דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


פרשת בהר - בחקתי, אלוהים גם האדם 

מאת    [ 02/05/2013 ]

מילים במאמר: 1389   [ נצפה 2008 פעמים ]

פרשת בהר - בחקתי, אלוהים גם האדם / מוטי לקסמן, תשע"ג

<> 

בין כתלי האקדמיה ניתן לשמוע דברים שונים ומגוונים מאוד, נכון?

אני, למען הדיוק, לא שמעתי קראתי, "ביוון הקדומה קיבל האדם את מעמדו כמרכז הבריאה וכמי שנועד להבין אותה. באותה תקופה בה 'גילו' בירושלים את אלהים, באתונה 'גילו' את האדם". [א]

האומנם?

פרשת השבוע מזמנת לנו הזדמנות הולמת לדון בהנחה התפתחותית זו.

לפרשת השבוע שתי צלעות, האחת בהר - השנייה בחקתי.

פרשת השבוע בצלעה הראשון, נפתחת בקדושה, "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו". [ב]

קדושה של מה?

נשים לב, זו אינה קדושה של האלהים, אין באמירה הזו הענקת קדושה למקום גם לא קדושה לאתר, ואפילו, זו אינה קדושה של אבן כלשהי במקום כלשהו על פני החלד.

זו קדושה אחרת.

לפנינו קדושת הזמן.

נכון, גם על קדושת השבת אפשר לומר שזו קדושה של זמן, נחזור לכך בהמשך.

בשלב זה נדון בשנת החמישים.

בואו נחזור ונקרא, "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו". [ג]

אנו קוראים כתוב שזמנו מקביל בערך להתגבשות הפילוסופיה היוונית, [ד]

זמן של אלפי שנים לפני הנשיא לינקולן, ולפני המהפכה הצרפתית.

ובאותו כתוב מודגש, אין עבדות לעולם, אין עבדות לנצח. [ה]

השחרור חל על כל יושבי הארץ.

"וקראתם דרור בארץ לכל ישביה". [ו]

ואם זה לא ברור, הרי מודגש, "אין דרור אלא לשון חירות". [ז]

ובאיזה תנאים, אפשר לדבר על חירות?

"וגם במה שביניכם לבריות; תעשו שלום ותמחלו איש את רעהו. בל תהיה ביניכם קנאה ושנאה ותחרות. וזהו "וקראתם דרור בארץ לכל ישביה", כי תמחלו כל איש אשר בשנה ההיא את כל יושבי הארץ בל יהיה לאיש שעבוד אשמת דבר על חבירו". [ח]

"ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו" למה שהוחזקה משפחתו הוא שב [...] וכן הוא אומר בגאולה. תשובו לרבות את האשה". [ט]

ובכן, אמירה לפיה אין עבדות לנצח, מחילה בין אישית, שחרור נשים כמו עבדים ממין זכר; האם כל אלה הם בבחינת "בירושלים 'גילו' את אלהים" בלבד, או שכתוב זה מתאר גם את "גילוי האדם"?

<> 

הזכרנו לעיל את קדושת השבת.

"הקדושה ההיסטורית", בניסוחו של אחד העם, [י] מבוססת וודאי על קדושת השבת, בניסוח "זכור את יום השבת לקדשו", [יא]  וגם בניסוח "שמור את יום השבת לקדשו". [יב]

ובמה מתבטאת קדושת השבת?

הטעם לקדושת השבת מופיע שלוש פעמים בתורה.

בתיאור בריאת העולם, מתוארת קדושת השבת, כקדושה על ידי האלוה, לציון השלמת בריאת העולם, "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות". [יג]

במעמד מתן תורה בהר סיני, מתוארת הקדושה האלוהית, אבל יישומה הוא על ידי חובת שבתון שבועי על ידי כל הדרים במדינה, "ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך". [יד]

בחומש דברים, בנוסח השני של עשרת הדברות, תוספת חשובה, בתיאור הכללי של השבת, [טו],    "ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". [טז]

<> 

נעיין עתה בצלע השנייה של פרשת השבוע.

"והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם". [יז] 

הזהות, או המחויבות ההדדית, היא המנוסחת כאן, "הייתי לכם לאלהים", ובהמשך ישיר, ואתם תהיו לי לעם".

מה פירוש "והתהלכתי בתוככם"?

יונתן מבין בכך ביטוי לקדושת עם ישראל, "ואתם תהיו לשמי לאומה קדושה". [יח]

רש"ר הירש מבין בכך השגחה אישית. [יט]

אמירה זו מזכירה את האמירה שכבר שמענו בפרשת תרומה, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". [כ]

מה פירוש ושכנתי בתוכם"?

יש המבינים זאת כרוח אלוהים השוכנת בתוך כל המקיפים את המשכן. [כא]

המלבי"ם מבין זאת באופן אישי יותר, "וצוה וכן תעשו שכל אחד יבנה לו מקדש בחדרי לבבו, כי יכין את עצמו להיות מקדש לה' ומעון לשכינת עוזו". [כב]

מכל האמירות האלה עולה דבר פשוט, במקרא מתואר קשר קרוב ואינטימי בין אלוהים לעם ישראל, הקשר הזה הוא על בסיס חירות של האדם.

<> 

צירוף היבטי הדיון השונים, עד כה, האם מצדיקים את האמירה האקדמית, "ביוון הקדומה קיבל האדם את מעמדו כמרכז הבריאה וכמי שנועד להבין אותה. באותה תקופה בה 'גילו' בירושלים את אלהים, באתונה 'גילו' את האדם"??? [כג]

אני הקט סבור אחרת.

איני ממעיט בתרומת חכמת יוון הקדומה לתרבות האדם על מרכיביה השונים.

אבל, אין זה מוציא, את "גילוי האדם" במקרא, בהיבטים שונים.

אין אדם פשוט

אבל זה בכלל לא

פשוט

להיות

בן אדם.

זאת, על פי תורת ישראל, גם על פי חכמת יוון.

<> 

והעיקר,

אם הרעיון קדוש, אם המבנה קדוש, אם האבן נושאת קדושה,

סיכוי גדול שהאדם עלול להיות קרבן, למען קדושתם.

אם האדם קדוש, קדושות הרעיון, קדושת המבנה, קדושתם לא תומעט, גם קדושת האבן לא תיפגע!

לכן, אני איני מפסיק לשיר גם להפיץ לעורר שירה:

 

שלום עליכם בני אדם, בני אנוש

חסד, רך וחמלה

לב אדם, אלהים, מלא גם בטוב,

לנסות אני חיב.

 

בני אדם, בנות חוה בכל מקום

התקוה, בידינו היא,

אם נפעל, לא נפסיק

ונמשיך למרות הכל

האדם ברוך הוא.

 

לא תמיד זה נוח, לא תמיד זה קל-פשוט

אבל, תמיד זה אפשרי

באמונה ובמעשה נצר

עולם חדש, עולם יפה

 

בואכם לשלום, אנשי השלום

יחד נגשים את החלום

כל אדם כל אשה חסד, טוב ואמת

האדם קדוש הוא.[כד]

<><><> 

הבהרות ומראה מקום

א. מיכה אנקורי, הלב והמעין, חסידות ופסיכולוגיה אנליטית, תל אביב תשנ,א, עמ' 64.

ב. ויקרא כה, י.

ג. שם, שם.

ד. זמנו של עזרא הסופר הוא בערך 450 שנה לפני הספירה, וזה גם זמנו של סוקרטס ביוון.

ה. אל נשכח, הדמוקרטיה האתונאית חלה אך ורק על אזרחים בעלי זכויות, לא על כל התושבים.

ו. ויקרא כה, י.

ז. בבלי, ראש השנה ט,  ב.

ח. אלשיך לויקרא כה, י.

ט. ילקוט שמעוני, תורה, בהר רמז תרנט.

י. אחד העם מדבר על קשר הדוק בין היהדות לעם ישראל, [יג] "אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת - שמרה השבת אותם [...] אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש את כל הדר הקדושה ההיסטורית… [של] "מתנה טובה" זו, [השבת הקדושה]. [יד]

יא. שמות כ, ח.

יב. דברים ה, יב, אפשר לצרף גם את הניסוח הבא, "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ, יא).

יג. בראשית ב, ג.

יד. שמות כ, י.

בהמשך מופיע גם הטעם של השלמת בריאת העולם, "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ, יא).

טו. "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך".

טז. דברים ה, יד.

יז. ויקרא כו, יב.

יח. "ואשכין כבוד שכינתי ביניכם ויהיה מאמרי לכם לאלהים גואל ואתם תהיו לשמי לאומה קדושה" (כתר יונתן, ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק יב).

יט. "והתהלכתי בתוככם. אהיה קרוב במישרין - לא רק לחיי הכלל ולגורלו - אלא גם לכל פרט ולכל משפחה שבקהלכם. אתגלה בגורלו ובחייו של כל יחיד ושל כל בית, כי אשגיח עליהם בהשגחה מיוחדת ואנהיג אותם מקרוב" (רש"ר הירש ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק יב).

כ. שמות כה, ח.

כא. "ושכנתי בתוכם. ולא אמר בתוכו לומר שהמקום אשר יקדישו לשכנו יהיה בתוך בני ישראל שיקיפו המשכן בד' דגלים" (אור החיים שמות פרשת תרומה פרק כה פסוק ח).

כב. "ועשו לי מקדש. כבר בארתי ברמזי המשכן שענין המשכן היה קבוצת כל נפשות ישראל לקומה שלמה מתיחסת עם האלהות שבעולם הגדול, שעולם הגדול הוא המקדש של מעלה, [...] ועז"א שביום הוקם מקדש של מטה הוקם מקדש של מעלה עמו. שמאז נמשך השפעת ה' בעולם הגדול לפי העבודה והקדושה במקדש של מטה, וצוה וכן תעשו שכל אחד יבנה לו מקדש בחדרי לבבו, כי יכין א"ע להיות מקדש לה' ומעון לשכינת עוזו. כמ"ש ה' לדוד (ש"ב ז) והגיד לך ה' כי בית יעשה לך ה', ר"ל שאתה בעצמך תהיה בית לה'" (מלבי"ם שמות פרשת תרומה פרק כה פסוק ח).

כג. מיכה אנקורי, הלב והמעין, חסידות ופסיכולוגיה אנליטית, תל אביב תשנ,א, עמ' 64.

כד. מוטי לקסמן, האדם קדוש הוא, תמוז תשע"ב. לשיר לפי הלחן, "שלום עליכם מלאכי השרת...".

חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב