בפסק הדין בעניין ת.א 4177/02 (מחוזי ירושלים) אליהו אכנזי ואח' נ' ד"ר גאנדין לודמילה ושירותי בריאות כללית נדון עניינו של תובע אשר נבדק בידי רופאת משפחה, התלונן בפניה כל כאב בחזה אולם לא הופנה על ידה למיון.
בדיעבד התברר כי לתובע היה באותה עת ארוע לב אשר לא אובחן על ידי הרופאה הנתבעת וכאמור היא אף לא שלחה אותו לבדיקה במיון. התובע איבד כבעור יומיים את הכרתו ונגרם לו נזק קשה לגזע המוח עד למצב של תרדמת מלאה.
בתביעת הרשלנות הרפואית כנגד הרופאה וכנגד שירותי בריאות כללית אשר במסגרתה עבדה הרופאה טענו התובעים כי הרופאה התרשלה בכך שלא אבחנה את סימניו של האירוע הלבבי וכי לא הפנתה את התובע לבדיקה במיון, שם יכלו הרופאים לאבחן מבעוד מועד את האירוע ולמנוע את הנזק המוחי.
בית המשפט בפסק הדין דן בהרחבה בחובות המוטלות על רופא המשפחה כאשר הוא מטפל באדם אשר מתלונן על בעיות שאינן בתחום ההתמחות של הרופא. לפי קביעת בית המשפט בעצם אי הפנית המטופל לרופא מומחה אשר יכול לאבחן בצורה טובה יותר את מחלתו יש רשלנות של ממש.
בית המשפט קובע כי אמנם לא ניתן תמיד לשלול כל מחלה נדירה אשר מתאימה לסימנים שנמצאים אצל המטופל אולם ככל שהסיכון הכרוך במחלה גדול יותר כך מוטלת על הרופא המאבחן לנקוט במשנה זהירות בבואו לשלול קיומו של מצב רפואי או להימנע מלהפנות את המטופל לרופא מומחה.
כך למשל אירוע לבבי עלול לגרום כמובן לנזק רב מאד למטופל, הן נזק ללב והן נזק מוחי, כפי שאירע במקרה זה, לכן בכל חשד, ולו הקל ביותר לאפשרות של אירוע כזה על רופא המשפחה לנקוט במשנה זהירות ולהפנות את המטופל למיון או לרופא מומחה.
במקרה זה הרופאה אף לא טרחה לבצע לתובע בדיקת א.ק.ג - בדיקה אשר הינה קלה, פשוטה, אינה מסוכנת ואין קושי גם לרופאת משפחה לבצע אותה ולהבין את תוצאותיה. עובדה זו תרמה תרומה מכרעת לכך שבית המשפט פסק בסופו של דבר כי הטיפול שניתן לתובע היה רשלני ולא סביר.
בכל מקרה בו אדם פונה לבדיקת רופא ואותו רופא חושד או צריך היה לחשוד כי המטופל סובל מבעיה אשר אינה בתחום מומחיותו חובה על הרופא להפנות את המטופל לבדיקה מתאימה של מומחה רפואי מתאים אשר יכול לבחון את מצבו של המטופל. סטייה מסטנדרט זה עלול להיחשב לטיפול רפואי רשלני לכל דבר ועניין.
אם נפגעתם בעקבות איחור באבחון או אבחון שגוי בידי רופא אשר לא הפנה אתכם למומחה מתאים ובעקבות כך נגרם לכם נזק יש מקום לשקול הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. מומלץ לפנות לעורך דין מנובה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין ידאג לקבל את מלוא התיקים הרפואיים ולפנות למומחה רפואי אשר יבדוק את נסיבות המקרה ויעריך אם אכן הייתה רשלנות בטיפול ואם ניתן לקשור את הנזק שנגרם לטיפול הרשלני.
בדיעבד התברר כי לתובע היה באותה עת ארוע לב אשר לא אובחן על ידי הרופאה הנתבעת וכאמור היא אף לא שלחה אותו לבדיקה במיון. התובע איבד כבעור יומיים את הכרתו ונגרם לו נזק קשה לגזע המוח עד למצב של תרדמת מלאה.
בתביעת הרשלנות הרפואית כנגד הרופאה וכנגד שירותי בריאות כללית אשר במסגרתה עבדה הרופאה טענו התובעים כי הרופאה התרשלה בכך שלא אבחנה את סימניו של האירוע הלבבי וכי לא הפנתה את התובע לבדיקה במיון, שם יכלו הרופאים לאבחן מבעוד מועד את האירוע ולמנוע את הנזק המוחי.
בית המשפט בפסק הדין דן בהרחבה בחובות המוטלות על רופא המשפחה כאשר הוא מטפל באדם אשר מתלונן על בעיות שאינן בתחום ההתמחות של הרופא. לפי קביעת בית המשפט בעצם אי הפנית המטופל לרופא מומחה אשר יכול לאבחן בצורה טובה יותר את מחלתו יש רשלנות של ממש.
בית המשפט קובע כי אמנם לא ניתן תמיד לשלול כל מחלה נדירה אשר מתאימה לסימנים שנמצאים אצל המטופל אולם ככל שהסיכון הכרוך במחלה גדול יותר כך מוטלת על הרופא המאבחן לנקוט במשנה זהירות בבואו לשלול קיומו של מצב רפואי או להימנע מלהפנות את המטופל לרופא מומחה.
כך למשל אירוע לבבי עלול לגרום כמובן לנזק רב מאד למטופל, הן נזק ללב והן נזק מוחי, כפי שאירע במקרה זה, לכן בכל חשד, ולו הקל ביותר לאפשרות של אירוע כזה על רופא המשפחה לנקוט במשנה זהירות ולהפנות את המטופל למיון או לרופא מומחה.
במקרה זה הרופאה אף לא טרחה לבצע לתובע בדיקת א.ק.ג - בדיקה אשר הינה קלה, פשוטה, אינה מסוכנת ואין קושי גם לרופאת משפחה לבצע אותה ולהבין את תוצאותיה. עובדה זו תרמה תרומה מכרעת לכך שבית המשפט פסק בסופו של דבר כי הטיפול שניתן לתובע היה רשלני ולא סביר.
בכל מקרה בו אדם פונה לבדיקת רופא ואותו רופא חושד או צריך היה לחשוד כי המטופל סובל מבעיה אשר אינה בתחום מומחיותו חובה על הרופא להפנות את המטופל לבדיקה מתאימה של מומחה רפואי מתאים אשר יכול לבחון את מצבו של המטופל. סטייה מסטנדרט זה עלול להיחשב לטיפול רפואי רשלני לכל דבר ועניין.
אם נפגעתם בעקבות איחור באבחון או אבחון שגוי בידי רופא אשר לא הפנה אתכם למומחה מתאים ובעקבות כך נגרם לכם נזק יש מקום לשקול הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. מומלץ לפנות לעורך דין מנובה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין ידאג לקבל את מלוא התיקים הרפואיים ולפנות למומחה רפואי אשר יבדוק את נסיבות המקרה ויעריך אם אכן הייתה רשלנות בטיפול ואם ניתן לקשור את הנזק שנגרם לטיפול הרשלני.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית