1. המנה נצרכת באופן יומיומי ובלתי נשלט.
2. תחושת הזמן מתעוותת בשימוש.
3. המעגל החברתי מצטמצם. שיחות הופכות להיות קצרות ולקוניות.
4. תחושת ריקנות אחרי "ההיי" שבשימוש.
5. תחושות כעס ותסכול "בלתי מוסברות".
6. אפתיות, פסיביות, עייפות פנימית.
7. תחושות בלבול וחוסר ריכוז אחרי צפייה ממושכת.
נקודות שוני
1. זה חוקי לגמרי. גם עבור ילדים וטף...
2. אין הגבלות בשימוש. אין כמעט פיקוח איכות. אין בכלל פיקוח כמות.
3. הציבור מתייחס בסלחנות/אפתיות לשימוש יתר בטלויזיה.
4. בורות/התעלמות כמעט מוחלטת באשר לנזקי הצפייה.
מהי צריכת יתר של טלויזיה? (נכתב בלשון זכר למען נוחות הכתיבה בלבד).
אתה נכנס הביתה ומיד מדליק את הטלויזיה. אתה מתכנן לעשות דברים ולא עושה אותם כי לא שמת לב איך הזמן עבר בין תוכנית לתוכנית. אתה מנהל את חייך בהפסקות הפרסומות. אתה צופה בטלויזיה שעה ביום ויותר (שעה אחת ביום = 15.2 יממות בשנה). אתה מרגיש שאתה לא מספיק המון דברים שאתה רוצה לעשות, אבל ממשיך לראות טלויזיה שעה ויותר כל יום. אתה משמין והופך להיות רופס, אתה רוצה להתאמן ולהרגיש צעיר שוב, אבל לא הולך לעשות ספורט כי אתה מעדיף לצפות בסדרה כלשהי ובסרט החובה שאחריה, ובחדשות, ובתוכנית האירוח ו....
אתה הולך לאשון מאוחר מדי למרות שאתה עייף. אתה חושב שישיבה מול הטלויזיה היא מנוחה לראש (אתה טועה). אתה נרדם מול הטלויזיה כי כך קל לך להירדם (אוי ואבוי...)
אתה לא מתפנה לילדיך, אין לך זמן לזמן איכות אתם היום, כי יש היום מלא תוכניות מעניינות, ומחר גם, ומחרתיים גם, בעצם תמיד... הילדים שלך מסתובבים מתוסכלים. אין להם תקשורת אתך. הם עצבניים "בלי סיבה"... הם מנדנדים לך "סתם". אתה נותן להם קצת כסף כדי "להיפטר" מהם. זה עובד. עד לפעם הבאה. גם הם כמובן צופים בטלויזיה בכל שעות הפנאי שלהם, ומקנחים במשחקי מחשב סופר אלימים ובלתי מצונזרים (נגד אלימות, כאילו שסקס מסוכן יותר מאלימות לנפשו של הילד...)
אתה מרגיש בודד, אין לך חברים. היו לך פעם אבל הם נעלמו.... לאן הם נעלמו?! לא שומרים כבר על קשר. לא יודע למה?! תבדוק מאחורי הטלויזיה...
אתה מסומם, נרקומן שחייב את המנה שלו ואתה אפילו לא יודע את זה. כל דבר בצורת השידור של הטלויזיה היום בנוי ככה שהמוח שלך יהפוך לעיסת ג'לי חסרת כיוון וטעם, שיכולה רק להמשיך לצפות ולצפות והשיטות לכך רק משתכללות עם הזמן. הטלויזיה הפכה למפלצת בסוף המאה העשרים. מפלצת ששודדת מאנשים את חייהם, את חבריהם, את משפחתם, את שעות הפנאי שלהם, ומותירה אותם ריקנים ומתוסכלים ומבולבלים, ולא יודעים אפילו למה...
נסה לא לראות טלויזיה שבוע רצוף, רק לשם הנסיון. אתה תרגיש את כל הסימפטומים שנרקומן עובר בגמילה - בלבול, כעס, צורך בלתי נשלט כמעט להתחבר מחדש לטלויזיה, תחושות ריקנות וחוסר ידע מה לעשות עם עצמך.... אל דאגה, כל אלו הם סימפטומים של גמילה מהתמכרות ארוכת שנים. וזה עובר, ואז אתה מגלה מחדש משהו מוזר... אתה מגלה את החיים שלך מחדש. הם כל הזמן היו שם, רק שאבק הכוכבים שהורץ אליך מהטלויזיה השאיר אותך מסומם ורתוק בלי יכולת לחיות את חייך. שבור את הכבלים! צא, וחיה את חייך שנגזלו ממך עד עתה!!!
סתם אחד שהוציא את הטלויזה מחייו לפני שנים ולא מתגעגע.
