סינמה וידאותרפיה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

סינמה וידאותרפיה 

מאת    [ 17/10/2012 ]
מילים במאמר: 3094   [ נצפה 3938 פעמים ]

 
 

סינמה וידאותרפיה

שרון ישראל

ראש התוכנית לסינמה ווידאו תרפיה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות (אסא)

מפתח התוכנית לקולנוע מסייע ומנהל מרכז ארצי לוידאו תרפיה

 

בכתבה זו אבקש לקיים היכרות ראשונית של הקורא עם התחומים סינמה ווידאו תרפיה בשדה העבודה הטיפולית, החינוכית והקהילתית, ועם אפשרויות הלימוד וההכשרה בתחומים אלו כיום. בהקשר זה, אדגיש את מסלול הלימודים בסינמה וידאו תרפיה, שאני עומד בראשו, כנגזרת של עבודתי בתחום, במסגרת המרכז שהקמתי והתוכנית לקולנוע מסייע. למטרות אלה אצטט מתובנותיהם של עמיתיי לעשייה ואוסיף מתוך התנסותי האישית.

על פניה, הכותרת "סינמה ווידאו תרפיה" מכוונת לתחומי טיפול. יש לציין ולהדגיש כי השימוש במינוח תרפיה הוא בעייתי, שכן אין מדובר בהכשרה של מטפלים. מדובר בתחום מתפתח שהגדרתו עדיין בהתהוות. סינמתרפיסט או וידאו תרפיסט אינן הגדרות מקצועיות המוכרות בעולם הטיפול בהבעה ויצירה וכן בעולם הטיפול הפסיכולוגי המסורתי יותר. ההצדקה המקצועית לשימוש במינוח תרפיה בהקשר של סינמה וידאו היא כאשר העבודה בפועל נעשית בליווי של מטפל מוסמך. 

סינמה תרפיה ווידאו תרפיה הינם שני תחומים שונים המשלמים זה את זה. סינמה תרפיה הינו השימוש בצפייה בסרטים קיימים או קטעי סרטים בתהליכי עבודה. וידאו תרפיה הינו התערבות טיפולית באמצעות יצירת סרטים ויצירת וידאו. בשני התחומים מתאפשרת מסגרת עבודה של השלכה (פרויקציה), העברה (טרנספרנס) ושל הרחקה, במטרה להציף תכנים ולטפל בקשיים רגשיים ותפקודיים.  

הוידאו והקולנוע כאומניות כוללים בתוכם תחומי אמנות רבים, כגון: צילום, ספרות, מוסיקה, משחק ועוד. ככלי להעצמת תהליכי טיפול, הוידאו והקולנוע,כוללים דיסציפלינות מעולם הטיפול בהבעה ויצירה. יחד עם זאת, נראה ש"השלם שווה יותר מסך חלקיו" והעבודה הקבוצתית והפרטנית באמצעות וידאו וקולנוע מזמנת למסגרת העבודה הטיפולית איכויות משל עצמה.

המציאות האקדמית של התחומים הינה בוסרית. חומרי מחקר, מאמרים, דוחות מעקב והערכה סביב תהליכי סינמה ווידאו תרפיה כמעט ואינם בנמצא. גם בחומר המועט שקיים ישנה לרוב חזרה על דברים או התייחסות מעגלית סגורה של דיאלוג בין מאמר אחד לאחר.

