לפנטז? כן! רק לפנטז!! 

דמיינו

דמיינו, כן דמיינו שהיתה עוברת החלטה גורלית בעניינינו. יש לקחת את נושא הניקיון ברחובות לידים. לגבש שיטות פעולה, הנחיות מדוייקות, ואסטרטגיות ברורות, ולהביא לכך שכל אחד שיוצא לרחוב צריך לזרוק שני ניירות ושלושה עלים לפח. כן דמיינו. רק דמיינו. נו באמת רק לדמיין...

נניח שהיו מחליטים שהמדינה צריכה לעבור שיפור חזית, שיפור המראה החיצוני של הרחובות, של המגורים, של הנוף העירוני. מה יש? וכל זה לתייר הישראלי. כן לתייר הישראלי שהולך ברחובות שלו, שמטייל עם כלבו, שהולך לעבודה או לפעילויות הפנאי ובדרך הוא לא פוגש ניילונים או גללים של כלבים או דברי מזון זרוקים. כן, כלומר, נאמר שישנה הוראת שעה מלמעלה, להרים את המדינה לחזקת מדינת תיירות ואז כולם אמורים להירתם. כ.ו.ל.ם! מהילד בגנון עד הזקן שבזקנים.

כולם מחליטים פה אחד מגיע לנו מדינה נקייה, כי אין לנו ארץ אחרת ואנחנו גרים כאן ולא חייבים לנסוע למדינות אחרות בכדי לראות מדינה נקייה או לקנא במדינות אחרות שתרבות הניקיון שלהם מצוייה ברמה אחרת משלנו.

וכל הילדים היו חייבים בשיעור חיבור לדמיין ולכתוב: מדינת ישראל מדינה נקייה-תאר! ספר! הסבר! ולבסוף סכם: מה קורה למדינה שלנו כאשר כולם מאמינים שזה אפשרי.

נו, אל תכעסו. תמיד הרי הפילוסופים דימיינו ובסוף נולדו כל מיני שינויים. למשל הדמוקרטיה. מישהו חשב על זה! נו... והמכונית? והמטוס? כן, מישהו דימיין את זה!!! ומה עם האינטרנט, גוגל והאייפוד?

ותקשורת בענן? וסתם רק תחשבו שהעולם הוא בכלל שטוח, כלומר, הכל נמצא בתוך המסכים: הידע התקשורת ואפילו המשחקים. ואפילו ישנה האימרה: סוף מעשה במחשבה תחילה".

אז מה כל כך קשה בלדמיין את המדינה שלנו עוברת שינוי בחשיבה והופכת להיות ארץ תיירות לישראלי.

מה יש? שיהיה גאה! שכאשר יסע לטיול בחו"ל יחשוב ואללה הארץ שלנו לא פחות נקייה משלהם. או ואללה איך ניצחנו אותם והארץ שלנו מדהימה ביופיה וגם בניקיונה.

אז עכשיו רק דמיינו. וכשהיא תהייה נקיה יותר ונעימה יותר, אולי כדאי לבחור מטרה נוספת. חדשה. אחרת. אז אני ממליצה, אולי נדמיין את המדינה שלנו כמדינה הגונה. לא צריך לעקם כל כך את הפרצוף! זה כבר דורש הפלגה רצינית יותר למחוזות הפנטזיה. אבל מה יש? ישראל מדינה של אנשים הגונים. ישראל מדינה שהיושרה היא חלק אינהרנטי בתיפעול שלה. כן, מדינה כזאת שהכל פועל בה מתוך כוונה לתת שירות הוגן, חשיבה הוגנת, נו טוב, נגיד, כן נגיד. נגיד שרק נחשוב שאפשר... אולי משהו בכל זאת יצליח לנו. אולי?