מה עושה הכעס לנו וליחסים שלנו? 

מה עושה הכעס לנו וליחסים שלנו?


הכעס הפך למגיפה בעולם היחסים הבין - אישיים של היום. כדאי לקחת צעד אחד אחורה ולהבין את הסכנה בה אנו נמצאים. לא רק בגלל הביטויים ההתנהגותיים החיצוניים של הכעס, אלא מהכעס הפנימי שכמעט כל אחד סוחב איתו במשך שנים.
אין אפשרות שכעס פנימי כזה איתו אנו מסתובבים זמן ארוך, לעיתים שנים, לא ייתן את השפעתו על היחסים הבין-אישיים שאנחנו מנהלים: יחסים זוגיים, יחסים בין חברים, יחסים עם קולגות בסביבת העבודה שלנו, יחסים עם הילדים שלנו, עם המשפחה המורחבת שלנו ועם אנשים במעגלים רחוקים יותר, אפילו עם אנשים הנוהגים ברכבם באותה דרך בה אנו נוהגים ברכב שלנו.
הכעס קיים באופן קבוע אצל 1 מתוך 5 אנשים, הוא בא לידי ביטוי בכבישים, באלימות בעבודה, בבית הספר, ניצול והתמכרות ועוד. כמו כן ידוע כי הכעס משפיע על הבריאות הפיזית: יש לזה קשר ישיר להתקפי לב, לחץ דם וכד'.
מאחר והוא משפיע על חיי האנשים, הרי רבים משתמשים בחומרים אנטי-דיכאוניים ואנטי-חרדתיים. הם לא מצליחים לשחרר את הכעס בדרכים טבעיות.

לעיתים הכעס שאדם נושא בתוכו מקורו בעבר הרחוק, פעמים רבות על הדמויות המשמעותיות שטיפולו בנו בילדותנו, או שהיו צריכות לטפל בנו ולא עשו זאת. הכעס הזה אצור בתוך נפשנו, וכל עוד לא נפתור אותו, לא נוכל להגיע אל הנחלה והמנוחה. הכעס הזה יעטוף את כל היחסים הבין - אישיים שאנו מנהלים, והזולת אף לא ידע באמת מדוע אנו מפנים אליו כעס, או שהסיבה הגלויה המיידית שעוררה את הכעס אינה נמצאת בהתאמה לעוצמה שהוא יוצא מאיתנו.

כעס הוא בחירה שאנו בוחרים, אולי בחירה בלתי מודעת, אולם בחירה. יש אנשים רבים שבוחרים להחזיק בכעס ולא לשחרר אותו והוא מרעיל את עולמם. יש אנשים שהופכים להיות "מכורים" לכעס שלהם.
כעס מעניק תחושה כוזבת של כוח ועוצמה, התחושה הזו היא כמובן שקר. כאשר אני "מכור" לכעס אני בעצם מכור לתחושה הזמנית של כוח, לתחושה שאני מקבל כוח וחוזק. כאשר אני כועס, אני סבור שבאופן וודאי אני צודק וכי היתר טועים.
נוצרת תחושה כוזבת של החלטיות. ההחלטיות הזו אף עוזרת לי לנקוט בפעולה. הכעס גורם לי להרגיש דחיפות ובהילות בתגובה, אולם הם מזויפים, הם משמשים תחליף לכוח אמיתי.
אחרי שהכעס עובר ותוצאותיו ניכרות בשטח, האדם הכועס מרגיש בדרך כלל חלש ומרוקן, וזה כמובן בניגוד לתחושת השליטה והכוח שהיו לו. לעיתים קרובות יש גם חרטה על מילים שנאמרו או התנהגות ללא כוונה מראש וללא תכנון.
הכעס, לא רק שמאפשר לנו לחיות בשקר אלא הוא הופך להיות הזהות שלנו. כאשר אני "מכור" לכעס, זה הופך להיות המאפיין העיקרי שלי. אני סבור שאם לא אכעס "במקומות הנכונים", כל אחד יוכל לעשות בי כרצונו, בעוד שההיפך הוא הנכון. אנו יודעים לזהות כאשר כעס הוא חבר של קבע אצל אדם מסוים ואומרים עליו שהוא "נוח לכעוס", "הוא כעסן", "על כל דבר הוא כועס".
כשקולטים את האמת בסיטואציה של כעס, יותר קל לשחרר אותו ולהתקדם באופן קונסטרוקטיבי.
בעצם העוצמה האמיתית היא האפשרות לראות את הסיטואציה בכללותה, על כל מרכיביה ולהגיב אליה בבהירות, בענייניות ובחמלה.

פסיכולוגית אמריקאית בשם ברנדה שושנה אומרת בספרה "דיאטת הכעס" כי גם כאשר אנו רוצים לשחרר מאיתנו את הכעס, יש דלק שממשיך ללבות אותו, דלק שהוא בעצם מחשבות ודעות שאנו מאמינים באמיתותם ונכונותם. חשוב להצליח לזהות את המחשבות הללו, הפרדיגמות הללו, כדי שנוכל לעקוף אותם, לא לאפשר להם ללבות את כעסנו.
אחת הפרדיגמות הללו הוא הידיעה וההרגשה שאנו "חייבים" להילחם למען הדברים להם אנו זקוקים ורוצים וכמו כן שאנו חייבים להילחם כדי שאנו ננצח ולא האחרים. תחושה זו מבוססת על המחשבה שהאחר הוא יריב או אויב, ומה שהוא זקוק לו נמצא בקונפליקט עם הצרכים שלנו. אנו מאמינים ששניים אינם יכולים לנצח. אחד מאיתנו חייב להפסיד ורק אז השני יוכל לנצח. אנו חייבים להילחם עבור מה שמגיע לנו, אין מספיק לכולם.
רעיון זה מהווה מקור דלק אדיר לכעס, כי אנו סבורים שזה בסדר לתקוף את אלו שאינם בצד שלנו.
איננו עוצרים ואיננו קולטים שאלה שנראים כאויבנו, יום אחד יכולים להפוך לחברינו היקרים וכי חברים הופכים לאויבים, וחוזר חלילה.
כאשר נהיה מוכנים לשחרר שקר זה מאיתנו, יהיה יותר קל לראות ולהסכים לרעיון שיתרון של האחד הוא היתרון של כולם.

לכעס יש ביטויים רבים וצורות שונות, שלא תמיד נראים קשורים אליו:
אנשים שקיימים בהם או מתנהגים באופן קבוע בעוינות, נוטרים טינה, שופטים את האחר, עלבון, דיכאון, קרבן, קדוש מעונה, חשדנות, חבלה עצמית, הולכת שולל, נקמה, יחסי ניצול, כעס במשפחה, כעס בעבודה, פריג'ידיות, כעס עצמי....

ברנדה שושנה ממליצה על 6 צעדים שכדאי לעשותם כדי להשתחרר מכעס ולהרגיש חופשי ממנו:
1) הבינו כי אתם בוחרים לכעוס
כעס אינו צורה של כוח, עוצמה או שליטה. הוא מרעיל ונותן לעיתים תחושה של הי. כשתחושה זו עוברת האדם נותר חלש יותר וחסר בטחון בהשוואה לזמן שלפני אירוע הכעס.
כמו כן יש לטפל בתוצאות של התפרצות זעם. באופן בסיסי הכעס מצר את המיקוד שלנו, יוצר בלבול ומגביל את יכולתנו למצוא פתרונות קונסטרוקטיביים.
כשאנחנו חשים שהכעס עולה בנו, עלינו לעצור, לנשום עמוק ומיד להביט בפרספקטיבה רחבה יותר. זה אומר לשים את האירוע בהקשרו ולא מעבר לכך, לאפשר בראשנו לזולת להיות "צודק" לרגע. להגיד לעצמנו כי יש לנו הרבה זמן להיות צודק אחר כך.
המטרה היא להרגיע את הכעס ולהיות בשליטה.

