מדוע ולמה הילד הפך להיות עצוב מופנם ומתבודד ומהו ההסבר הנומרולוגי לשאלות? 

במהלך חייו של כל ילד ישנם תקופות טובות יותר או פחות טובות. לא תמיד ההורים מודעים או מבינים זאת. אין להורים אפשרות לדעת ואין להם פתרונות לקשיים או סימני השאלה שנובעים מהתנהגותו או תגובותיו של הילד.

לפעמים אינם מבינים מדוע הילד הסתגר, או הפך להיות מרוחק, מתבודד, שותק עצוב ומופנם? ההורים שואלים את עצמם למה, מדוע ומתי הילד הפך להיות כזה? מדוע אינו משתף אותנו במה שהוא עובר? מדוע הילד לא יוצא לשחק עם החברים כמו פעם?

תיכף במצבים כאלה ההורים מחפשים אולי להתייעץ עם המורה של הילד או פסיכולוגית שתוכל לתת פתרון או עיצה. לפעמים ההורים חושבים: היכן נוכל למצא פתרונות שיעזרו לנו לזהות את הקושי של הילד? אולי שיחה עם יועצת או מנהלת בית הספר יוכלו לעזור?

לדעתם שיחות של הילד עם הפסיכולוגית יספיקו. ישנם מצבים שהפסיכולוגית אולי יכולה לאבחן אבל לא תוכל לתת פתרונות שהילד עצמו יוכל להגאל ממצב זה. הילד בתוך תוכו גם עובר תהליך פנימי וזמני, שבסופו הוא משתנה ולאחר מכן מתחזק נפשית .

לפעמים ההורים שואלים, האם הילד עבר טראומה כלשהיא או התעללות ואינו משתף? ההורים מבינים שהילד השנה מושפע גם ברמת הלימודים שירדה והציונים שלו נמוכים משנה קודמת. האם זה בעקבות חרם בביה"ס או בכיתה? האם זה בעקבות מעבר דירה?  האם זה יחלוף מעצמו? מה קרה לילד הצחקן בעל שמחת החיים החברותי שהכרנו שהיה מוקף בחברים, שהצחיק את כל הילדים? מדוע אצל אחיו המצב לא היה כזה קשה? האם כדאי להחליף לו בית ספר? האם יתאקלם בביה"ס החדש?

לפעמים המצב הגורלי או הזמני שנכפה על הילד הוא בר חלוף וניתן לאבחן זאת בתאריך הלידה שלו. ואם יעשה זאת בעיתוי הנכון יש סיכוי שיתאקלם יותר טוב בתקופת המעבר והשינויים שחלים בחיי הילד. כמובן שחשוב מאוד לנסות לטפל או לאבחן את הבעיה, לא כל מצב בעייתי ייפתר מעצמו  .

במידה וכל השינוי ייעשה בעיתוי הנכון ולא בשנת התיקון, יש סיכוי שהילד יתאקלם יותר מהר ובקלות. מצב זה לא ישאיר טראומות על הילד. כמו לאנשים מבוגרים, כך גם לילדים ישנם תקופות בחיים שישנו קושי עצום ולהורים שמכירים את בנם לא מסוגלים לאבחן מדוע ישנם שינויים בהתנהגותו של ילדם האהוב.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מפאת נוחות. הכוונה היא במאמר זה גם לזכר וגם לנקבה.