זוגיות פתוחה,כן או לא? 

כמאמן ליחסים וזוגיות ,עולה לעיתים קרובות נושא הנאמנות בקשר.

כבר התרגלנו שכשמשהו "מתקלקל" בזוגיות,אז רוצים להחליף או לפחות לקבל פיצוי...

כאשר אדם נקלע למשבר ,או קונפליקט בקשר הזוגי,קל לו היום יותר מאי פעם לצאת לחוויה הרפתקנית כזו או אחרת,אם בידיעת בן/בת זוגו ואם לאו.

קיימים זוגות שמתוך שיקול הגיוני( לטענתם) בוחרים "לרענן" את יחסי המין שלהם ולשמור על מסגרת הזוגיות על כל היבטיה,פרט לתחום המיני. הם עושים הסכמים של מה אסור ומה מותר,כמה פעמים בחודש,מס פעמים עם כל פרטנר כדי למנוע העמקת הקשר, ועוד. 

מנגד יש הטוענים שמשמעותה של הזוגיות היא מונוגמיות ואיפוק ושזוגיות פתוחה –זה רע!" אין מנוס מהיווצרות סדקים בקשר" אמרה לי דלית תוך ששיתפה אותי ברעיון שהעלה נדב ,בן זוגה: "איזו מן מתירנות וחוסר איפוק יש בפתיחת אינטימיות מינית בין זוג אוהב ?! גם אם ישנה שחיקה ומשבר במערכת היחסים,ניתן לעבוד על כך ולתקן,לא?!" היא שאלה,ספק קבעה עובדה קולנית וחדה!

 "במערכת היחסים שלנו מונוגמיות הייתה תנאי בעבר והיום כבר לא ",סיפר לי רן . " היום,כשהקשר בסימן "יחסינו לאן?" אבל עדיין קיימת בנינו אהבה ,זה כבר שונה..."

כשרן וענת בחרו לבחון את יחסיהם מחדש וליזום "הפסקה זמנית", ביררו אם במסגרת זאת יישארו נאמנים מינית או...שהכל פתוח?! "רן טען  שזו חלק מחוויית ההפסקה שלהם ומשם יוכלו להבין טוב יותר מה הם רוצים מהקשר בניהם. ענת שתקה.

ימים ספורים חלפו עד שרן פרץ את הפתח שנוצר בהסכם ונפגש עם X ועם Y..( ולא לקפה..)

באחת משיחותינו אמר לי רן : " אנו הגברים ,נבראנו ציידים שזקוקים לפזר את זרענו לכל עבר ולהמשיך הלאה. אין כאן כל קשר לאינטימיות ואהבה".

 אין ספור מחקרים אכן הוכיחו שהצרכים הרגשיים והפיסיולוגיים של גברים שונים מאלו של נשים. אז מה? משנים סדרי עולם ובוחרים מין את מינו? אנחנו בהחלט צועדים לשם בקצב מרשים,אך יש עדיין אחוז מרשים של סטרייטים בנינו שבוחרים להמשיך את חייהם לזכר סיפורי הבריאה כזכר ונקבה.

לפני כחודש הוזמנתי למסיבת גן מרשימה על ידי עומר(בן דודי) והבן זוג שלו. (כן,מדובר על שני בנים )

בעיצומה של המסיבה נראו זוגות מעורבים נהנים ומבלים ובהדרגתיות התפזרו רוב האורחים הסטרייטים ונשאר הקהל גברי בלבד,שתוך זמן קצר נראה כזוגות מפוזרים בגינה וטובלים בבריכה במספרים גדולים מאחד ועדיין אי זוגיים ברובם,כך שגם הזוגות שהיו צמודים קודם ,כבר היו מעורטלים בזרועות אחרות ..

בשיחתי למחרת עם עומר,שאלתי אותו על יחסיו הפתוחים וכשסיפר לי על התנהלות הקשר שלו עם בן זוגו,קיבלתי רושם אמיתי וכנה שלאחר 6 שנות זוגיות יפיפייה ומכבדת שלהם יחד,יש מקום מבוסס ויציב לחוות סקס מוסכם עם גברים אחרים. יש כללים  מסוימים ל"קשר הפתוח" ,גבולות נותני ביטחון ,ומעל לכל קיימת הידיעה שבסוף כל ערב/לילה שניהם חוזרים הביתה יחד.

דברים דומים לאלו של עומר שמעתי כבר בעבר מאנשים שונים וגרמו לי בכל פעם מחדש לתדהמה וסחרור מחשבתי על הנושא: ייתכנו יחסים זוגיים שלמים וטובים גם כאשר יחסי המין פתוחים לחוויות עם אחרים?

 אני נושא עימי את סיפורם של חלק ממטופלי,חבריי, ואנשים שפגשתי בדרך ומבין שנפתחה בחברה שלנו סוגיה חדשה ומהותית.

ספק אם ניתן לצאת בהצהרה כוללת  לגבי סוגיית הזוגיות הפתוחה שגם לה סעיפים שונים ,עם התניות והגדרות שקצרה היריעה מלפרטן. קיימת כאן תופעה שלעיתים הורסת ולעיתים בונה וקרוב לוודאי שלשאלה זו אין רק תשובה אחת,אלא אין ספור דעות שרובן ככולן מבוססות על ניסיון העבר של כל אחד מאיתנו ועל תפיסה סובייקטיבית בלבד.

 בעודי כותב שורות אלו אני מבחין בתמונת הורי המתבגרים חבוקים ונזכר בתגובתו של אבי לאחר גירושי אחי :" בדור שלנו,כשמשהו היה מתקלקל ,אז היו מתקנים אותו ולא זורקים אותו"

 דור המאה עשרים ואחת הינו דור של מהפכה וסערה בתחום תפיסת הזוגיות שגורם לבלבול ואי יציבות, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. אני סבור שבלב סערה זו על כל אדם לעשות חשבון אישי עם עצמו בנושא ולבדוק מהם הערכים המובילים אותו ומניעים את מעשיו. הערכים הם הרי תמרורי הכוונה שמקלים עלינו בהחלטות וקרוב לודאי יגרמו לנו להיות שלמים יותר עם כל החלטה שנקבל במהלך חיינו.