2) זהו 24 צורות שונות של כעס
כעס בא לידי ביטוי בצורות שונות. כשלא זיהינו בתוכנו כעס, הוא מקבל צורות של התנהגויות בלתי רצויות שקשה לנו לעצור אותן. עלינו לזהות שהתנהגות מסוימת שלהוא היא צורה אחרת של כעס ולהוציא אותה מהשורש.
חלק מהצורות הללו הן: דיכאון, צביעות, הרס עצמי, דימוי עצמי נמוך, תחושה מתמדת של שחיקה, כפייתיות, פרפקציוניזם, רכילות, שקר, התמכרויות שונות ועוד.
כשנבין שאלה תודלקו ע"י כעס אצור בתוכנו תהיה לנו האופציה לנקוט בצעדים מתאימים לטפל בזה.

3) וותרו על היותכם קדוש מעונה, הפסיקו לקחת ולתת אשמה.
רוב הקדושים המעונים אינם חושבים עצמם לכאלה. הם יגדירו עצמם כ"יודעים לסבול", "נותנים יותר מאשר מקבלים". יש הבדל עצום בין נתינה לבין מניפולציות. קדוש מעונה עושה מניפולציות עם אשמה. אשמה היא רעל קטלני, מתודלקת על ידי כעס. כאשר אנו גורמים למישהו מיקירינו לחוש אשמה אנו מזיקים לו. אדם שחש אשמה ימצא דרך להעניש עצמו ואחרים.
וותרו על זה, זהו זאת כצורה של כעס שאין לו תוצאה קונסטרוקטיבית.

4) הפסיקו להשליך אשמה על זולתכם
האשמת האחר היא ביטוי של כאב, אכזבה וכעס שמונעים מאיתנו פתרון יעיל. על ידי האשמת הזולת אנחנו מחלישים את עצמנו. על ידי לקיחת אחריות, אנו לוקחים שוב שליטה.
עצרו והביטו באירוע דרך העיניים של "היריב".
ההגנה הטובה ביותר נגד היפגעות היא להרגיש טוב, והדרך בה אדם מגיב אלינו אומרת יותר עליו מאשר עלינו. בדקו ומצאו מה חיובי בכל אדם והתמקדו בזה.

5) צרו ציפיות ריאליות
אין דבר מכעיס ופוגע יותר מאשר ציפיות שלא מתממשות. הגיע הזמן להיות מודע לציפיות: האם הן ריאליות? האם בן/בת זוגנו אוחזים בציפיות דומות לשלנו? הניחו לפנטזיות לא ריאליות. ברגע שנעשה זאת מצטמצמות הזדמנויות רבות לכעוס.

6) פתחו מחשבות נעימות והיו אסירי תודה.
ראו מה אנשים שונים בחייכם באמת מעניקים לכם. לעיתים קרובות אנו לוקחים כמובן מאליו ולא מודעים למה אנו מקבלים ביומיום.תכתבו כל יום מה אתם מקבלים, והיו אסירי תודה על כך. מצאו זמן להגיד תודה, ככל שנודה יותר לאחרים כך נהיה יותר מאושרים.
כמוכן כתבו מה אתם נותנים לאחרים כל יום. אתם יכולים להיות מופתעים כי לעיתים אנו סבורים שאנו נותנים כה הרבה ומקבלים כה מעט. זהו גורם משמעותי לתחושות של כעס וקיפוח.
כשנבדוק את הנ"ל נתפלא להיווכח כמה הרבה אנו מקבלים וכמה מעט אנו מעניקים.
כשנראה כמה אנו מקבלים על בסיס יומי, הכעס יירגע ואנו לומדים ליהנות ממה שאנו נותנים ומקבלים .

הרווחה הבסיסית של כל אחד נמצאת ביכולת לתת ולקבל אהבה ותמיכה, לחלוק ולשתף, להילחם ולשמוח עם אחרים. ככל שנרבה לעשות זאת כך חיינו יהיו יותר בריאים וממומשים.