חשבנו שיהיה נכון לספר את סיפורו של העץ שמעצים את הוויסקי, משקה אלכוהולי מכובד שמכבד פעמים רבות את אורחיך.
במאה שעברה נחקק חוק שהיווה את הבסיס לשימוש בעץ בייצור הוויסקי. החוק אמר שחל איסור על מכירת וויסקי סקוטי בתום תהליך הזיקוק. לכן המזקקים בחרו לאחסן את הוויסקי בחביות עץ. חביות עץ אלון.
מדוע חביות ולא קוביות עץ שקלות יותר לאחסון וניתן לנצל יותר את המחסנים ?
שאלה טובה והתשובה פשוטה, ניסיתם פעם לגלגל קוביית עץ שמכילה 700 ליטר נוזל - באותה התקופה כך ניידו את החביות ממקום למקום.
כאשר יישנו את הוויסקי בחביות עץ אלון גילו שטעמו של הוויסקי מושפע מכך. השפעה חיובית שאנו נהנים ממנה עד היום. נוכל לספר שיש שני סוגים מרכזיים של עצים שמשתמשים בהם לחביות עץ לוויסקי. עץ החביות האמריקאי ועץ החביות הספרדי. אין ספק שמספר החביות האמריקאיות עולה בעשרות מונים על מספרן של אלה הספרדיות. אך הרושם של אלה הספרדיות לא משאיר ספק לאיכותן. חשוב לציין שחלק מהוויסקי מיושנים בחביות שבה שהה לו בנחת ובנועם משקה אלכוהולי אחר, שרי למשל.
החביות האמריקאיות עשויות מעץ אלון אמריקאי, יש שקוראים לו אלון לבן. הצבע הצהבהב שיש לחלק גדול מסוגי הוויסקי נובע גם מהיישון בחביות עץ אלון אמריקאי.
החביות הספרדיות עשויות מעץ אלון ספרדי, שיש שקוראים לו אלון אדום. מדובר בעץ יותר נקבובי וככזה מחייב ייצור מקלות עבים יותר מאשר האלון האמריקאי.
המומחים טוענים שוויסקי שמיושן בחביות עץ אלון אמריקאי יקבל גוון של טעמים המורכב מווניל, טופי ודבש. לעומת זאת גוון הטעמים שמתקבל מהיישון בחביות עץ אלון ספרדי הוא של תבלינים, פרי יבש, עור.
בכל חבית נעשים מספר שימושים חוזרים, בכל שימוש היא "מארחת" וויסקי מתיישן אחר. ככל שיש יותר שימושים כך החבית פחות מעצימה את טעמו של הוויסקי. לכן לעיתים בין אירוח לאירוח חורכים או קולים את החבית ובעצם שכבה חדשה וטרייה של עץ נחשפת ומקבלת בחיבוק חם את הוויסקי המתיישן הבא.
ומה הקשר בין ייצור חביות עץ ליישון וויסקי ובין שולחנות נפתחים ועבודה בעץ - יש קשר מובהק: המומחיות, ההבנה שלא כל סוג וזן של עצים מתאים לייצור שולחן, הבחירה של חומרי גלם מסוימים המתאימים לאקלים הים תיכוני, למליחות הגבוה, הידע וההקפדה שבימים לחים וגשומים אין לקבל חומרי גלם כדי שאחוזי הלחות לא יעלו ויזיקו לעץ ועוד ועוד...
לשולחנות המיוחדים שלנו.
לסרטונים לחצו כאן.
