ריקודי הבטן כשפה של הגוף. או בעצם,כיצד להמשיך לדבר אותה גם אחרי השיעור? 

ריקודי הבטן כשפה של הגוף. או בעצם , כיצד להמשיך לדבר אותה
גם אחרי השיעור?

בחרתן ללמוד ריקודי בטן. בחרתן ללמוד את ריקוד הנשים...
בעיני זו שפה של שמחת חיים.
כמו כול ריקוד גם שפת המחול המזרחי היא שפה של הגוף.
שפה של עצב ושמחה... געגוע ופרידה.... תשוקה וקור... דרמה והומור... כעס ושלווה... מוות וחיים.....
מארג של מקצבים סוערים , תלבושות ססגוניות ותכשיטים מרשרשים.
שפה שלאט , לאט ועם המון סבלנות אתן יחד איתה מקטינות מרחקים ומעצימות קרבה.
שפה שבעזרתה אתן פורצות גבולות.
הגבולות של עצמכן.
הגבולות של גופכן.
רגע לפני שאתן פותחות את הדלת ונכנסות לשיעור , זכרו תמיד שבאתן לנהל דו שיח בין הגוף לבין המוזיקה. בתוך הגוף הזה שוכנת הנפש שלכן. הליבה , הנשמה. זו ששומעת את צלילי התוף ומתרגמת אותן באופן סימולטאני לאגן. זו שמקשיבה לבכי הכינור ומפגישה בינו לבין כפות הידיים. זו שגורמת לעיניים שלכן לפלרטט עם מילות השירים. זו שהופכת את ההליכה שלכן לתמירה...נשית...אצילית.
התנועה היא האות. החיבור בינה לבין חברותיה הופך למשפט. הדגשים הם הנקודות והפסיקים. המבט , החיוך והקריצה הם הניקוד. הקואורדינציה היא רגע של שלום ושלווה. ולבסוף, הריקוד או הכוריאוגרפיה הם הסיפור.

אך האם בחרתן לסיים את הסיפור שלכן בכול פעם שנגמר השיעור ולהשאיר אותו שם?

הנה לכן טיפ קטן. צקו את האותיות , המשפטים , והסיפורים שלמד גופכן בשיעור אל תוך השגרה היומיומית.
דבר ראשון כשאתן פוקחות את העיניים , כמה דקות אחרי שהעפתן בעצבנות את השעון המעורר , התרוממו בשלווה. אם לרגע עולה מחשבה מעיקה בראשכן , נסו להיזכר באחת התחושות הכי טובות שהיו לכן בשיעור האחרון. אח"כ מתחו את זרועותיכן כלפי מעלה ורדו איתן בעדינות בתנועות הליקוט הסיבוביות של כפות הידיים המתעגלות. זה משחרר , מרגיע ונותן לשרירים הרדומים שלכן "מקלחת" נהדרת של חיוניות.
למדו לנשום אל תוך הבטן דרך האף , וצרו בעזרת הנשימה גלים , ואת אותן תנועות סיבוביות רכות שאתן מכירות. זה מחזק את שרירי הבטן הפנימיים , עוזר כנגד בעיות עיכול ומרגיע את כאבי המחזור המעיקים.
כשאתן בפקק , או במשרד או אפילו באוטובוס בלי שאף אחד שם לב תניעו את החזה במעגלים. תוכלו להקשיב לאחד השירים האהובים עליכן בשיעור , ואם הוא אינו בנמצא , נסו לדמיין אותו מתנגן לכן בתוך רקמות הגוף.
זו הדרך הכי נפלאה בשבילכן להתאמן על התנועות שלמדתן בלי לתרץ שאין לכן זמן. תוך כדי אתן מפעילות את שרירי החזה , פותחות את הלב , הראות והסרעפת. נשמו מידי פעם אל בית החזה ומלאו אותו באוויר תוך כדי עיגולים - זה כול כך כייף.
כשאתן הולכות ברחוב , הישירו מבט , זקפו את קומתכן , האריכו את החזה , ציירו חיוך קטן על הפנים ודמיינו את המוזיקה הזו שגורמת לכן ללכת כאילו שאתן רוקדות. נשיות... אציליות... ומלאות ביטחון הקרינו את מה שבא עם ההליכה שלכן , החוצה. זו התרופה הכי נפלאה לנפש שקמה בבוקר עצובה ומדוכדכת.
זכרו!!! - ישנם רגעים שהשפה אותה אתן לומדות הופכת להיות יקרת ערך גם מבחינה בריאותית. לכן לא מספיק להישמע להוראותיי רק בשיעור. כשאתן עומדות בתור לקופה בסופר , בדואר או בבנק אל תשכחו את האגן והברכיים. הקפידו תמיד להכניס את האגן/זנב פנימה במידה והוא בורח. ולעולם , לעולם אל תנעלו את ברכיכן. נעילת הברכיים ועמידה/צעידה עם אגן בחוץ מזיקות לגב ולסחוסי הברכיים לא רק בזמן השיעור , אלא בכול מצב בחיים.
כשאתן שוטפות כלים , מנקות את הבית , או סתם מסדרות את הבלגן , שימו איזה דיסק דרבוקה קטלנית וסוערת ברקע או את אחד משירי העראב דיסקו הקצביים ותרקדו יחד עם המטאטא, המגב והסמרטוט. לא משנה מה יצא לכן פשוט זוזו , תנועו , תתפתלו , ותפזזו יחד עם המוזיקה. אין לכן מושג אייך הדרך הזו תעזור לגוף שלכן להיזכר בתנועות ובמשפטים שלמדתן בשיעור. ואם לא בכולן אז בחלק מהן בטוח.
שתפו את יקיריכן , את ילדיכן , את חבריכן. רקדו להם , ויחד איתם.
וכמובן למי שחולקת את חייה עם בן זוג.... שובי הביתה , צרי אווירה נעימה , הדליקי נרות והתבשמי , לבשי חצאית ולו הפשוטה ביותר , כרכי צעיף על מותנייך ושתפי אותו עם השפה החדשה שלמדת.
אני בטוחה שהוא לא יתנגד -

לסי(כ)ום ....
כשלומדים שפה חדשה חשוב להמשיך ליישם אותה גם בחיי היום יום.
בתוכך שוכנת ילדה - בת זוגתך האמיתית. והיא , ולא אחת אחרת נרשמה יחד איתך לשיעורים.
היא זו שלומדת איתך את השפה והיא זו שרוצה להמשיך "לשחק" גם אחרי השיעור.
אז......? משהו קטן אתן יכולות להמשיך לתרגל יחד.

מוגש לך באהבה גדולה.
אם אהבת.... שתפי את חברותייך.

דנה.