האם חמור ומרק פירות יילכו יחדיו בלתי אם נועדו? 

מילה מסובכה, "קונגלומראט". משמעותה המקורית שילוב של רכיבים גיאולוגים שונים בטבע החוברים יחדיו למהות חדשה. הדרש  הינו גופים עיסקיים ענקיים המורכבים מחברות שונות, או מפלגות פוליטיות השייכות, לכאורה, לאותו אגף פוליטי, ומחליטות, בדרך כלל מטעמים קוניונקטוראלים לקראת בחירות, לחבור יחדיו לגוש פוליטי גדול, זאת למרות פערים משמעותיים ביניהן, זאת מתוך תקווה שחבירה זו תביא ל"שובר שוויון", ביום הבחירות.

ליועצי התקשורת תפקיד משמעותי, לחסד או לשבט, ביצירת קונגלומראטים אלה. היו כאלה שהצליחו והפתיעו גם את גדולי הספקנים. היו, לעומת זאת, כאלה שנכשלו כשלון חרוץ. ככל שאנחנו מתקרבים יותר ויותר ל-3 בדצמבר, היום האחרון בו מותר להגיש רשימות לכנסת, נשאלת על ידי רבים וטובים האם אותו "קונגלומראט" נתניהו-ליברמן הינו פעולה מבריקה ונועזת, או שמא מעשה פזיז שרק יבריח רבבות בוחרים משתי המפלגות? האם סכום המנדטים שיקבלו שתי המפלגות ביום הדין, ה-22 בינואר, יהיה גדול יותר מסכום חלקיו, קרי 42, או שמא פחות מזה?

לשם כך אנחנו, יועצי התקשורת, חייבים לדעת לא רק להעניק עצה טובה ללקוחותינו, אנשי הפוליטיקה, אלא גם להימצא קצת במטריה – האם ההיסטוריה הפוליטית מוכיחה שמעשה כזה הוא אכן נכון? האם מישהו, בכלל, מסוללת היועצים של נתניהו-ליברמן, בדק, או היו לו את הכלים הנדרשים בשביל לבדוק את ההיסטוריה הזו? והאם, בכלל, ניתן להסתמך על סקרים שנערכו בטרם (!) מימוש קונגלומראט כזה, אבל לא בדקו מה יהיו משמעותיות האסטרטגיות ארוכות הטווח(!) של איחוד כזה, הן לקראת יום הבחירות, ובעיקר במה שיקרה לשתי המפלגות אחריו??

מצדדי הרעיון שצוטטו מיד לאחר פרסום האיחוד, ציינו את הקמת גח"ל(גוש חירות-ליברלים) שהוקם לקראת בחירות 1965 במטרה לשמש אלטרנטיבה ראויה לשלטון מפא"י, ובסופו של דבר הפך תוך כעשור למפלגת השלטון, הליכוד. גם מהצד האחר של המפה שימש המערך(מפא"י-אחדות העבודה-מפ"ם) מודל למפלגת שלטון(מפא"י)שהבינה שלא תוכל לשמר את שלטונה ללא איחוד עם מפלגות אחרות באותו אגף פוליטי.

אותם מצדדים רק "שכחו" לציין שתי עובדות: האחת, במקרה זה, להבדיל משתי הדוגמאות שציינו לעיל, המפריד בין שתי המפלגות , "הליכוד" ו"ישראל ביתנו", גדול בהרבה מהמשותף. מלבד היות שתיהן מפלגות "ימניות"(כשגם כאן יש פערים משמעותיים ביניהן), רוב רובה של האג'נדה שלהם שונה כמעט לחלוטין, הן פוליטית, הן כלכלית, הן חברתית, הן דתית, הן מבחינת חתך המצביעים שלהן. אין ספק שהבדלים אלה יילכו ויתחדדו ככל שנתקרב ליום הבחירות, שלא לדבר על מה שיקרה לאחר מכן. נקודה שניה, אותה ציין נתניהו במסיבת העיתונאים – "משילות". ובכן, ההיסטוריה מוכיחה שלעומת היתרון הטקטי בחבירה כזו מבחינת הפיכת הגוש המאוחד למפלגה הגדולה ביותר, קיים חסרון משמעותי ביותר של היווצרות אופוזיציה משמעותית דווקא בתוך אותו גוף המורכב משני חלקים שאינם דומים כלל ועיקר.

ועל כך אמרו כבר חז"ל: "סוף מעשה במחשבה תחילה"...