עד שנת 2010 לא היו קיימות בארץ תוכניות לימוד בתחום. "התוכנית להתערבות טיפולית באמצעות וידאו" [1]  נפתחה בהיקף מצומצם לקבוצה מעורבת של מטפלים וקולנוענים, כתוכנית ניסיונית שלאחר שנתיים הועברה ביוזמתה של הד"ר תמי אילת-יגורי למכללה האקדמית לחברה ואמנויות ועברה שינויים רבים. בשנת 2011 נפתח מסלול לוידאו תרפיה בביה"ס לקולנוע "מעלה" ובראשו הגב' ירדן כרם. תוכנית הלימודים ב"מעלה" פוצלה למסלול המיועד לקולנוענים ומסלול המיועד למטפלים. תוכנית נוספת למדיה תרפיה [2] מתקיימת במרכז שילוב ובראשה מר מיכה לבנה וגב' מירי שוורץ. התוכנית למדיה תרפיה מפוצלת לשני תחומים. הראשון, קולנוע תיעודי ככלי טיפולי לשינוי והעצמה והשני, הצילום כחוויה רב חושית- מבוא לפוטו-תרפיה. תכנית הלימודים "סינמה ווידאו תרפיה" במכללה האקדמית לחברה ואמנויות מתקיימת במרכז ללימודים מתקדמים, שמשמש כבית מקצועי למטפלים באמנויות. התוכנית מיועדת למטפלים ולקולנוענים, המעוניינים ללמוד ולהתנסות בכלים המקצועיים של סינמה ווידאו תרפיה מפי המומחים המעטים הקיימים היום בשדה העבודה, בתוך קבוצת לימוד חווייתית.    

 

 

על השאלה מה הם סינמה ווידאו תרפיה?  הנה מספר תשובות אפשריות:

 

פרופ' אמיר כהן-שלו [3] מגיש את הקורס "סרט הקולנוע כטקסט טיפולי-חינוכי" במסגרת תכנית הלימודים: סינמה ווידאו תרפיה. הקורס שייך לחטיבת הסינמה תרפיה בתכנית. על שאלת היכולת של סרטים וקטעי סרטים קיימים לקדם תהליכים משמעותיים כותב פרופ' כהן-שלו כך:

 

 "אני בוכה בסרטים" הוא משפט בעל אופי וידויי הנשמע מידי פעם מפיו של אדם מבוגר. וידוי זה מפתיע לעיתים קרובות את המתוודה עצמו,המודה, על דרך ההיפוך, בקושי שיש לו לבטא רגשות בעולם ה"אמיתי". לא פעם נאמר המשפט כתגובה ל"האשמה" הנוגעת לקושי זה, תגובה שיש בה מן הגנה עצמית, אבל בו בזמן גם ידיעה שעמוק בפנים היכולת קיימת, וסרט הקולנוע משחרר אותה, מרכך את ההגנות החוסמות בחיי יומיום.

 

כולנו מכירים תכונה זו של הקולנוע למירוק רגשי, תכונה שיוצרי קולנוע מניפולטיביים מנצלים לעיתים קרובות למירוק מצפון וירטואלי, המחליף אפשרות לבחינה עצמית, שיפוט, נקיטת עמדה או שינוי התנהגות. הקלות הבלתי נסבלת לעיתים של המניפולציה הקולנועית, הנשענת על מידיות של פענוח ותגובה הזדהותית היא בעוכריו של המדיום כשאנו מבקשים להשתמש בו ככלי טיפולי. בשעה שהציור, המוסיקה, המחול והתיאטרון זוכים בהכרה גוברת כחומרים בעלי ערך טיפולי, הקולנוע נשאר מאחור.

 

זוהי מציאות מצערת, שהתוצאה שלה היא החמצה כמעט מוחלטת של מדיום רב עוצמה. אם נחזור לביטוי "אני (דווקא) בוכה בסרטים", נמצא בו הזמנה לפעולה מצד מטפלים. ה"חוכמה" היא לנצל את מאפייני המדיום הקולנועי ולא לפסול אותם כמניפולציה זולה. יותר אולי ממדיומים אחרים, יש חשיבות מכרעת לבחירת הגירוי הקולנועי המשמש בסיס להתערבות הטיפולית. התקווה נמצאת בשורה ארוכה של סרטי קולנוע שיוצריהם אינם מתפתים לדרמטיזציה מלאכותית ולסנטמנטליזציה של הסיפור, אלא,ככל אמן, מכבדים את מושאם, ומציגים אותו באופן הוגן, מורכב, תוך שימוש מושכל בכלי הביטוי הקולנועיים העומדים לרשותם. לפעמים צריך לגלות יצירות קולנועיות כאלו, אבל תגליות כאלה עשויות לבנות מאגר של חומרים טיפוליים, כאלה שבסופו של יום יאפשרו למטופל "לבכות לא רק בסרטים".

