רשלנות במתן מרשם לתרופה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

רשלנות במתן מרשם לתרופה 

מאת    [ 16/08/2013 ]
מילים במאמר: 927   [ נצפה 2650 פעמים ]

 
 

ע', אשר לאחר התמוטטות בעקבות נטילת אופטלגין מספר שנים לפני כן נרשם בתיקו הרפואי כי הינו רגיש לאופטלגין, החל לסבול יום אחד מכאבי גרון וצרידות. לאחר מספר בדיקות שבוצעו לו אובחן כי מדובר בגידול על מיתר הקול הימני ובשל כך הופנה ע' לביצוע ביופסיה בבית החולים "ביקור חולים". ע' הגיע לבית החולים כשבידו הפניה מקופת החולים ובה סיכום רפואי של מצבו וכן ציון העובדה כי הוא רגיש לאופטלגין. ע' טופל בבית החולים אך מסיבה כלשהי לא נרשמה בגיליון הרפואי העובדה שהוא רגיש לאופטלגין. בגיליון הפקודות אף נרשמה פקודה המאפשרת לתת לו אופטלגין ככל ויצטרך. במהלך האשפוז ניתן ל-ע' אופטלגין. לאחר מתן האופטלגין הראשון לא סבל ע' מכל תגובה מיוחדת. לאחר הביופסיה שבוצעה לו אובחן ע' כסובל מקרצינומה קשקשית (סרטן בגרון) ולכן הופנה ע' לבית החולים "הדסה" לצורך קבלת טיפולי קרינה. גם בגיליון השחרור של ע' מבית החולים "ביקור רופא" לא נרשם כי הוא רגיש לאופטלגין. ע' פנה לבית החולים עם הסיכום הרפואי מהקופה ועם גיליון השחרור מ"ביקור חולים" והחל בביצוע טיפולי הקרינה, כאשר מספר שבועות לאחר התחלת הטיפול החל לסבול מתופעות לוואי כגון: בחילות, הקאות וקושי בבליעה. ע' התלונן על כך בפני הרופא שביצע לו את ההקרנות וזה נתן לו מרשם לאופטלגין. ע' פנה עם המרשם שקיבל לקופת החולים על מנת לקבל אישור למרשם על ידי רופאת המשפחה, וזו האחרונה אישרה את המרשם מבלי לבחון את תיקו הרפואי. לאחר קבלת המרשם רכש ע' בקבוק אופטלגין ונטל את התרופה כבר באותו היום. זמן קצר לאחר מכן, החל ע' להרגיש ברע, הוא ניסה להקיא את התרופה אך זה כבר היה מאוחר מדי. ע' איבד את הכרתו והובהל לבית החולים הדסה, שם שהה במצב של חוסר הכרה מספר חודשים ולאחר מספר חודשים נפטר.

          

בעקבות המקרה הגישו אשתו וילדיו של ע' תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "הדסה" וקופת החולים.

           

בכתב תביעתה טענה המשפחה כי הנתבעים יצרו חשיפה של המנוח לאופטלגין וגרמו לכך שלקח פעמיים תרופה שהיה רגיש לה, דבר שהביא לתוצאה הקטלנית. לכתב תביעתה צירפה המשפחה חוות דעת של מומחה רפואי, אשר קבע כי בתיעוד הרפואי של המנוח היה רשום מספר פעמים בדבר הרגישות לתרופה, ולכן היתה חובה להתייחס לרישום זה ולדעת כי המנוח אלרגי. כן קבע המומחה כי למנוח נוצרה תגובת אנאפילקסיס לתרופה, שהינה תגובה שפעמים רבות לא מתרחשת בחשיפה ראשונה לתרופה אלא נדרשת חשיפה ראשונית מקדימה לפני היווצרות הרגישות במערכת החיסון. הפעם הראשונה בה ניתן ל-ע' האופטלגין היא זו שיצרה את הרגישות החוזרת לתרופה, והיא זו שהובילה לאנאפילקסיס בפעם השניה בה נטל את התרופה.

       

# צפו במאמרים נוספים בבלוג המקצועי לרשלנות רפואית #

       

מנגד טענו הנתבעים כי המנוח לא היה בכלל רגיש לאופטלגין והרישום בתיק הרפואי נבע רק מחשד בעקבות ארוע התמוטטות ישן שהיה לו, אך לא היה לזה כל בסיס שכן חשד זה לא נבדק לעומק מעולם. ראיה לכך, טענו הנתבעים,היא העובדה שבפעם הראשונה שקיבל ע' תרופת אופטלגין בבית החולים, לא היו לו כל תופעות לוואי ולא נרשמה כל תגובה מיוחדת לאחר קבלת התרופה. כן טענו הנתבעים לאשם תורם של ע' ומשפחתו אשר לטענתם כלל לא מסרו את הסיכום הרפואי עימו הגיע ולא יידעו את הצוות הרפואי בבית החולים על דבר הרגישות לתרופה. לכתב תביעתם צירפו הנתבעים חוות דעת רפואית בה קבע המומחה כי סמיכות הזמנים בין נטילת האופטלגין להתמוטטות הינה מקרית בלבד שכן לדידו של המומחה ההתמוטטות של ע' נבעה מאוטם חריף בליבו אשר נבע מגורמי סיכון שהיו למנוח לרבות: עודף משקל, לחץ דם גבוה, עישון כבד ועוד.

          
בפסק דין שניתן ביום 7.8.08 קיבל בית המשפט את תביעת המשפחה לרשלנות רפואית במתן המרשם לתרופה אשר הובילה לפטירתו של ע'. בית המשפט קבע כי אכן ע' היה רגיש לאופטלגין וכי טענת הנתבעים שההערה בתיק הרפואי היתה בגדר חשד בלבד אינה מבוססת ואף אינה משנה, שכן כל עוד קיימת הערה זו יש להתייחס אליה כנכונה ולא לתת תרופות אליהן המטופל רגיש. לעניין הקשר הסיבתי בין נטילת האופטלגין להתמוטטות של ע' קבע בית המשפט כי הוא מעדיף את עמדת התובעים והמומחה מטעמם כי אכן התמוטטותו של ע' נגרמה בעקבות החשיפה לאופטלגין ולא בשל אוטם חריף. במבחן מאזן ההסתברויות, כך קבע בית המשפט, מעידים ההיגיון הבריא והשכל הישר, כי התמוטטות זמן כה קצר לאחר נטילת האופטלגין, לאדם אשר הינו רגיש לתרופה, קשורה יותר לנטילתה של התרופה ולא לסיבה אחרת.

        
בית המשפט קבע כי בית החולים "ביקור חולים" התרשל כלפי ע' בכך שידע כי ע' רגיש לאופטלגין אך מידע חשוב זה נשמט במהלך שהייתו שם מהתיק הרפואי, דבר שגרם לכך שניתנה לו התרופה ואף רגישותו לא צוינה במכתב ההפניה לביהת חולים "הדסה". באשר לבית החולים "הדסה" קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל בכך שידעו על עובדת היותו רגיש לאופטלגין (גם ע' אמר זאת בעצמו בעת קבלתו וכן היה עימו הסיכום הרפואי מהקופה) וחרף זאת לא ציינו זאת בתיק הרפואי ובהמשך אף נתנו לו מרשם לתרופה.

         
באשר לקופת החולים קבע בית המשפט כי קופת החולים התרשלה בכך שאישרה את המרשם לתרופה מבלי לבחון את התיק הרפואי של ע' ובכך מנעה את הבקרה הנדרשת בטרם הנפקת תרופה למנוח. לעניין זה קבע בית המשפט כי אחריותה של הקופה הינה הגדולה ביותר מבין שאר הגורמים, שכן זו המטרה של אישור תרופה בטרם הנפקתה- לוודא שאין כל מניעה להשתמש בתרופה זו.

        
בית המשפט קבע כי על הנתבעים לפצות את משפחתו של ע' בסכום של כחצי מיליון שקלים (סכום הכולל שכ”ט עו”ד), כאשר קופת החולים צריכה לשאת במחצית מהפיצוי, וכל אחד מבתי החולים צריך לשלם רבע מהפיצוי.

          
לעיון בפסק הדין המלא: ת.א 7074/05 עזבון המנוח נ' קופת חולים כללית ואח'

     

המאמר נכתב על ידי: אלמוג שפירא

משרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, עוסק בייצוג והופעה בבתי המשפט בתחום הביטוח והנזיקין, לרבות רשלנות רפואית. כתובת המשרד: רח' התע"ש 3א' (מתחם הבורסה), ר"ג, 52512 פרטים ליצירת קשר: טל: 03-6916637  |  פקס: 03-6916635. הכתבה נועדה לספק אינפורמציה ראשונית בלבד ואינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני באמצעות עורך דין הבקיא בתחום הרלבנטי.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב