החשיבות שבהצבת גבולות, ילד הורה - בכל הגילאים ולכל ההורים 

החשיבות שבהצבת גבולות, ילד הורה – בכל הגילאים ולכל ההורים

הורות אינה נלמדת בבי"ס, בשיטות למידה מובנות. רוב ההורים מחנכים מתוך ניסיונם כילדים, התפתחותם במהלך השנים, ומאינטואיציה. הורים מחויבים כלפי ילדיהם, להציב גבולות, קרי, להתוות דרכי התנהגות ואופן חשיבה מתפקדים ובריאים לילדם. מה מותר ומה אסור, ללמדם לעשות סדרי עדיפויות, לחנכם לזהות היכן עוברים הקווים האדומים ההתנהגותיים המקובלים בחברה, ובו בזמן לללמדם לפנים ערכים חשובים תוך הטלת איסורים.                            

לכאורה, הורה מפרש את המילה 'גבול' עם קונוטציות שליליות בעלות השלכות לא פשוטות : התפיסה שמקבלת המילה 'גבולות', מתפרשת כהורות אגרסיבית, יד חזקה ועוצמתית באופן מוקצן, אופי נוקשה של ההורה ואף סוג של התעללות כלפי הילד. בנוסף, יכול להתקיים גם קושי אישי של ההורה לעמוד על שלו, להכיל את עוגמת הנפש של ילדו, לקבל את אי שביעות רצונו ובכל זאת לדעת שמעל הכל, הוא, ההורה, עושה את הטוב והנכון עבור ילדו מתוך אמונה בעצמו. ישנם הורים שרוצים להיות החברים של הילדים שלהם ולכן הם מתעקשים להיות נחמדים, אך שוכחים שתפקידם כהורים הוא להכין את הילד לחיים. לתת לו את ארגז הכלים להתמודד עם החיים שמחוץ למשפחה.                           

כשאין גבולות בבית זה לא בגלל שהילד לא יודע לשמור על גבולות, אלא מפני שההורה לא עומד בהם. 

שימת גבולות הינו חלק ממרכיבי החינוך. חינוך הוא תהליך אין סופי, שיטתי וקבוע. הורות עקבית, אסרטיביות ועמידה במטרות חשובות ונחוצות, לא  נחוצה פחות מאויר לנשימה.

החשיבות של הגבולות עבור הילד, מאפשרת לו לחיות בתחושת ביטחון והגנה, עוזרת לו בהבניית הזהות האישית. הילד גדל בתחושה ברורה ומובנת ובכך מתאפשר לו זמן ומקום חופשי להתפתחות נורמטיבית בהתאם לבני גילו. באווירה זו לומד הילד מהו קשר בסיסי של יחסי אימון, שתחילתו בקשר עם ההורה ולימים עם ה'אחר'.

ילדים שגדלו באווירה של חסך בגבולות ובמתירנות, עלולים לפתח הפרעות התנהגות ובנוסף לזה לסבול מבעיות בדימוי עצמי נמוך יותר מאשר לילדים שגדלים בתוך גבולות ברורים.

ישנם הורים שלא מתקשים להשתמש בסמכות ההורית שלהם ולהעמיד לילדיהם גבולות. הם לא חושבים על יחסים בינם לבין ילדם באופן שווה. הם לא רצים להיות חברים של ילדיהם ולכן לא חוששים להיות גם לא נחמדים. הם מבינים את הנחיצות של הסמכות ההורית שלהם, שבאה מתוך תפקידם כהורים. ילדיהם יתחנכו על ברכי הגבולות תוך הבנה בסכנה שבחציית גבול. החוקים שנקבעו עבורם, נוצרו מתוך ערכים החשובים בעיניי הוריהם ולא מתוך מטרת שתלטנות לשמה. החוקים ברורים להם, ולכן קל להם להסתדר ולהבין את הסביבה ולהיות מובנים לה, מתוך בחירה.

עלי לסייג ולומר שהנחתי מצבים קיצוניים של הקניית גבולות ע"י הורים. אין ספק שישנם עוד גורמים רבים במערכת המשפחתית, הורית, זוגית שיכולים ואף משפיעים על תיפקודו של ההורה במימוש תפקידו. גבולות לא חייבים להיות נוקשין ומובנים ויש גם את שביל האמצע המרכך, עם מקום לאיזונים, פשרות נורמטיביות והלך חיים חיובי.

הורים רבים מרגישים כי אבד להם הכיוון בהכוונת ילדם. גם אם לכאורה החיים ממשיכים הלאה, בתוכם הם יודעים כי הם עומדים בפני התמודדויות יומיומיות קשות ומתישות. פסיכותראפיה מכירה באפשרות של שינוי, עצירת שיגרת החיים ועזרה בחיפוש והכוונה אחר התלם הנכון.  תמיד ניתן לבצע התערבות לצורך שינוי חיובי הן להורים עצמם ולמשפחה כולה.                                                                                    

אף פעם לא מאוחר ותמיד יש מקום לשינוי, ובמקרה זה, מבורך לכל הצדדים.

ליאורה צ'אפל                                                                                                                                M.A.Sעבודה סוציאלית                                                                                                                   פסיכותרפיסטית – מתמחה בבעיות דיכאון, חרדה                                                                                                                      בשיטה C.B.T  קוגניטיבית-בהביזיוריסטית, התנהגותית-חשיבתית

מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית                                                                                                                                                                               מגשרת                                                                                                                                                                                     מנחת קבוצות