 

מר ישראל רוזנבאום [4], הינו פסיכולוג קליני המשלב סינמתרפיה בעבודתו: "אני מקיים כרגע שתי קבוצות הדרכה של מטפלים באמצעות קטעי קולנוע, אחת פרטית בבית ואחת בכפר ילדים ונוער 'אהבה' וקורס בתכנית לטיפול ויעוץ אקזיסטנציאליסטי בסמינר הקיבוצים, בו הוא מלמד טיפול אקזיסטנציאליסטי באמצעות קטעי קולנוע. השנה אני מעביר את הקורס "סינמתרפיה" בתוכנית לסינמה ווידאו תרפיה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות. בקבוצות ההדרכה עבור מטפלים המטרה היא לסייע למטפלים לטפל טוב יותר, להיות יותר מודעים ורגישים לסגנון שלהם, לרגישויות שלהם, לצרכים הלא מודעים שלהם שנכנסים לטיפול, לפגיעויות שלהם, ולניואנסים הדקים שמבטא המטופל סביב נושאים שונים. קטעי הקולנוע ממחישים, מעוררים ומציפים עבור המודרכים נקודות ונושאים שונים הקיימים בחדר הטיפול אך לעתים קרובות הם מוחמצים או לא מקבלים את התייחסות מתאימה. למשל, אפשר להתקרב יותר להבנה מה זו טראומה, באיזה עולם חי מי שעבר טראומה, ומהי נקודת המבט של אדם פוסט טראומטי ––  כאשר אנו צופים בסרטים תיעודיים בהם מספרים ניצולי שואה, נשים שעברו אונס ונפגעי טראומה אחרים על מה קורה להם בפנים ואיך הם חיים. כך למשל בסרטים כמו: "האחיות כהנא", "בגלל המלחמה ההיא" או "מטמורפוזה". יש סרטים שמלמדים אותנו על הנטייה הטבעית להדחיק את האירועים הטראומטיים ולהמשיך הלאה, וגם זה חשוב למטפל להבין נטייה טבעית זו בכדי לא להיאבק בנטייה זו אלא להבין ולהכיל אותה ולאפשר לנפגע לגעת בה בעיתוי המתאים לו. בקורס סינמה תרפיה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות המטרה היא ללמד את הסטודנטים עקרונות מהטיפול האקזיסטנציאלי דרך העיסוק ברגשות ובמחשבות שעולות אצלם תוך צפייה בקטעי קולנוע. למשל דרך קטע מ"חלומות" של קוראסווה (עורבים), אנו נכנסים לעומקם של נושאים בטיפול אקזיסטנציאליסטי. קוראסווה מנסה להתקרב לציוריו של ואן גוך ולנפשו של ואן גוך דרך תייר יפני שמסייר בתערוכת ציורי ואן גוך, נכנס לאחת התמונות, פוגש את ואן גוך, מדבר איתו ומשוטט בין הנופים בהם צייר. אחר כך יוצא בחזרה לתערוכה דרך תמונה אחרת. הקטע הזה מחדד ומעורר שאלות כמו: איך אנו מתקרבים לעולמו של המטופל? איך מצליחים לחזור יחד איתו לנופים בהם היה, לשפה שלו, לחיים שלו? איך נכנסים לעולם המטופל ואיך יוצאים ממנו ושומרים על עמדת המטפל? איזו נוכחות טיפולית מאפשרת דיאלוג עם המטופל? איך אפשר לטפל באדם ששקוע בעולם שלו או ביצירה שלו? הקטע הקולנועי תורם לדיונים ודיאלוגים יותר חיים ואותנטיים בשאלות הללו".

 

מר יונתן פריזם [5] התחיל את דרכו כמדריך קולנוע בפרויקט שגישר בין תלמידים ערבים ויהודים ביפו בתקופת האינתיפאדה השנייה. לאחר סיום לימודיו ועבודתו בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה עמד מר פריזם בראש המגמה לתקשורת וקולנוע בתיכון פרקאוף באור יהודה ולאחר מכן ריכז את המגמה בתיכון מקיף יהוד. כמלווה של אין ספור פרויקטים של בני נוער, פריזם היה עד לתהליכים הנפשיים והחברתיים שהתלמידים עוברים במהלך הפקת הסרט. דרך עבודות מחקר שונות על תפקיד המורה בכיתה וחווית עשיית הסרט של בני נוער החל פריזם לחקור את ההשפעות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות של עשיית סרטים כתהליך העצמה חינוכי. כיום פריזם מנהל את המעבדה לחקר הוראת המדיה באוניברסיטת רוד איילנד שם הוא גם כותב את עבודת הדוקטוראט שלו. פריזם יגיע לארץ כדי להעביר סדנאות על התהליך הפסיכולוגי והסוציולוגי של בני נוער יוצרים סרטים. פריזם יגיע לארץ בכדי להעביר סדנה לתלמידי התוכנית סינמה ווידאו תרפיה. "כשאנחנו מדברים על עשיית סרט אנחנו קודם כל מדברים על תהליך קבוצתי על כל המשתמע מכך. אין אדם היכול לעשות סרט מתחילתו ועד סופו לבד. יתר על כן עשיית סרט מחזקת את הכישורים החברתיים דרך משא ומתן ועימות עם התפיסות האישיות של כל אחד מחברי הקבוצה. היתרון של עשיית סרט הוא בשימוש הטכנולוגיה המאפשרת שיקוף והתבוננות עצמית המתועדת וניתנת לצפיה וניתוח שוב ושוב. ייחודיותו של הוידאו כמדיום ותהליך ההפקה מאפשר דיאלוג ברמה מקצועית בין חברי הקבוצה כמו גם דיאלוג פנימי של כל אחד מהיוצרים עם עצמו אל מול התוצר הקולנועי. בשנים האחרונות מצאתי יותר ויותר עדויות לחיזוק הכישורים החברתיים ובייחוד חמלה ואפתיה כתוצאה יצירה של העבודה הקולנועית." 

 

מר חיים אלמקיס [6], שחקן ובמאי, רכז בתוכנית לקולנוע מסייע ופועל מזה 10 שנים בקרב אוכלוסיות סיכון באמצעות יצירת סרטים. מר אלמקיס מרכז מגמה לקולנוע מסייע במפתן ברנקו וייס בפרדס חנה כרכור. המגמה נותנת מענים טיפוליים ובמסגרתה נגשים התלמידים לבחינות הבגרות 5 יחידות בקולנוע, לפי תוכנית לימוד ייחודית שפותחה במרכז שרון ישראל ושאלמקיס שותף בפיתוחה. התוכנית בפיקוח מפמ"ר קולנוע וטלוויזיה. אלמקיס מעביר בתכנית לסינמה ווידאו תרפיה את הקורס "הנחיה דינאמית במרחב הפקת הסרט" ויתרום לסטודנטים מניסיונו הרב. הקורס הוא למעשה סדנה העוסקת במיומנות ההנחיה הדינאמית בעבודה עם קבוצות באמצעות ווידאו. במסגרת הקורס מתקיימת התנסות ביצירת סרטים קצרים ופיתוח מיומנות להנחיה ולעבודה בסביבה דינאמית, תוך הולדת תהליכים משמעותיים:

  

"כאחד שעובד בתעשיית הקולנוע מעל 15 שנה, בכל מיני כובעים, כשחקן, מורה תסריטאי ובמאי ומשתדל להיות תמיד יסודי, מדויק, ומאורגן בעבודה, גיליתי שכשבאים לעבוד עם נוער בסיכון, סביר להניח שכל מה שתכננת, בנית והכנת למפגש הבא, ככל הנראה ייזרק לפח המיחזור בארבע הדקות הראשונות של המפגש. המטרה שלך שהמשתתפים יצרו סרט משלהם שבו הם יביאו לידי ביטוי את התחושות והרגשות שלהם, אך המטרה מתרחקת בכל פעם על ידי גורמים רבים ושונים בכל מפגש, בעיות שבעולם של הקולנוע המקצועי לא מופיעות: השחקן הראשי החליט לא להגיע, התסריטאי לא יודע קרוא וכתוב, הצלם לא יכול לעשות פוקוס כיוון שיש לו פנס בעין מהמכות שהוא הלך עם הבמאית ועוד דוגמאות למכביר. הדרך היחידה שלך להצליח להביא את הספינה אל יעדה בתוך כל הסערות והמערבולות תלויה ביכולת שלך לאלתר, להגיב, לשנות, לזהות מצבים, התנהגויות ושינויים, ולדעת מתי להתעלם ומתי לשקף. והכי חשוב כיצד לתעל כל רוח צידית שמטלטלת את הספינה כך שתהפוך לרוח גבית שתוביל את הקבוצה אל המטרה, חוף מבטחים, יצירה משמעותית שכוללת בתוכה את כל המהמורות אבל משקפת הצלחה ומגלמת תהליך. מנחה של קבוצות קולנוע טיפוליות צריך ארגז כלים וגישה הנעה בין סוגסטיות לדינאמיות. בקורס נברר את המיקום הנכון לכל אחד מהסטודנטים בטווח שבין שני הגבולות הללו. מעבר לזה, ניצור סרטים כקבוצת עבודה דינאמית ונעשיר את ארגז הכלים" 

 

בשדה העבודה התחומים מפותחים הרבה יותר ממרחב המחקר והאקדמיה. בסינמתרפיה נעשו שימושים בידי עובדים סוציאלים ופסיכולוגים קליניים, שיקומיים וחינוכיים בשלושה עשורים מאז תפוצתו של מכשיר הוידאו הביתי ונגישותו בחדר הטיפולים. הוידאו תרפיה התפתח בשני העשורים האחרונים מאז נגישותה של המצלמה הביתית ובעיקר בעשור האחרון לאור זמינות והיכולת לעריכת וידאו בתוכנות מחשב ביתיות, עלויות הציוד הדרוש ופשטות הפעלתו.

גב' עידית כסלו [7] החלה את עבודתה הטיפולית עם כלי הוידאו בשנת 1994. לדברי כסלו:

 

"הוידאו תרפיה הינה שיטה טיפולית המשתמשת בוידאו ככלי השלכתי וככלי של צפייה. כמו  ביתר שיטות הטיפול באמנויות, גם שיטה זו מבוססת על הביטוי האישי יצירתי ורואה בתהליך את העיקר. קיימים שני סוגי טיפול: הטיפול הפרטני והטיפול הקבוצתי.

 

בטיפול הפרטני, הוידאו מאפשר מרחב מצולם לשלל צורות הביטוי האישי, יצירתי. ההכפלות שנוצרות על ידי הצילום ואחר כך על ידי הצפייה, מדגישות ומעצימות את התהליך הטיפולי ובמקביל מעניקות למטופל חוויה של מרכזיות, נפרדות והעמדת צרכיו הנרקיסיסטים במרכז.

 

הטיפול הקבוצתי נשען על תהליך העשייה הקולנועי מחד גיסא, ועקרונותיה של הקבוצה הטיפולית מאידך גיסא. תהליך העשייה הקולנועי הוא רב עוצמה, משלב בין האישי והקולקטיבי, בין כוחות היצירה והכוחות האופרטיביים, בין מסעו של היחיד והמסע של הקבוצה. התהליך הטיפולי נבחן דרך עין המצלמה. המצלמה איננה מסננת, היא מפגישה את היחיד עם עצמו ללא גורם מתווך. נקודה זו היא קריטית מבחינה טיפולית שכן היא עוקפת הגנות, מקדמת תהליכי הפנמה ומודעות ומאיצה תהליכי קבלה והעצמה. ההתנסות מעניקה למשתתפים חוויה קולקטיבית ייחודית ומהווה מיכל לעבודה קבוצתית".

 

גב' כסלו חיברה ספר על וידאו תרפיה ושמו "הוידאו-ראי הנפש". כסלו תפגוש את תלמידי התוכנית לסינמה וידאו תרפיה במהלך שנת הלימודים ותחלוק תובנות מתוך ספרה.

 

 

תוכנית הפועלת בשדה ומשלבת טיפול יחד עם עבודה קולנועית מעשית, הינה התוכנית "קולנוער" של עמותת "להב – לקידום הערכים בחברה" אשר התחילה את פעילותה בשנת 1998  ע"י סילבן ביגלאייזן. הפרויקט פעל ופועל בקרב קבוצות נוער. גב' איריס רובין [8], ממקימי "קולנוער" ומערך ההדרכה בעמותה מתארת את עבודתה כך:

 

"במפגשי 'קולנוער' העבודה הדרמטית מתמקדת באימפרוביזציות של אירועים ומצבים אישיים מחיי בני הנוער- על פי בחירתם. הדרמה מאפשרת נגיעות ראשונות בחומר הגלם: לישה, עיצוב ובדיקת טווח גמישותם של החומרים האישיים. ככל שהחשש הראשוני של המשתתפים יורד ומפנה מקומו לזרימה הטבעית, מתאפשר לנערים/נערות להתנסות במשחקי אימפרוביזציה שונים שוב ושוב, ולעצב את המציאות הבימתית כראות עיניהם. תיעוד מצולם של האימפרוביזציות הללו והניתוח שלהן מאפשרים התבוננות בתהליך כולו. החוויה היא של תנועה והתפתחות, אשר עשויה לסייע למי שחווה את עצמו ואת חייו בנקודת קיפאון. חיפוש הסיפור, המחזתו והסרטתו מביאים להתמודדות אקטיבית עם מצוקות קיימות, ומולידים דרכי פעולה ליצירת שינוי. חשיפתו של הסרט הקבוצתי לקהילה ומשם הלאה, נותנים משקל לבעיה איתה מתמודדת הקבוצה. העצמה אישית מתאפשרת דרך הכלי הקולנועי והדרמטי. דרך החומר המצולם הם יכולים להתבונן בסיטואציה נתונה בחייהם ולבחון אותה מזוויות שונות, כשכל פעם הם ממלאים תפקיד אחר, ולבחון תגובות שונות למצב הקיים. יצירת מרחב התנסויות, הנטול כל שיפוט ערכי, מאפשר העלאת תכנים אותנטיים יומיומיים: סטריאוטיפים, דילמות וקונפליקטים שונים, לצד חלומות ופנטזיות. התנועה בין ההוויה העכשווית לבין עידוד להתבוננות עתידית, מאפשרת התחברות למשאבים פנימיים חיוביים, גילוי אמפטיה, מציאת חזון/יעד אישי וחתירה למימושו.

 

את "מרכז שרון ישראל" הקמתי בשנת 2006 עם גיבושה של התוכנית לקולנוע מסייע. קולנוע מסייע (Assistive Cinema) הינו שם של תוכנית אשר שואבת את השראתה מתחום הוידאו תרפיה והמתאר/מסמן את הפעולה הקולנועית ככלי לטיפול ולקידום תהליכים ברמה הרגשית והתפקודית בקרב בני אדם.

 

בהקשר הטיפולי התוכנית לקולנוע מסייע יעילה למטרותיה, בכך שהיא מעודדת שימוש ביצירת סרטים עלילתיים ככלי השלכתי, תרפויטי, ככלי לבחינת כישורי חיים ופיתוחם.

 

התוכנית לקולנוע מסייע הינה תוכנית מוכרת כתוכנית טיפולית ע"י משרד הרווחה, משרד החינוך והמשרד לביטחון פנים ופועלת היום בעשרות מוסדות טיפוליים, פנימיות טיפוליות, הוסטלים ומסגרות נוער ומבוגרים רבות ברחבי הארץ. 

 

בתוכנית לקולנוע מסייע נעשה שימוש בדרכי עבודה השואבים את השראתם מתחומים טיפוליים מגוונים כגון: ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, פסיכודרמה, הנחיית קבוצות, עבודה סוציאלית, ופסיכולוגיה. בכל זאת, ישנן דרכי עבודה אופייניות לוידאו תרפיה באופן בלעדי ומובהק. מרחב ההפקה הוא המרחב הטיפולי או מרחב העבודה המשמעותית. בתוכנית יוצרים סרטים. שימוש בנרטיב, מצלמה, סאונד, עריכה המהוגנים בהנחיה דינאמית של איש טיפול בהבעה ויצירה ו/או קולנוען בהנחיה בקו יחד עם איש טיפול מאפשרים טריטוריה לעבודה בכלים משוכללים וזמינים על תכנים רגשיים ותפקודיים. המנחים של התוכנית לקולנוע מסייע עוברים הכשרה ראשונית לעבודה עם כלי התוכנית ולאחר מכן מקבלים סופר ויזן שבועי. בוגרי מסלול הלימודים בסינמה ווידאו תרפיה מיועדים להיקלט כמנחי קבוצות בתוכנית, מטפלים פרטניים בוידאו תרפיה ובתפקידים נוספים במרכז שלנו. אוכלוסיות היעד של התוכנית מגוונות ולכן התוכנית אינה תוכנית סדורה אלא יותר מכל מאגר של כלים קולנועיים טיפוליים, חינוכיים וחברתיים. לכל קבוצה בתוכנית מותאמים הכלים שמתאימים לה עפ"י הצרכים והאפיון. את הכלים הללו אני מורה בקורס שהתקיים במסלול לסינמה וידאו תרפיה. במסגרת הקורס אחלוק עם הסטודנטים מן הידע והניסיון שצברתי ושנצבר במרכז שלי. השאלה אשר עומדת במרכזו של הקורס היא: "כיצד יצירת סרט הינה מסגרת לטיפול, חינוך ודיאלוג?"

 

לפני זמן מה ליוויתי תהליך פרטני מרתק. אחת לשבוע נפגשתי עם אישה מדהימה שהופנתה אלי על ידי קולגה פסיכולוגית. לאישה הייתה בעיה קונקרטית שהעיבה על אורך חייה ושאותה ביקשה לפתור. מספר פגישות לפני פרדתנו הביאה עמה דברים שכתבה על חוויותיה עם הכלים הקולנועיים שהצעתי לה במהלך הפגישות. כשקראתי את דבריה בפעם הראשונה התקבל בי הרושם שהיא יעדה את הדברים אלי אך בקריאה שנייה הבנתי כי היא כתבה את הדברים לכלי העבודה שלנו - הקולנוע. לסיום אצטט מהדברים שכתבה. אני מודה לאישה הפלונית על אישורה להשתמש בדבריה ומודה על הלמידה שזימנה לי במפגשים איתה. 

 

שיר לסינמה וידאו תרפיה /

 מאת: פלונית

אתה נותן לי להיות מה שארצה ומספר לי על מי שאני

אצלך אני יכולה להיות קרובה וגם רחוקה, בקלוז אפ או בלונג שוט

אני יכולה להיות גם לא בפוקוס, בבחירה שלי גם חדה, שחורה לבנה או צבעונית

אין לי טעויות כשאני איתך, תמיד תיתן לי לצלם הכל מהתחלה

אתה נותן לי לבוא אליך כל פעם אחרת, אני כותבת, מצלמת, משחקת, מביימת, מקליטה קולות, עורכת ומקבלת החלטות, מגבשת תובנות רגשיות בבחירה של המוסיקה והפסקול.

 

אני עושה סרט, מספרת על עצמי, על מקומות שהייתי בהם ומקומות שארצה להיות.

בעולם בדוי מספרת, ומראה, מדברת ומתבוננת.

תת מודע נפתח כמו  זנב טווס ואני מזמינה את מקורביי להשתתף בהקרנה

על המסך הלבן.

