מתי בלשון יחיד ומתי בלשון רבים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מתי בלשון יחיד ומתי בלשון רבים 

מאת    [ 21/09/2012 ]
מילים במאמר: 1200   [ נצפה 1805 פעמים ]

 
 

מנהל טוב מבהיר לעובדים משימותיהם, מנחית הוראות ברורות ובהירות כדי שיוכלו לבצען כהלכה, הוא המנהל העומד בראש המערכת, על פיו יישק דבר, כל התקדמות, כל תנועה תלויה בו, המנהל הוא המפעיל את עובדיו, הוא קובע את היעדים ומטיל על כל אחד מעובדיו דרכו בביצוע המשימות כדי להגיע למטרה שהוא קבע.

 

מנהיג טוב מאתר כל הכלים האפשריים כדי להניע את עובדיו, להוביל אותם במעלה החשיבה, הרצון והמוטיבציה, המנהיג משפיע על מונהגיו כדי שעמלם יהא איכותי , מעולה ומתוך שמחה.

המנהיג משתף אנשיו בחשיבה, בתכנון ובקביעת היעדים, הם מרגישים שותפים למפעל, הם בעלי תחושת שייכות למקום עבודתם.

 

אין ספק שכל מי שחש שהוא אישית שותף בחשיבה, בהמלצות, ברעיונות, הרי קיימת בו תחושת שייכות, כאשר הוא מרגיש כי יש לו חלק מהותי ואמיתי בקיומו ובהצלחתו של המוסד הרי גובר בו הרצון להפעיל מוחו ביתר שאת, להיות יצירתי ולאתר כל יוזמה מקורית כדי לשפר ולחדש כל הזמן.

שהרי החכמה והתבונה קיימים אצל כל העובדים, מנהיג חכם – יודע למצות יכולתם וכישוריהם של כל עובדיו. השיתופיות והשייכות מגבירות את פעילותו של המוח בכל אחד מהאנשים.

מנהיג איתן מבחין גם ביחודיותו של כל עובד ומשתדל לחזק את נק' האור שבכל עובד.

 

כלומר, המנהיג מפתח כל אחד בתחומו, אך משלב עבודת צוות, חשיבה קבוצתית, יצירת אחדות בין כל הבודדים, סוד הניצחון היא יחודיות מתוך אחדות.

כאשר הלימוד משותף, ההשתלמות יחדיו, נוצר גיבוש מחד ומאידך ההקשבה לאחר בדיון, המחלוקות, השקלא וטריא  מוסיפים חכמה ובינה מעולה.

 

בפרשת תרומה בחומש שמות מצווים בני ישראל להקים ארון קודש כפי שכתוב: “ועשו ארון עצי שיטים" (שמות כ"ה) – בלשון רבים. - שכן הם מצווים לבנות כלים, עליהם הציווי הוא בלשון יחיד. -

ועשית שולחן(כ"ה , כ"ג) , ועשית מנורת זהב טהור(כ"ה, ל"א), ועשית בדי עצי שיטים(כ"ה, י"ג), ועשית כפורת(כ"ה, י"ז) ועוד...

הרמב"ן מבהיר את חשיבות ארון הקודש, כל ישראל משתתפים בעשיית הארון שהוא הקדוש – משכנו של בורא עולם, מקום תורתנו.

כאשר כולם בונים הרי קיימת אצלם תחושת שותפות ושייכות.

דווקא ארון הקודש שאמור לשמור על התורה בתוכו,ישנה ציפיה שכל עם ישראל יהא שותף ויזכה לתורה, כל אחד על פי רמתו ויכולתו, כולם יתרמו – ללימוד תורה, כל אחד בהתאם לכישוריו, יהיו שילמדו יותר תורה ויעסקו בו בפועל ויהיו שתרומתם תהא מועטה אך כולם יתרמו ללימוד תורה.

הארון והתורה שבתוכו מדגישים לנו כי יש מטרה – יעד משותף לכולם, קיים חזון לכל פרוייקט בכל מפעל, בוודאי שחייב להיות חזון בעשייה החינוכית – הערכית בבית הספר.

