זה ממכר, לנהוג ברכב חברה ולא לשלם דלק, זה פשוט ממכר.
לקום בבוקר בתחושת ביטחון, יש לי מקום עבודה טוב ויציב, שעות נוחות, בוס סביר ולפעמים אף מעבר לזה, משכורת מכובדת, עניין, הנאה...כן זה הדבר הנכון לי ביותר, לזה נועדתי.
זה ממכר...אשליית הביטחון, קרן השתלמות, גיבוש מחלקה בסינמה סיטי VIP , בדיוק החליפו לי לרכב מנהלים חדש, הייתי מהראשונים לגלות את קסמו של האייפון,.נכון...קצת פחות עניין והגמישות הפכה לסוג של שיעבוד...
כבר מכירים ביכולות שלי, אז המשימות ותחומי האחריות תמיד בעלייה מתמדת....אבל - אני מכורה. ובחוץ, בחוץ זה ג'ונגל. אני נשארת במוכר והידוע, במיוחד עכשיו שמחירי הדלק עלו.
זה ממכר, מצב המשק העולמי פשוט מדאיג, עסקים נסגרים מדי יום, בנקים קורסים, מדינות... אני בקובייה שלי הבטוחה. נכון, קמה בבוקר עם ייאוש קל בלב, יודעת שמצפה לי עוד יום קרב במשרד, הבוס לא יורד ממני,
והפרויקטים - כבר הרבה פחות מאתגרים והרבה יותר טכניים....זה לא זמן לשיחת שכר או שינוי תפקיד, הכל מסביב במגמת הקפאה.
אני אמשיך להביא תוצאות, אריץ את הפרויקט , נביא עוד פרויקט שמן לחברה שיסדר קצת את התזרים, אשמור על פרופיל נמוך, בכל זאת אני חייבת לזכות בצ'ופר של עובד מצטיין החודש - סופשבוע זוגי באילת כולל הכל...ממכר. אני לגמרי מכורה.
8 שנים, 12 שנים, 3 שנים עוד 7 שנים אני אצא לפנסיה כעובדת מדינה....לא נורא, תוחלת החיים עלתה אז אני אתחיל להנות ולהגשים את עצמי בגיל 50 ...מה קרה?! הילדים כבר יגדלו, אז...או אז... אני אעשה למעני.
בינתיים, המשכורת דופקת כמו שעון, יש לי רכב, כבר מכירים אותי...עושה את הכי טוב שלי והולכת, רוב האנשים סביבי בסדר, לא חייבת להסתדר עם כולם או שכולם יאהבו אותי...אני כבר ילדה גדולה. מכורה.
חיים שלמים עוברים, נעים בין ייאוש, החמצה וסיפוק רגעי, מוכרת לעצמי סיפורי אימה למה "קר שם בחוץ" יודעת שיש בי כל כך הרבה יותר, שאני עובדת מעולה, מסורה חרוצה יצירתית... נכון, אני לא פוליטיקאית גדולה, ולכן...לא תמיד הקידום או הפרס של "העובד המצטיין" מגיע לאנשים הנכונים.
לי יש יושרה, אני לא אתחנף לאף אחד, אני הגעתי לאן שהגעתי בחיים בזכות - לא בחסד.
אני לא אשת מכירות, מילה שלי זה מילה.
כמה קל להם לאנשי המכירות...לשון חלקלקה, תמיד מפנקים אותם, כולם רוקדים לצלילי החליל שלהם, ואני...אני צריכה לארגן ולדאוג שהכול ידפוק כמו שעון והלקוח ייצא מרוצה.
בוקר, עוד בוקר... הגעתי לעבודה והבנתי שהכול נגמר...הכריזו על פשיטת רגל, משכורת אפריל....תתבעו את הביטוח הלאומי העו"ד אמר.
תדהמה, קרקע נשמטת... לקחו לי את הרכב. איך חיים בלי...ומחירי הדלק, אלוהים - זה בטח הסוף, הסוף שלי. מכורה.
מתעשתת, נושמת ושוב נושמת, מותק, מדברת עם עצמי בקול רם - זה הזמן שלך לפרוץ, להגשים את עצמך,
את הולכת למכור את עצמך לעולם ! למכור את הרעיונות שלך, למכור את היכולות שלך, למכור את השאיפות והתוצאות שאת יודעת להביא, הגיע הזמן שגם החליל שלך יתחיל לנגן.... בחרתי להיגמל.
