חליטה מיצוי או טינקטורה (תמצית אם)? 

בד"כ, אנו מקבלים בקבוקון עם חומר טיפולי כלשהו, בצרוף של הוראות שימוש. אז מה בעצם יש בבקבוקי הטיפול האלה?

הפעילות הביולוגית או הטיפולית של צמחי המרפא קשורה קשר הדוק לכימיקלים הצמחיים שבו. כימיקלים אלה יכולים להיות מסווגים לקבוצות גדולות של חומרים כימיים כגון שמנים אתריים, אלקלואידים, חומצות, סטרואידים, וכן הלאה. כל אחד מהסוגים של כימיקלים אלה, עשויים להיות שיטה יעילה מועדפת של מיצוי, המאפשר לקבל את הכימיקלים מהצמח וליצור תרופה צמחית. לדוגמה, כמה כימיקלים פעילים המצויים בצמחים אינם מסיסים או מומסים במים, ולכן פשוט מכינים איתם תה חם, או אפילו מרתיחים את הצמח במים חמים, אך הליך זה אינו מחלץ את הכימיקלים, בכדי ליצור תמצית רפואית. באופן כללי, אם הם לא מסיסים במים, הם לא מתפרקים בתהליך העיכול, ולכן לקחת את הצמח בכמוסות או טבליות לא ממש מסייע. אם החומרים הכימיים הפעילים הם לא בתרופה המוכנה - אז זה כנראה לא יספק את כל יתרונות המיוחסים לכימיקלים אלה. אלה אותם חומרים כימיים היכולים להיות מסיסים באלכוהול ולכן משתמשים בשיטות אחרות.

אפשר להתחיל ממה שרובנו עושים, כאשר אנו מעוניינים בכוס תה ? חליטה. חליטת צמחים הוא תוצאה של השריית כמויות גדולות של חומר צמחי במים רותחים. התהליך יכול להיות במשך 1דק' (במקרה של שקית תה או חליטה בשקית של חומרים אחרים) ועד לשעות רבות, תלוי בסוג של החומר הצמחי שבשימוש. שורשים, קליפות, עלים, זרעים, פירות יער, ופרחים כולם יכולים להפוך להיות חליטות צמחים.

בשיטות הריפוי הטבעי, חליטות צמחים משמשות כדי להציג את סגולות הריפוי לגוף, של צמחי התבלין וצמחים ספציפיים אחרים. ניתן להשתמש גם בחליטות שונות לשטיפות שיער, שמפו, רטיות, ותכשירים רפואיים אחרים. למטרות רפואיות, המינון הכללי המקובל הוא לצרוך 2 - 4 כוסות (470 מ"ל - 940 מ"ל) ליום.

עשבי תיבול יבשים הם מתאימים ביותר עבור חליטות, משום שהמינרלים והחומרים המזינים הכלולים בתוכם נגישים יותר למיצוי. למרות שניתן להשתמש כמעט בכל חלק של הצמח, כאשר הזמן וכמות המים המשמשים להשריה ישתנו. זרעים, פירות יער, פרחים, ועלים יצטרכו השרייה לתקופות זמן קצרות יותר מאשר שורשים וקליפות, כי הם עדינים יותר ולוקח פחות זמן עבור החומרים המזינים שלהם להשתחרר אל תוך המים. החליטה נעשית בעזרת מים או כל נוזל אחר, שאינו אלכוהולי.

תמצית או מיצוי הוא דרך נוספת לנצל את יכולות הריפוי של הטבע. בתהליך התמצית בעצם חולטים את החלקים הקשים יותר של הצמח: שורשים, אגוזים וחלקים "קשים" אחרים. את התהליך הזה מתחילים עם הרתחה במים (או כל נוזל אחר שאינם אלכוהולי) ולאחר מכן משאירים בהשרייה במשך 8 - 12 שעות.

במקרים שבהם רוצים להכין תמצית חזקה יותר, בהתאם לסוג החומר, ניתן לבצע 2 תהליכים שונים: אפשרות אחת היא להרתיח את התערובת למשך זמן ארוך. זו דרך מצויינת במקרים שבהם יש צורך להוציא תמצית של פיסות גדולות של קליפות עצים. זמן ההרתחה יכול להיות שעתיים ויותר, כדי לסייע לקליפות להתרכך ולשחרר את החומר הרפואי שבהן. לחילופין, במידה ויש פיסות קטנות יותר של קליפות עץ, גרגרים או שורשים, אך יש צורך בתמצית חזקה יותר, מרתיחים את התמיסה כ-20 דק', מותירים אותה בהשרייה למשך לילה ורק לאחר מכן ניתן לסנן את התמיסה. בזמן הסינון, לוחצים בחוזקה על קליפות העצים או החלקים הקשים של הצמח בתמיסה, כדי להוציא כמה שיותר חומר רפואי.

טינקטורה או "תמצית אם", הוא תהליך שבו משרים את הצמחים באלכוהול, היות והחומרים הכימיים אינם מסיסים במים או כאשר אנו מעוניינים להכין כמות גדולה מאוד של מיצוי רפואי ולאחסן אותו לשימוש לאורך זמן. טינקטורות, אשר הוכנו כהלכה, יכולות לשהות באחסון אף מספר שנים, מבלי לאבד את יכולות הריפוי. אחוז האלכוהול בתוך התמיסה, הוא זה אשר יקבע את אורך חיי המדף של הנוזל. ככל שמשתמשים ביותר אלכוהול, כך משיגים חיי מדף ארוכים יותר.

היות והשיטה של השריה באלכוהול, מסייעת למצות את המקסימום מהכימיקלים שבה, הריכוז של החומר הטיפולי הוא חזק יותר משיטות אחרות ולכן, המינונים הנדרשים לטיפול, קטנים יותר. בד"כ מינון ממוצע לטינקטורה יהיה בין 10 ל-60 טיפות, פעמיים או שלוש ביום. התמיסה יכולה להיות ממוקמת ישר לפה או לחילופין, ניתן להוסיף כמות קטנה מאוד של מים או מיץ, במקרים שבהם רוצים להמנע מריווי אלכוהול.

עכשיו כאשר תגיעו למטפל שלכם, תוכלו לדעת בדיוק איזה סוג של תהליך עבר החומר בבקבוק שקיבלתם, אם תחליטו לשאול כמובן!