ההיסטוריה של המדרסים. 

ההיסטוריה של המדרסים.

עוד משחר הזמן, אנשים נעלו נעליים בכדי להפוך את הדרכים הקשים לנסבלים יותר.
נכון, יש מקומות בעולם שהנעליים לא "דרכו" שם, והאנשים הללו גם לא הזדקקו לנעליים ובטח לא למדרסים עקב ההסתגלות לסביבה.

עיצובי הנעליים הראשונים מלפני אלפי שנים מצביעים על כך שנראותם והופעתם של הנעליים תמיד הייתה חשובה כמו הנוחות - אם לא יותר.
הנעליים היו במקור סמל סטטוס.
אז לא היו זיופים של מותגים, והיה אפשר לראות מי במעמד האיכרים ומי במעמד הברונים.

ככל שהנעליים הפכו לנגישים יותר לאוכלוסיה הכללית, הדרישה לנוחות הלך וגברה.
את הנעליים היו מייצרים באופן זהה, לא היה דבר כזה כנעל ימין או נעל שמאל (מושג שלא היה קיים עד לשנת 1800).

הרעיון של מדרסים היה של בעל פונדק דרכים שם לב שהלקוחות אשר היו נודדים בדרכים היו מתלוננים על כאבים ברגליים.
וכך הגיע בעל הפונדק ל"סטרט-אפ".
המדרסים ראשונים נעשו ע"י בעל פונדק משיער בעלי חיים אשר נלקחו מהרפת / דיר המקומי, היום אנו קוראים לזה לבד.

אם הזמן, הסנדלרים (יצרנים-מעצבי נעלים) התחילו לפתח ולהוסיף שינויים וחומרים למבנה הנעל בכדי ליצור התאמה ונוחות טובה יותר, וכך נולד התומך לקשת הראשון.
תומך לקשת של כף הרגל הראשון, נעשה ע"י לימינציה של שכבות עור יחד, היריעות הודבקו אחת על השנייה ולאחר מכן עוצבו ושוייפו למבנה הרגל והנעל.
השכלול החדש הזה, עזר ליצור רמה חדשה של נוחות עבור אותם אנשים הנועלים נעליים.
הבעיה היחידה הייתה, שלעיתים קרובות התמיכה בקשת הייתה מסורבלת, כבדה וקשה, מפני שעור הוא מרכיב בעל צפיפות גבוה ואינה נדחסת בקלות.

לאחר שהומצא החשמל בשנות 1900 המוקדמות, וע"י המצאת מכונות ליטוש, החיתוך והליטוש של העור נעשה קל יותר, מהיר יותר ומדוייק יותר, ולכן נוחים יותר (במונחים של פעם) לאוכלוסיה הכללית.
בנוסף, הנעליים היו קלים יותר עקב שילוב של חומרים אחרים עם העור, וזאת על מנת ליצור רמה נוספת של נוחות.

הצעד המשמעותי הבא היה בערך בשנת 1960 כאשר הוצג דור חדש של חומרים תרמופפלסטיים.
החומרים התרמופלסטיים היה ניתן לשנות ולעצב בחום, למבנה כף הרגל.
החומרים תרמופלסתיים היו קלים עם רמת דחיסות שונה והחשוב ביותר שהחומר הטרמופלסטי היה שומר על צורתו לאחר קירור.
חומרים תרמופלסטיים כגון פוליפרופילן, הם קלים מאוד, אך עם זאת חזקים, וניתן לייצר מהם מדרסים דקים ועמידים שיכולים לתמוך ברגליים תוך התאמה לסגנונות נעליים מודרניות.
יתרון נוסף לפוליפרופילן, הוא ניתן למיחזור.

המבוא של החומרים התרמופלסטיים הובילה לתאורית חדשות בבנית מדרסים ותומכים לכף הרגליים.
במקום לבנות אימום לנעל המותאם לרגל, פשוט בנו אימום (שבלונה) של הרגל.
אנשי מקצוע בתכום הרפואה החלו להשתמש בגבס בכדי ליצור את ההעתקה של כף הרגל, ובכך ליצור אימום שעליו נבנה / יוצר המדרס בהתאמה אישית ע"י חומרים תרמופלסטיים.
ההגדרה הרפואית של מדרס הוא סד / אביזר תומך במבנה אזור מסויים בגוף.
עקרונות וגישה מדעית לבניית מדרסים, היו (וממשיכים להיות) להחיל את חלל הרגל, תיקון המבנה של כף הרגל, שליטה בתפקוד של כפות הרגליים, ברכיים וגב.

מאז שנת 1960 התפתח תחום המדרסים האורטופדיים בהתאמה אישית התפתח ללא הרף.

ניתן להשוות את המדרסים המותאמים אישית למשקפיים:
כלי עזר, העוזר לך לתפקד ביעילות.
אם לא תרכיב אותם הם לא יעזרו לך.
כנ"ל לגבי מדרסים בהתאמה אישית.
אם אתה זקוק להם וכף רגליך סובלת מדיפורמציות או כאבים, הם יכולים לשפר את התפקוד והנוחות הכללית בכף הרגל.
אם אתה תלוי ברגליים שלך כדי לעבוד, ללכת, לרוץ, לקפוץ, ואתה באמת סובל מכפות הרגליים, תמצא שמדרסים בהתאמה אישית יקלו על תפקודך היומיומי.