כיצד לבחור בקר מתוכנת מתאים? 

אנו מבצעים הערכות מקיפה מאוד וכוללת בכדי לתת מענה מקסימלי לדורש 

המערכת שיוכל לנצל את יתרונותיו הרבים ביעילות רבה ולאורך זמן רב.

1.הערכות מקדימה לבחירת בקר

 א. כמות היציאות והכניסות הנדרשות – יש לחשב את מספר הכניסות והיציאות ע"פ רכיבי

    הקצה לדוגמא: במכונה יש 2 מנועים ,4 גששי טמפרטורה ,מד גובה וברז חשמלי.

 ב. מהו סוג הכניסה/יציאה - האם הוא כניסה/יציאה אנלוגית – לדוגמא 4-20ma

    או האם הוא כניסה/יציאה דיגיטלית – לדוגמא Vdc24.

 ג. מהירות התגובה של הבקר אשר תתאים למהירות המכונה הכללית ואשר יגיב בהתאם

   לפידבקים מן הגששים הפזורים במכונה.

 ד. גודל זיכרון פנימי המספיק לתוכנה כולה.

 ה. אפשרות לשדרוגים עתידיים.

 ו. מיקום הבקר - ניתן לבחור בקר עם מסך ואז יש למקם את המסך במקום ראוי להפעלה

   ומשם לצאת עם חווטים ,כמובן שיחידה זו מגבילה אותנו בכמות כניסות ויציאות והתפעול שלה מוגבל

כמו כן ניתן להפריד בין השניים ובכך אנו ממקמים את המסך בלבד מול המפעיל והבקר ומפעיליו יהיו מפוזרים לפי הצורך במכונה,צורת חיבור זו מאפשרת כמות גדולה יותר של כרטיסים ונוחות תפעול מרבית.

במידה ובוחרים את האפשרות של בקר ומסך הפעלה בנפרד נהנים מיתרונות כגון :

1. תפעול היחידות הבודדות הינו פשוט ומהיר יותר וכן עלות החלפת הרכיבים

    במידת הצורך זולה יותר ( ניתן להחליף רכיבים ספציפיים ההיפך ממסך עם

    בקר אשר בו יש להחליף את הבקר עם המסך ביחד ).

2. ניתן לפזר את הכרטיסים המחוברים לבקר בעזרת תקשורת מסוימת ,במקומות רצויים

    בקרבת הגששים או המפעילים ובכך להקל על תפעול היחידות ואבחון קל יותר בזמן

    תקלה.

3. עבודה עם בקר בעל מסך מוגבלת ביציאות וכניסות ומקטינה את היכולת לשדרוגים  

    עתידיים.

ז.ממשק בקר–מתכנת – יש לתת את הדעת על בחירת השפה לתכנות ויכולות הבקר. לדוגמא בקרי SIEMENS ניתנים לתפעול עם תוכנת Simatic S7 manager ,תוכנה זו מאפשרת כתיבה ב- 4 שפות כתיבה עיקריות כגון: STL ,LAD, FBD,ST .

לעומת זאת בקרים מבוססי Codesys כגון: (ELAU ,Modicon(schneider electric ניתנים לתכנות גם בשפות גראפיות כגון: SFC ,CFC.

דוגמא חלקית למערכת בקרה:

אנו במשרדי חושן ביצענו שדרוג למכונת חיתוך סמלים על פלטות מעץ.

על המכונה להיות בעלת יכולת חיתוך של צורות מסוימות במיקומים ספציפיים על פלטת העץ.

ישנם 3 צירי תנועה שהם 3 מנועי סרוו– מעלה-מטה / ימינה שמאלה / קדימה ואחורה.

ישנם רגשי קצה על כל ציר תנועה למטרות בטיחותיות – אלו הם כניסות דיגיטליות.

מסך הפעלה – בעזרת המסך המפעיל מגדיר את צורת החיתוך ,גודל הפלטה וכמות חיתוכים על הפלטה הנ"ל.

הבקר לוקח את גודל החיתוך ומחלק אותו בשטח הפלטה ,כך ניתן למקסם את ניצול הפלטה ולחסוך בחומר.

עבודת החיתוך יוצאת מדויקת עד לרמת מאית המילימטר ,מהירה מאוד בעקבות תנועה חדה ויציבה של מנועי הסרוו ומבוקרת לאורך כל תהליך החיתוך.