 

 

בחזון חייבים להיות שותפים כולם, בכלי המשכן הכתובים ביחיד הרי בדרכים ובכלים ליישום החזון, היעדים והמטרות צריכים  כל אחד ליטול חלק.

בכל מוסד חינוכי – פורח ומצליח ,ישנם מורים השונים איש מרעהו,חייב כל מנהיג איכותי לפתח מערך השתלמות מוסדי, למידה בחברותות בקבוצות אך בהמשך ינוע כל מורה בהתאם לאופי שלו.

ארון הקודש בלשון רבים – כולם שותפים לבניה.

הכלים – השולחן המנורה והבדים – בלשון יחיד.

בעולמנו החינוכי צריך לבנות צוות מגובש וחברותי, אך לטפח אישיותו של כל מורה ומורה.

כאשר אמר החכם מכל אדם - “חנוך לנער על פי דרכו", הכוונה היא חינוך לכל אדם בכל גיל, על פי דרכו,אישיותו יכולתו וכישוריו האישיים של כל אחד.

החזון אחיד, ברור ובהיר. ארון הקודש נבנה על ידי כולם – התהליכים, הכלים ייחודיים לכל מורה ומורה.

 

אנו יודעים שארון הקודש נבנה מעץ – המסמל לנו בכל מעשינו שלנו התפתחות תמידית, תהליכי שינוי, התחדשות כפי שכתוב במסכת חגיגה - “אין בית מדרש ללא חידוש", העץ המתאפיין בצמיחה בגדילה ובפריחה. הגדילה האיכותית תלויה בנו, בהשקעתנו, במאמץ שלנו להצליח.

ככל שנלמד יותר תורה – נתקדם ונתחדש, נוכל להגיע לרמות גבוהות של הצטיינות – דרך זו אפיינה את העם היהודי לדורותיו ובכך הגיע העם היהודי למצויינות הטובה ביותר בעולם.

אך גם לכל התחדשות יש גבולות, יש מסגרת לכל תהליכי השינוי, על כך נבנה ארון הקודש מעץ עם מסגרת מזהב טהור, המתכת הקשה והקשוחה.

בכל חזון, בכל עשייה חינוכית מעולה בבית הספר, צריכים להיות יצירתיים ובעלי יוזמות מרתקות, אך הכל מתוך מסגרת – אוטונומיה בתוך גבולות, חירות בתוך מסגרת קשוחה.

 

היציאה מעבדות לחירות, לא היתה יציאה לחופש מוחלט שאין בו חוקים, משפטים ותקנות. עולמנו מאפשר לנו לצמוח, לפרוח ולהצטיין, לשאוף ללמוד ולהתקדם.

בכל תחום ובכל מקצוע – אך גם ההתקדמות האישית יש לה גבולות וסייגים מה מותר ומה אסור.

 

כך מנהיג בבית הספר צריך לקבוע עם מוריו יחדיו חזון, רעיונות, חשיבה יצירתית ומעולה אך הכל מתוך מסגרת של אמונה ומצוות בין אדם לחברו, בניית חיי חברה ומצוות של נתינה ואהבת אדם.

הביצוע צריך להיות בתוך מסגרת של הוראות וכללים.

 

חובה על כל מנהל שהוא מנהיג לבנות מכל המורים חבורה מלוכדת שעמלם יהא מתוך עבודת צוות, אך מאידך לטפח כל מורה בהתאם לכישוריו ועוצמתו.

"ועשו ארון" – כולם שותפים בבניה.

"ועשית שולחן", “ועשית מנורת זהב" – בלשון יחיד, כל אחד צריך לחוש באחריות המוטלת עליו אישית – לבנות, לקדם ולהצליח.

 

מורה מלמד כתה, עליו לבנות חיי חברה בקרב תלמידיו ולמידה משולבת, משותפת אך חובה עליו לטפח כל תלמיד בהתאם ליכולתו, להתקדם עם החלשים והבינוניים ולהמריא לראש כל פסגה עם המצטיינים.

 

1

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב