חווית דעת או חוות דעת פסיכיאטרית? 

 
--
,מחלת נפש או בעיית נפש הניתנת להכוונה ?
חווית דעת או חוות דעת פסיכיאטרית?
וכיצד משפיעה הסביבה בה גדלנו על אופי החוויה?

רבות מדובר על חוויות רוחניות מיסטיות.  אנשים שחזרו מהודו, או שעושים מדיטציות, מספרים על חוויות הזויות. ממש כך. גם נוטלי סמים יכולים לספר על חוויה בלתי נתפסת , בה ראו דברים אחרת והבינו דברים אחרת.  רבנים ואנשי רוח מספרים על הבנות גבוהות אליהם הגיעו, בהם התנהלו בחוסר שינה כמה לילות, פעלתנות יתר, ותחושה מיסטית.

לו היו באים לספר לפסיכיאטר על כך, היו מקבלים תגית של מופרעים, ומקבלים המלצה לנטילת תרופות לכל החיים.  ואצל חלקם אכן זהו המצב.

הפארפסיכולוגיה, תורה החוקרת תופעות על טבעיות הנוגדות את הפיזיקה, חוקרת ומכירה מזמן תופעות בלתי מוסברות לעין רגילה. ואיש באמונתו יחיה.

מדוע אם כן, מגיעים אנשים מסויימים במצב נפשי מעורער לנהוג בצורה מסוכנת וחייתית?

שימו לב שחוות דעת, חווה, היא כינוי גם לחוות חיות. 
לכאורה, התנהגות חיתית מחייבת חווה.   האדם, שלא כמו החיה, נועד לצמיחה ומימוש עצמיים.  ביטוי רב. מרחב מחיה ואמצעים רבים לביטוי עצמי.  גם אם בתור ילד, במסגרת גבולות ברורים ואיתנים, ובתור בוגר, במסגרת ברורה של משמעת עצמית.  אך מה לעשות שישנם אנשים שגודלו בדרך שגויה. יותר כמו חיות בכלוב ופחות מאשר בני אדם.  או חוסר רסן טוטלי (ג'ונגל) או כלוב קטן וחנוק. 
למשל ילדים שחיו בחברה מצומצמת בה לא כוונו להתבטאות אישית כלל. בה ייחודם הודחק לצורך התאמה חברתית, נורמות חברתיות. התעסקות רק בריצוי הסביבה. או להפך , ילדים שגדלו בסביבה נטולת רסן, הכל הכל מותר ואפשרי. מתירנות מינית, חוסר צניעות קיצוני, חוסר פיקוח והכוונה. בשם החופש.  שני הקצוות מגדלים חיות. וכאשר אלו מתערערים בגלל ארוע כל שהוא: סמים, קריסת מערכות עקב עומסים, ועוד, החיתיות אכן מתפרצת. והמראות לא נעימים, ומשלחים את הסביבה ישירות לרופא ל'מחלות' נפש, כי אין להם הסבר אחר.  עצוב מאוד. בעצם, הסביבה שפונה לרופא, בעצם אחראית לאופי הבעייה שנוצרה.   אז מה עושים??? נדרש פה סוג של חינוך מחדש.  אדם שחווה חוויה שכזו צריך לקבל הסבר להתנהגותו. הבנה להשלכות הסביבתיות. (לכן תהיה התנגדות של הסביבה)הוא יבין את הסיבה שמוחו פירש דברים בצורה כזו.  ובמקרה האידיאלי, גם הסביבה תבין את טעויותיה ותכיר בהם.   שיחות, הכוונה, הבנה, סובלנות , סבלנות, צמיחה אישית, ביטוי עצמי נכון , שינוי אורחות חיים אם יש צורך, הם התרופה למצבים אלו. (גם תוספי תזונה ומצב פיזיולוגי תקין) תרופות פסיכיאטריות במצב שכזה עושות את ההפך. מדחיקות עוד יותר את חומר הנפץ החפץ להתפרץ. ויש להן השלכות שליליות על דפוסי החשיבה. המזיקות לאדם עצמו ולסביבתו.  אם תשימו לב, כל ארוע אלים בחדשות, קשור לנטילת תרופות שכאלה. זו לא תרופה. זו הדחקה מסוכנת.  מדובר באנשים עם פוטנציאל אדיר שמושתקים במקום לקבל הכוונה.  והפער בין היכולות למימוש , גורם לתסכול אדיר. ומסוכן. בתקווה להעלאת המודעות

--
חסיה רויכר מאמנת.תזונאית
הורות, זוגיות, התמכרויות, צמיחה אישית, תזונה
2521062@gmail.com