ניתן לראות בכל רגע נתון היכן ממוקמת נקודת החיתוך ,צפי לסיום וכן הלאה.

למכונה זו נבחר בקר  C400 ELAU בעל 3 מנועים המופעלים בעזרת Max-4 ELAU .

רכיבי הקצה מתקשרים בעזרת יחידה של Beckhoff המתקשרת בProfibus .

מסך ההפעלה הינו מתוצרת SIEMENS TP 277 .

כמו כן ישנן כניסות דיגיטליות מלחצני עצירת חירום ,מצבי הגנות ( מפסקים ) וכדו'.

ישנן גם יציאות דיגיטליות המפעילות מפוחי שאיבת נסורת ,עמוד תאורה וכדו'.

תכנון מסכי HMI :

פאנל ה-HMI בא כצורך לפשט בצורה המקסימאלית את הפעלת המכונה.

פירוש המילה HMI הוא ממשק אדם מכונה

HUMAN MACHINE INTERFACE

בעבר הרחוק היה נהוג לקרוא לממשק זה MMI – Man Machine Interface אך אין זה פוליטי מספיק בהגדרתו.

ברגע שיש למפעיל מסך תצוגה ויזואלי המציג את מצב המכונה מילולית/גראפית או בלחצנים מוארים זה מאפשר למפעיל בלחיצת כפתור אחת להודיע לבקר איזה תהליך עליו לבצע.

בבואנו להחליט אילו מסכים לתכנן יש לתת את הדעת על כמה מסכים בסיסיים לדוגמא:

 א.  סוג וגודל המסך – האם על המסך להיות מסך מגע או מסך עם לחצנים או שילוב של השניים.

   גודל המסך הנצרך בהתאם לתנאי השטח.

רמת IP על בסיס מיקום המסך.

יכולת ממשק אל הבקר אשר בשימוש. ( תקשורת ,שפה וכדו' )

  ב. מסכי הצפייה אמורים לכלול צפייה במצבים מסוימים הקיימים בשטח לדוגמא :גובה

       נוזל במיכל ,כמות דבק בפקק וכדו'. וכן הפעלה של תהליכים רצויים לדוגמא :תחילת 

       שטיפה ,בחירת מסלול הזנה וכדו'.

   ג. חלונית תקלות - כאשר יש תקלה במכונה מתוך רשימת התקלות תופיע התקלה על  

      המסך הנוכחי עד לביטולה האוטומטי ע"י הבקר או עד לאישור איש השטח.

בכדי לתכנן מסך HMI ישנם בשוק מבחר מסכים ומבחר תוכנות לדוגמא:

א. מסך OP/TP 277 – זהו מסך המגיע בגדלים שונים ועם יכולות מגע או לחצנים ,מיוצר

    ע"י חברת SIEMENS ומתקשר בצורה מושלמת עם הבקר בעזרת כבל תקשורת.

ב. תוכנת HMI בשם PROTOOL או WINCC– תוכנות אלו הן מבית SIEMENS ומאפשרות ממשק פשוט ונוח עם תוכנת הבקר שגם היא מבית SIEMENS .עצם השימוש בתוכנות מאותו בית יוצר מאפשר למתכנת ליצור ממשק אידיאלי ונוח למפעיל עם רמת דיוק מצוינת.

עם התקדמות הטכנולוגיה לא ניתן למצוא היום מכונה או הפעלה של מערכות מורכבות במקצת ללא מסך הפעלה המחובר לבקר.

שלבי בניית מסכי HMI :

א. הגדרת הבקר וצורת ההתקשרות - יש להגדיר את סוג הבקר ,כתובת MPI ( במידה ומדובר בסימנס ) לדיבור בין היחידות ומהירות העברת הנתונים.

ב. משתמשים - הגדרה של סוג המשתמשים ורמת יכולות.

ג. תגים - הגדרה של כתובות ללחצנים וכדו' בהתאם לכתובתם בבקר.

ד. התראות - הגדרה של ALARM מקביל לכתובת התקלה בבקר.

ה. מסך - בניית מסכים ע"י סידור הרכיבים בכל מסך ע"פ נושא.

ו. לחצני שירות – רצוי שהמערכת תאפשר להפעיל רכיבים גם במצב ידני למטרות בדיקה 

   ע"י הגורמים המוסמכים.