת מעלה)
של ארגונים הפועלים בתחום הוא בכך, שהבקרה על הטמעת התקן ופעולה לפיו מתבצעת ע"י גורם חיצוני
שהוסמך לכך ולא ע"י בעל עניין המקושר לחברה ונשאל לגביה שאלות או דיווחים של הארגון שאינם נבדקים
בהכרח לעומק. במספר מחקרים שנערכו לאחרונה בקליניקה לאחריות תאגידית (המרכז למשפט ועסקים ברמת
גן) מגיעים החוקרים למסקנות כגון:
1. ניתן להיות עמית מעלה מבלי להשתתף תמורת תשלום מבלי להשתתף
בדירוג עצמו. כך ניתן להנות ממוניטין של עמותה המודדת פעילות אחריות חברתית אך לא באמת ליטול חלק בה.
2.הפעילות של אחריות חברתית בישראל הייתה עד כה פעילות וולנטרית בלבד. כתוצאה מכך כל נושא הפיקוח
על פעילות זו והגברת המודעות אליה היו בחיתוליהם.
3.מרבית התאגידים נוהגים לתרום לקהילה סכומי כסף לא מבוטלים אך הממצאים מעלים כי התרומה בין
2006-2009 לתאגידים שנחקרו שהגיעה לכ- 270.000.000 מליון ש"ח אינה מתקרבת אפילו לסכומים של 3
מליארדי ש"ח מידי שנה שהמדינה מפסידה כתוצאה מתכנון מס אגרסיבי והטבות מס שתאגידים אלו מקבלים
מהמדינה.
כלומר, התפיסה המסורתית של אחריות תאגידית כפילנטרופיה וולנטרית מצד התאגיד הינה בעייתית הן במונחים
של פיקוח ואסדרה והן במונחים של "שטיפה ירוקה", התאגיד תורם בתחום צר ודוחה מעליו ביקורת ציבורית
פוטנציאלית על שאר מהלכיו, קשריו וההקלות שהוא מקבל ,לעיתים ללא קשר לעוצמתו וגודלו.
מול תפיסות מסורתיות אלו מציב תקן אחריות חברתית רף חדש.
התקן משתלב בתוך מערכות הניהול הקיימות בארגון והופך למרכיב באסטרטגיה ובניהול השוטף של הארגון
כמעין מפרט קבוע הדורש התמדה ותיעוד. הנתונים אינם מתבססים על תפיסות עובדים אלא על בסיס הוכחות
מספריות בתחום המלאי ,הייצור ,מסמכי רכש ,אישורים ,נתונים כספיים ועוד .
התקן כמשקף תפיסה חברתית מוסרית אינו ניכפה כחוק על ארגונים, אך כשם שתקנים אחרים כמו
iso9000/1so9001/iso14000וכיו"ב לא נכפו כחוק אך נתפסים כנורמה ותקן מחייב בשוק, דומה שתהליך כזה
יתקיים לגבי התקן הנוכחי. במובן הזה ,נכון שהתקן אינו בגדר חוק מדינה אך הוא מתקדם צעד קדימה ויוצר שפה
משותפת בין בעלי עניין ,שפה אחידה שמפרטת את הנדרש ומבוקרת ע"י גורם חיצוני. מרווח הפרשנות של
אחריות חברתית מצטמצם ,מתמקד, מתמקצע ונתון פחות למוניפולציות של ארגונים עסקיים העושים "שטיפה
ירוקה" ,כלומר מוכרים מצג שווא של תרומה אך מזיקים לבעלי עניין אחרים בהסתר.
תקן האחריות החברתית ,יכול לסייע לפירמה לנהל את סיכוניה טוב יותר בתחומים השונים בהם התקן מתמקד.
הוא גם יכול להוריד/להפחית עלויות ביטוח-כגון פרמיות והשתתפות עצמית מפירמות הנגבות בשל כך כי המבטח
(חברות ביטוח)חוששות כי המבוטח(החברה העסקית) תנקוט באסטרטגיה של לקיחת סיכון מוסרי-
(Moral hazard) כלומר תיקח סיכונים מיותרים בתחומים שונים(פיננסים, איכות סביבה, בטיחות) מאחר ואינו
נושא בעלות הנזק בהתממש סיכון זה.
אימוצו של תקן אחריות חברתית ועבודה לפיו ,אמורים להפחית את הסיכונים של הפירמה לתביעות
ומכאן להקל עליה בכל הקשור גם בעלויות ביטוח.
חברות בינלאומיות כבר כיום , מחייבות חברות ישראליות בבעלותן לדרוש מהספקים שלהם את תקן האחריות
החברתית כדרישה להמשך עבודה מול הפירמות הגלובליות ( נסטלה בתחום המזון דה-בירס בתחום היהלומים
וכיו"ב).
בתקן האחריות החברתית קיימים סעיפים המרכזיים הנוגעים לסביבת עבודה זכויות עובדים וזכויות אדם ואזרח
להלן ציטוט-
"סביבת עבודה וזכויות עובדים - הארגון מחויב להבטיח סביבת עבודה פיזית, ניהולית וחברתית נאותה,
שתאפשר לעובדים בכל הדרגות נגישות לפעול בתנאים אופטימליים, תוך שמירה על כבוד הדדי, לטובת עצמם
ולטובת הארגון. בהקשר זה צריך הארגון לעמוד בחוקים ובתקנים בין-לאומיים של עבודה, בטיחות וגיהות
ונגישות, ובכללי הנדסת אנוש הרלוונטיים לפעילותו"
זכויות אדם ואזרח - התייחסות הארגון לנושא זכויות אדם ואזרח משקפת את עמדותיו המוסריות בנושאים
אלה ומאפשרת לו לבטא באופן ברור את מחויבותו לקיים נורמות מתקדמות; כדי להנהיג נורמות מתקדמות
בנושא זה, יגדיר הארגון מדיניות בנושא ויפרט את דרכי היישום שלה."
סעיפים אלו מחייבים להערכתי את מעורבותו של מנהל משאבי אנוש בתהליכי ההטמעה וההדרכה לגבי התקן
לכשארגון יאמץ תקן זה. הערכים העומדים בבסיס התקן ומניעים אותו כמו ערכים של אכפתיות ,התחשבות
,אחריות, הוגנות ושקיפות הם ערכים משיקים לעוסקים בתחום משאבי אנוש ,פיתוח קריירה, קידום ותגמול.
פונקציית משאבי האנוש בארגון ותפקידה האסטרטגי יכולה למנף את עצמה ולהתחזק בהיותה מעורבת בתהליך
הטמעת התקן וההדרכות לגביו. ראוי כי מנהל/ת משאבי האנוש בארגונים יהווה אחד מסוכני השינוי של מהלך
חשוב כזה שעשוי לשדרג את הארגון בטווח הקצר מבחינת תהליכי עבודה ובטווח הארוך מבחינת מוניטין ויכולות
עבודה והתקשרות בהיבטים גלובליים. שילוב נכון של פונקציות ברמת הארגון, ברמת התקינה של בקר חיצוני
וברמת המדינה כרגולטור ,יכול להפוך את תחום האחריות החברתית מפילנתרופיה שלעיתים מסתירה דברים
אחרים לתחום מקצועי, מעוגן נמדד ומוערך.
מקורות
וייס.א.ש.,וינר.ר.(2010) אחריות חברתית בישראל-זה כן העסק שלנו. הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים. המרכז למשפט ועסקים רמת גן.
ווינארב .א (2008) בעיות בפילוסופיה של המוסר,כרך א יחידות 1-4 בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
מדד השחיתות העולמי 2012 http://www.ti-israel.org
סיטבון.ע.,הררי.מ.,דוניץ-קידר,ר.(2011)המילארדים החסרים -תכנוני מס אגרסיבים ואחריות
חברתית של תאגידים בישראל. הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים. המרכז למשפט ועסקים רמת גן.
רשף .א. "אחריות חברתית של תאגידים- CSRמיתוס ומציאות" משאבי אנוש יולי –אוגוסט 2009
תו תקן 10000 בהוצאת מכון התקנים הישראלי(2007) התקן אושר פורמלית לשימוש באפריל 2013
Doane .D(2005)” The Myth of CSR-The problem with assuming that companies can do well while also doing good is that markets don’t really work that way” Stanford Social innovation Review.
Freeman R.E(1984) Strategic Management :A stakeholders approach. Boston :pitman.
מאת: דודי אילת.
מנחה באוניברסיטה
הפתוחה ומרצה במרכז ללימודים אקדמים- אור יהודה. כמו כן
דוקטורנט בנושא אתיקה בניהול באוניברסיטת בן גוריון.