 

 

 

בתוכנית לימודי מבוא ייחודית לסינמה וידאו תרפיה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ארבעה קורסים עיקריים ושלוש סדנאות אינטנסיביות. מסיימי התוכנית יקבלו תעודת סיום משותפת של המכללה ושל מרכז שרון ישראל ותיבחן העסקתם במסגרת המרכז והתוכנית לקולנוע מסייע. שרון ישראל עומד בראש מסלול הלימוד וילמד את הקורס התערבות טיפולית-חינוכית-חברתית באמצעות וידאו. פרופ' אמיר כהן שלו יגיש את הקורס סרט הקולנוע כטקסט טיפולי-חינוכי, ישראל רוזנבאום, פסיכולוג קליני ובוגר MFA בקולנוע ילמד את הקורס סינמה תרפיה וחיים אלמקיס, שחקן, במאי, רכז ומנחה בתוכנית לקולנוע מסייע יעביר את הקורס הנחיה דינאמית במרחב הפקת הסרט. במהלך שנת הלימודים יונתן פריזם, דוקטוראנט באוניברסיטת רוד איילנד יגיש סדנה מרתקת בנושא אמפתיה דרך יצירה דיגיטאלית שזהו נושא המחקר של פריזם בעבודת הדוקטורט שלו, חיים אלמקיס יעביר קורס אינטנסיבי בעריכת וידאו ועידית כסלו, מטפלת באמנויות, מחברת הספר הוידאו – ראי הנפש תפגוש את הסטודנטים לסדנה ובה תחלוק תובנות מתוך ספרה וניסיונה הרב בוידאו תרפיה. מטרת מסלול הלימוד הינה להקנות לסטודנטים כלים מעשיים לעבודה בשדה.

 

 


    • התוכנית להתערבות טיפולית באמצעות וידאו התקיימה במרכז שרוןישראל.

      • מדיה תרפיה – מרכז שילוב בשיתוף הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אונ' חיפה
      • פרופ' אמיר כהן שלו - בוגר החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך החוג לחינוך באוניברסיטה העברית. את לימודי הדוקטורט עשה בתחום התפתחות האדם באוניברסיטת טורונטו ומאז מלמד באוניברסיטאות חיפה ותל אביב ובמכללות תל-חי, כנרת והמרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה. מאמריו וספריו עוסקים בהיבטים ההתפתחותיים של היצירה האומנותית בטווח החיים ובייצוגים של זקנה בקולנוע.
      • מר ישראל רוזנבאום - פסיכולוג קליני ובוגר MFA בקולנוע
      • מר יונתן פריזם -  דוקטוראנט בבית הספר לחינוך אוניברסיטת רוד איילנד ומנהל המעבדה לחקר החינוך למדיה(Media Education Lab, University of Rhode Island)  בוגר "קמרה אובסקורה" ובעל תואר שני במנהל ומדיניות החינוך. מפיק קולנוע וטלוויזיה ובעל ניסיון של חמש עשרה שנה במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית. 
      • מר חיים אלמקיס. בעל ניסיון עשיר בהנחיית קבוצות בקולנוע מסייע, יוצר קולנוע ושחקן, בוגר המחלקה לקולנוע בביה"ס הגבוה "מנשר". מבין עבודותיו כשחקן: זבנג, מרחב ירקון, זינזנה, באזז ועוד. חיים כותב ומביים לקולנוע ולטלוויזיה
      • גב' עידית כסלו -  M.A. בתרפיה באמנויות בשלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל. מתמחה בטיפול משפחתי, ניסיון רב שנים בעבודה עם ילדים ומתבגרים ועם אוכלוסיות מגוונות. ספרה, "הוידאו-ראי הנפש", ראה אור בשנת שנת 1999. התמחות בשיטת ארגז חול של דורה קאלף וטיפול קצר מועד, לימודים גבוהים באקדמיה למוסיקה בירושלים, חינוך מיוחד וספרות משווה אוניברסיטת בר אילן, הוראת וידאו תרפיה בית ברל.
      • גב' איריס רובין - במאית סרטים, תסריטאית ומנחת קבוצות. ממפתחי פרויקט "קולנוער" של עמותת להב.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב