קיים מיגוון רחב של קורסים להעצמת נשים. ובכל זאת אין שינוי משמעותי של אחוז הנשים בפוליטיקה המוניציפלית והארצית. גם אחוז הנשים בתפקידים ניהוליים במשק עדיין מזערי.
על פי תפיסת העולם שלי המפתח לכך הוא שימת דגש על קידום נשים למוקדי קבלת החלטות.
3 נשים במדינת ישראל מהוות מודל לתפיסה זו: דורית בייניש, דליה איציק וציפי לבני.
כדי להנחיל מודל זה לכלל הנשים פיתחתי קורס שמפתח מודעות לחשיבות העצומה באיוש מוקדי ההכרעות ומאמן את המשתתפות כיצד להגיע לשם.
אתחיל בסיפור על אוניברסיטת תל אביב. לפני למעלה משנה התפרסם בעיתון הארץ מאמר שכותרתו היתה: 7 מועמדים לנשים אוניברסיטת תל אביב ואף לא אשה אחת. ובכותרת המשנה: אף אשה לא כיהנה בועדת האיתור. נשאל יו"ר הועדה מר דב לאוטמן: מדוע אין נשים בועדת האיתור? תשובתו: הצענו לשתי פרופסוריות נכבדות לכהן בועדה אך הן סירבו.
וזו תמצית הבעיה: חוסר מודעות של הנשים לשימוש בכלים הנכונים בקידומן ההיררכי.
קרי: להיות מיוצגות שם - במוקדי קבלת החלטות. ואכן בסנאט של אוניברסיטת תל אביב הנשים במיעוט וכך גם הרגשת הקיפוח שלהן מבחינה מקצועית.
על מי עליהן להלין? על עצמן בלבד.
אם כך אנו מדברות על קיפוח עצמי נשי שאיתו אנו חייבות להתמודד.
מכיון שבשנת 2008 תתקיימנה בחירות מוניציפליות הבה נבדוק מהו המצב הייצוגי של נבחרות ציבור. אחוז חברות המועצה ברשויות המקומיות הוא: 5% - 12%.
שוו לנפשכם שבראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בארץ, מכהנת חברת מועצה אחת מתוך 27 ח"מ. כשנשאל לאחרונה מר ניצן, רה"ע ראשל"צ, מדוע יש חברת מועצה אחת, ענה לשואלת: את מכירה נשים מתאימות? תעשי לי הכרות איתן. ובכן, הכדור חזר למגרש של הנשים.
כמה נשים מכהנות כראש עיר? שתיים: יעל גרמן בהרצליה ומרים פיירברג בנתניה. וכפי שאני שומעת, הן עושות עבודה יפה.
לפני כחודשיים התקיימו בחירות ב-26 מועצות אזוריות. מה מספר הנשים שנבחר לראש מועצה אזורית? אפס.
ובכן, למה עלינו לצפות בבחירות המוניציפליות בעוד 10 חודשים? להערכתי לא יהיה שינוי משמעותי במספר הנשים שתהינה ראשי ערים וכן באחוז חברות מועצה.
אם כך, עלינו לעבוד בהתמדה על פיתוח המודעות של הנשים לקידום נכון ואמיתי באשר הן.
בקורס נשים בראש אנו שמות דגש על הגדרת החזון האישי, הכנת תכנית עבודה בעקבות תהליך קבלת החלטות, ניהול מו"מ קשוח על הקידום, שימוש ברישות נשי ושילוב בליבת הארגון.
תהילה, עליזה, טובה ואביגיל הגיעו לקורסים ללא מטרה מוגדרת ובסיומו החליטו להתמודד בבחירות המוניציפליות הקרובות. ענת התמודדה בעבר על משרת מנהלת ביה"ס ונכשלה, ולאחר סיום הקורס התמודדה שוב וזכתה במשרה הנכספת. נירית עלתה בהמשך לתכנון שהכינה בקורס במדרג התפקידים הבכירים בעבודה ושולה החליטה להתפטר ממשרת המזכירה הנצחית ולקבל תפקיד אדמיניסטרטיבי מתקדם.
חמוטל אמנם עשתה דוקטורט במדעי החברה אך העזה לשנות ולהגדיר מחדש את חזונה והפכה להיות מנהלת מוסד תרבות.
כל אחת מהמשתתפות השתמשה בארגז הכלים שלה, הגדירה את חזונה האמיתי שהיה מכונס עמוק בתוכה ועיצבה תכנית הגשמה מתאימה בהתאם לאילוצי החיים האישיים.
אם המודעות להשתלבות במוקדי קבלת החלטות תתפתח, נראה הרבה יותר נשים בראש.
על פי תפיסת העולם שלי המפתח לכך הוא שימת דגש על קידום נשים למוקדי קבלת החלטות.
3 נשים במדינת ישראל מהוות מודל לתפיסה זו: דורית בייניש, דליה איציק וציפי לבני.
כדי להנחיל מודל זה לכלל הנשים פיתחתי קורס שמפתח מודעות לחשיבות העצומה באיוש מוקדי ההכרעות ומאמן את המשתתפות כיצד להגיע לשם.
אתחיל בסיפור על אוניברסיטת תל אביב. לפני למעלה משנה התפרסם בעיתון הארץ מאמר שכותרתו היתה: 7 מועמדים לנשים אוניברסיטת תל אביב ואף לא אשה אחת. ובכותרת המשנה: אף אשה לא כיהנה בועדת האיתור. נשאל יו"ר הועדה מר דב לאוטמן: מדוע אין נשים בועדת האיתור? תשובתו: הצענו לשתי פרופסוריות נכבדות לכהן בועדה אך הן סירבו.
וזו תמצית הבעיה: חוסר מודעות של הנשים לשימוש בכלים הנכונים בקידומן ההיררכי.
קרי: להיות מיוצגות שם - במוקדי קבלת החלטות. ואכן בסנאט של אוניברסיטת תל אביב הנשים במיעוט וכך גם הרגשת הקיפוח שלהן מבחינה מקצועית.
על מי עליהן להלין? על עצמן בלבד.
אם כך אנו מדברות על קיפוח עצמי נשי שאיתו אנו חייבות להתמודד.
מכיון שבשנת 2008 תתקיימנה בחירות מוניציפליות הבה נבדוק מהו המצב הייצוגי של נבחרות ציבור. אחוז חברות המועצה ברשויות המקומיות הוא: 5% - 12%.
שוו לנפשכם שבראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בארץ, מכהנת חברת מועצה אחת מתוך 27 ח"מ. כשנשאל לאחרונה מר ניצן, רה"ע ראשל"צ, מדוע יש חברת מועצה אחת, ענה לשואלת: את מכירה נשים מתאימות? תעשי לי הכרות איתן. ובכן, הכדור חזר למגרש של הנשים.
כמה נשים מכהנות כראש עיר? שתיים: יעל גרמן בהרצליה ומרים פיירברג בנתניה. וכפי שאני שומעת, הן עושות עבודה יפה.
לפני כחודשיים התקיימו בחירות ב-26 מועצות אזוריות. מה מספר הנשים שנבחר לראש מועצה אזורית? אפס.
ובכן, למה עלינו לצפות בבחירות המוניציפליות בעוד 10 חודשים? להערכתי לא יהיה שינוי משמעותי במספר הנשים שתהינה ראשי ערים וכן באחוז חברות מועצה.
אם כך, עלינו לעבוד בהתמדה על פיתוח המודעות של הנשים לקידום נכון ואמיתי באשר הן.
בקורס נשים בראש אנו שמות דגש על הגדרת החזון האישי, הכנת תכנית עבודה בעקבות תהליך קבלת החלטות, ניהול מו"מ קשוח על הקידום, שימוש ברישות נשי ושילוב בליבת הארגון.
תהילה, עליזה, טובה ואביגיל הגיעו לקורסים ללא מטרה מוגדרת ובסיומו החליטו להתמודד בבחירות המוניציפליות הקרובות. ענת התמודדה בעבר על משרת מנהלת ביה"ס ונכשלה, ולאחר סיום הקורס התמודדה שוב וזכתה במשרה הנכספת. נירית עלתה בהמשך לתכנון שהכינה בקורס במדרג התפקידים הבכירים בעבודה ושולה החליטה להתפטר ממשרת המזכירה הנצחית ולקבל תפקיד אדמיניסטרטיבי מתקדם.
חמוטל אמנם עשתה דוקטורט במדעי החברה אך העזה לשנות ולהגדיר מחדש את חזונה והפכה להיות מנהלת מוסד תרבות.
כל אחת מהמשתתפות השתמשה בארגז הכלים שלה, הגדירה את חזונה האמיתי שהיה מכונס עמוק בתוכה ועיצבה תכנית הגשמה מתאימה בהתאם לאילוצי החיים האישיים.
אם המודעות להשתלבות במוקדי קבלת החלטות תתפתח, נראה הרבה יותר נשים בראש.
רות ברודי
מנחת קבוצות בקורסים לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות: נשים בראש.
מנטורית של סטודנטים לתואר שני בביה"ס למינהל עסקים ע"ש רקנאטי.
ניהלה עמותות תרבות.
כיהנה כחברת מועצה ברחובות וכמחזיקת תיק תרבות.
דואל: brodyr@netvision.net.il
מנחת קבוצות בקורסים לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות: נשים בראש.
מנטורית של סטודנטים לתואר שני בביה"ס למינהל עסקים ע"ש רקנאטי.
ניהלה עמותות תרבות.
כיהנה כחברת מועצה ברחובות וכמחזיקת תיק תרבות.
דואל: brodyr@netvision.net.il
