הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:
"וילך משה וידבר את- הדברים האלה אל-כל ישראל:ויאמר אליהם: בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום,לא אוכל עוד לצאת ולבוא, וה' אמר אלי: לא תעבור את הירדן הזה:ה' אלוקיך הוא עובר לפניך,הוא- ישמיד את- הגויים האלה מלפניך וירשתם,יהושע הוא עובר לפניך כאשר דיבר ה' ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי ולארצם,אשר השמיד אותם:ונתנם ה' לפניכם,ועשיתם להם ככל- המצווה אשר ציוויתי אתכם:חזקו ואמצו,אל- תראו ואל- תעריצו מפניהם,כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך,לא ירפך ולא יעזבך".
השאלות הן:
א] בפרשת כי תבוא[פרק כ"ט,א] נאמר:"ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם.." ובהמשך נאמר בפרשת ניצבים: "אתם ניצבים היום..."[כ"ט,ט]
בני ישראל עמדו לפניו,אם כן לאן הלך משה?
ב] איזו הבטחה נותן משה לעם ישראל?
ג] היכן מצאנו במקרא,דוגמאות להליכה למטרה מסוימת?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי הרמב"ן:לאחר שמשה סיים להגיד את דבריו לכל העם,שבו כולם לאוהלים והוא ניגש להיפרד מהם לפני פטירתו.
אבן עזרא אומר: כי משה ניגש לכל שבט ושבט,וסיפר להם על מותו וניחם אותם כי גם לאחר מותו הקב"ה לא ינטשם ובנוסף בירך כל שבט בנפרד, למרות שהברכות מפורטות בפרשת : זאת הברכה.
ספורנו מסביר:כי לאחר שמשה כרת ברית עם העם,הוא שאף שיקבלו זאת מתוך שמחה ולא מתוך אבל על מותו.
אי לכך ניגש אל כל אחד בנפרד כדי לעודד ולנחם.
רש"ר הירש אומר:כי כל דברי הפרשה מהווים צוואה לפני מות משה והוא היה מנהיג כה דגול ועניו שלא רצה להטריח את העם שיבואו אליו,אלא הוא,בכבודו ובעצמו ניגש אליהם.
ספרי החסידות מספרים: כי משה ניכנס לכל נפש של כל אחד מישראל-המשמעות היא: שבכל יהודי קיים הניצוץ של משה.
יהונתן בן עוזיאל אומר: כי משה הלך לבית המדרש.
רש"י מפרש:כי במילים שאמר לעם:"לא אוכל עוד לצאת ולבוא".
המשמעות: כי נסתמו ממשה מעיינות החכמה,ולכן הלך לבית המדרש ללמוד תורתם של חכמים אחרים.
בעל הטורים מסביר: כי משה הלך לבשר לאבות: אברהם, יצחק ויעקב כי הקב"ה יקיים את שבועתו וינחיל את ארץ ישראל לעם ישראל -באמצעותו של יהושע המנהיג.
התשובה לשאלה ב]
משה מבטיח כי הקב"ה ינחיל לעם ישראל-את ארץ ישראל בהתאם לשבועתו, באמצעות יהושע.
והם מצווים להשמיד את האויבים הקמים עליהם.הקב"ה מתחייב לא לעזוב את בניו.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות רבות לסוגי הליכה-כאשר כל הליכה יש לה מטרה בפני עצמה.
דוגמא א]
הקב"ה מצווה על אברהם:"ויאמר ה' אל אברהם לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:ואעשך לגוי גדול..."[בראשית י"ב,א-ב]
רש"י מפרש במקרה זה: כי ההליכה היא טובתו והנאתו של אברהם.
דוגמא ב] "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" [שם כ"ח,י]
המטרה ?ללכת לחרן.
לפי רבינו בחיי: קפצה ליעקב הדרך לחרן ובדרך הגיע תחילה להר המוריה-
לפי שהתגעגע להר המוריה -מקום שאבותיו התפללו ורצה גם הוא להתפלל.
לכן כתוב:"ויפגע במקום",מקום= הר המוריה.
דוגמא ג] שאול הולך לחפש את האתונות של אביו ובסופו מתבשר ,מפי שמואל הנביא ,כי יכתרו למלך.
כנאמר:"ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא איתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתונות" [שמואל ?א,ט,ג] ובהמשך מסופר כי שמואל מכתיר את שאול למלך:"ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי-משחך ה' על נחלתו לנגיד][שם י,א]
דוגמא ד] מלכת שבא הולכת אל שלמה המלך לבחון את חכמתו.
"ותבוא ירושלימה בחיל כבד מאד..." [מלכים ?א,י,ב]
דוגמא ה] זקני מדיין וזקני מואב הולכים בציווי בלק בן ציפור,כפי שהכתוב מתאר זאת:"וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם ויבואו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק"
המטרה הייתה לקלל את עם ישראל,אך התוצאה הייתה הפוכה ,עם ישראל התברך בברכה:"מה טובו אוהליך יעקב."- ברכה שמתקיימת גם בימינו.
דוגמא ו] ה' מצווה את יונה ללכת אל נינווה להזהירם:
כמו שכתוב:"קום לך אל- נינווה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני" [יונה א,א]
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי משה הולך ביומו האחרון אל העם כדי לעודדם באשר לעתידם- כי הקב"ה ימלא את שבועתו כלפיהם.
כמו כן, ישנן דוגמאות לרוב בכל התנ"ך להליכה מסוימת כאשר מטרה בצידה.
יהי רצון ועם ישראל בכלל ובפרט- יזכה ללכת למקומות טובים ושמחים תמיד.
יש וילך אדם./שיר מאת: אהובה קליין ©
יש וילך אדם לארצו
לרוחבה ולאורכה במהלך יומו
יבחן בעיניו רוח המקום
ייטע יבנה יגשים חלום.
דוגמת אברהם אבי האומה
צווי אלוקים יקיים באמונה
את עברו ימחק בנחישות
לארץ ישראל יגלה מסירות.
יש ואדם ילך לתור אבדות
כשאול התר אחרי אתונות
לפתע יתבשר בשורה נפלאה
שמואל יכתרהו בעטרת מלוכה.
יש וילך אדם מרחקים
יחצה יבשות וגם ימים
למען יחזה במראות נהדרים
כמלכת שבא בליווי שומרים.
יש ואדם ילך לעולמו
בתום מילוי תפקידו
דוגמת משה איש האלוקים
מנהיג דגול ייזכר לעולמים.
הערה: השיר בהשראת פרשת וילך.[חומש דברים]
אהובה קליין - אומנית מציירת ציורי תנ"ך. עוסקת בכתיבה מקראית- שירה, פרוזה. מאיירת ספרים.
בעלת הבלוג:בראי התנ"ך.
