תחום הנגישות במדינת ישראל קבל תנופה גדולה בשנים האחרונות.
בשנת 1998 אושר חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. מטרת החוק "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". פורסם תקן ישראלי 1918 המגדיר את דרישות הנגישות לאנשים עם מוגבלות. התקן חולק למספר תחומים עיקריים: נגישות מבנים, נגישות תשתיות, נגישות סביבה ונגישות השירות. נקבעו כללים לרישום בפנקס מדור מורשים לנגישות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מורשים לנגישות שירות), תשס"ז-2007.
האחריות ליישום הוראות התקנות נתונה בידי שר התמ"ת. תפקידו של מורשה נגישות שירות לשמש גורם מייעץ, מאשר ומדריך בתכנון, בהליכי רישוי ובנייה, רישוי עסקים, בביצוע פעולות בניה במקום קיים ובמקום הנותן שירות לציבור. הוטמע תפקידו של יועץ הנגישות בצוות התכנון. העובדה כי נדרש אישורו בטופס 4 קיבע את מעמדו החשוב ואת העובדה שלא תתכן בניה חדשה ללא ליווי של יועץ נגישות ועמידה בתקני הנגישות.
טענתי היא שתוך מספר שנים יהיו כל בוגרי הפקולטות לאדריכלות יועצי נגישות רשומים כך שלא יהיה צורך בתיווך של יועץ נוסף בצוות התכנון.
בניגוד לתחומים אחרים שבהם נחוץ יועץ עצמאי שישמור על האינטרסים המקצועיים והבטיחותיים, גם אם זה כרוך בהגדלת עלויות ובהארכה וסרבול תהליך התכנון, בנגישות זה לא קיים. כאן אין "ניגוד אינטרסים". אדריכל המכיר את הכללים והתקנות יתכנן מבנה נגיש ללא הגדלת עלויות הבניה. יש הגיון תכנוני בתקנות הנגישות, נגישות חיונית לכלל האוכלוסיה ולא רק לאנשים עם מוגבלויות. מבנה חדש נגיש איכותי יותר, קל להתמצאות ושווה יותר – כל זאת ללא הגדלת עלויות. זאת בניגוד לתחומים אחרים שבהם מומחים עוזרים לאדריכל.
לדוגמה, יועץ הבטיחות חיוני וחשוב מכיוון שהוא מעלה את עלויות הבניה ותמיד יש יזמים וקבלנים "חכמים" שרוצים להוזיל עלויות. כאן צריך את היועץ המומחה שיעמוד על יישום התקנות גם במחיר העלאת עלויות הבניה. בתחום הבטיחות, כמו בתחומים אחרים שבהם יש יועצים מתמחים, מדובר בתחומים שבהם האדריכל לא יכול להתמחות ובתחומים שאינם כלולים בהתמחותו ובהכשרתו (מעבר לידע כללי).
ברגע שהטכניון או אוניברסיטת ת"א יחליטו שכל האדריכלים הבוגרים שלהם יהיו מורשה נגישות יסתיים שלב הביניים הנוכחי של העזרות במורשה נגישות שאינם האדריכל המתכנן של המבנה.
צינתי את הטכניון ואוניברסיטת ת"א מכיוון שאלו המוסדות המובילים בארץ בהכשרת אדריכלים חדשים והם יכולים "לדאוג" לקבל את אישור הרישום בפנקס מדור מורשים לנגישות לבוגרים שלהם.
יתכן שמוסד אחר המכשיר אדריכלים ירצה לקדם את בוגריו ולמתג אותם מעל בוגרי מוסדות אחרים והוא זה שיהיה החלוץ בנושא זה.
ובאותו נושא, מומלץ לקרוא את המאמר
תכנון והקמת מפעל נגיש
http://minimax52.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_20.html
מהנדס ראשי במשרד מינימקס מהנדסים העוסק בניהול פרויקטים ותכנון פונקציונלי ואדריכלי של: משרדים ושטחי היי טק, אולמות וקוי ייצור, מעבדות, מחסנים, חדרי מחשב, מוקדי שירות, אולמות תצוגה, מוסכים ומגרשי חניה. המשרד יודע ללוות את לקוחותיו החל משלב הגדרת הצרכים למבנה ועד לסיום כל התהליך בשלב אכלוס השטח החדש.
