הילד עבר אבחון הפרעת קשב או לקות למידה ואתם עצובים? אתם לא לבד!
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הילד עבר אבחון הפרעת קשב או לקות למידה ואתם עצובים? אתם לא לבד! 

מאת    [ 22/08/2012 ]
מילים במאמר: 867   [ נצפה 2559 פעמים ]

 
 

"מאז שהילד שלי אובחן אני כל הזמן עצובה... זה די טיפשי, לא? הרי מזמן ידעתי שיש לו קשיים שאין לילדים אחרים... 
לא קרה שום דבר חדש, שרק נתנו לזה שם... אז למה זה כל כך קשה?" סיפרה לי אורנה (שם בדוי)
רוב ההורים מדווחים על תחושה דומה לאחר שילדם אובחן כלקוי למידה או קשב וריכוז. 
חלקם מאשימים את עצמם שלא עלו על הבעיה בשלב מוקדם יותר, אחרים מאשימים את המורים שלא היו קשובים מספיק לקשיים.
יש המתקשים לקבל את העובדה שחלק מהציפיות שלהם מהילדים לא יתממשו. 

ילדים לקויי למידה ובעלי הפרעת קשב וריכוז חווים יותר כישלונות מבני גילם מה שמאכזב ומתסכל אותם. 
ההורים המתבוננים מן הצד על הכישלונות מתוסכלים עוד יותר. הם צופים אל העתיד דרך המשקפיים של המציאות העכשווית.
"לילד יש קושי בארגון הילקוט? איזו משמעות תהייה לקשיים הללו כשיתגייס לצבא?" 
"הילד נכשל במבחן במתמטיקה בכתה ד'? מה יהיה אם יכשל במבחני הבגרות ואיזה עתיד צפוי לו?"
אלו מקצת דוגמאות מהמחשבות שמציפות את הורים שפגשתי.

הורים שהם בעצמם לקויי למידה, מבינים את קשיי הילדים ומודעים לכך שהבנה ותמיכה תעזור להם לממש את היכולות שלהם.
מאידך, הם שחוו על בשרם את קשיי ההתמודדות עצובים יותר מאחרים מעצם המחשבה של מה שצופן העתיד לילדיהם. 
העצב והתסכול גורמים להורים לתחושה של חוסר אונים הגורם לקיפאון. 

מטרת האבחון היא לאתר את מקור הקשיים של הילד ולתת  להם מענה בהנחה שאין ילד עצלן, אך יש ילדים שקשה להם.
נקודת המפנה בתחושת ההורים היא כאשר הם מצליחים להפריד בין יחסם לקשיים לבין יחסם אל הילד. 
משמעות ההפרדה היא להפסיק להתייחס אליו כאל "ילד מרדן" או "ילד עצלן" ובמקום זאת להתייחס אליו כאל "ילד עם לקויות".
השינוי בהתייחסות אינו סמנטי והוא בעל משמעות עבור הילד ועבור הוריו.

 ילד שמרגיש חסר יכולת להצליח עסוק בהסתרת הכישלונות מהסביבה וגם מעצמו, מה שגוזל ממנו אנרגיה מרובה.
ההתייחסות החדשה מאפשרת לו לבנות לעצמו "סיפור חיים" חדש שאין להתבייש בו. 
ילדים לקויי למידה או קשב וריכוז צריכים להשקיע יותר מאמץ מאחרים ללמידה, ולשם כך כדאי להם לגייס את כל כוחם.
האנרגיה שמשתחררת כשנעלמת הבושה יכולה להיות מופנית ללמידה ומאפשרת לילד קבלת עזרה.

כאשר ההורים משנים את הפרשנות שהם נותנים לקשיים, מתחזקת בהם האמונה שילדם יכול להצליח אם יקבל עזרה מתאימה, 
והם מפנים את מרצם לחיפוש פתרונות. 
בדרך זו ההורים מתמקדים בחיפוש מענה לצרכים העכשוויים של הילד, והחרדה מהעתיד פוחתת.

כדאי לזכור שבשנים האחרונות גברה המודעות ללקויות הלמידה והקשב מה שהביא לפתיחות רבה ולפיתוח כלים שיכולים לעזור לילד לממש את יכולותיו ולהצליח.

 כיצד תעזרו לילד לבנות "סיפור חיים" חדש?

  1. קראו בעיון את תוצאות האבחון ואת ההמלצות. שוחחו עם הילד והסבירו לו את הממצאים בהתאם לגילו
  2. הרחיבו את הידע שלכם לגבי הלקות של הילד - תוכלו למצוא באינטרנט מידע כמו הרצאתו של ריצ'ארד לאבוי "כשהאסימונים נגמרים". ישנם גם ספרים רבים בנושא כמו: "האיידיאייצ'די שלי" של ליאורה וולמר המומלצים להורים.
  3. עזרו לילד ליצור הצלחות קטנות ואתגרו אותו בצעדים קטנים וברי השגה. תוכלו להקל עליו ביצירת סביבת עבודה נקייה מפיתויים והסחות דעת ובסדר יום מובנה. הילד מתקשה להכין שיעורים בעצמו? חלקו את השיעורים למנות קטנות, שבו אתו עד שתרגישו שהוא מסוגל להתמודד עם מטלה אחת קטנה.
  4. למדו את הילד לנתח מה גרם לו להצליח. הצליח לסדר את הקלמר בעצמו? שאלו אותו מה עזר לו, והוסיפו משלכם. לא פגשתי ילד שסרב לשתף פעולה מתוך תחושת גאווה על הצלחה. כך הוא ילמד מה עוזר לו.
  5. זהו את דפוס ההתנהגות של הילד כשהוא מרגיש מתוסכל. יש המתכנסים בתוך עצמם, יש הבוכים ויש שמתנהגים באופן שיכעיס אתכם.
  6. השתדלו להפחית בתגובה על דפוס התנהגות זה, ככל שניתן.
  7. הביעו אמפטיה לתסכול והימנעו מהסברים מה גרם לכישלון, ממילא הילד אינו פנוי להקשיב לכם כאשר הוא מרגיש מתוסכל.
  8. חזקו את הילד כאשר הוא מצליח להתגבר על תחושת התסכול ועל דפוס ההתנהגות שאפיין אותו.

 התקופה שסמוכה לקבלת תוצאות האבחון אינה פשוטה והעצב גורם להורים לחוסר אונים ולקיפאון זמני.
מחקרים מוכיחים שחוסן משפחתי משפר את ההתמודדות של ההורים עם תוצאות האבחון.

כך תחזקו את החוסן המשפחתי שלכם:


    • חזקו את המחויבות המשפחתית - התייחסו למצב החדש כאתגר למשפחה כולה.
    משפטים כמו: "נחפש כולנו דרכים לעזור לילד" נשמעים שחוקים אך מהווים הצהרת מחויבות משפחתית.
    הבעה ברורה וישירה של קירבה, תמיכה ודאגה הדדית חשובה לא פחות.
    משפחה בעלת מחויבות, לא חוששת להביע בקול רם מלות חיבה שכן לכולם ברור כי האמירות אינן מזויפות.
    אמירות ברורות משדרות בטחון "אם המשפחה מחויבת, הרי שיהיו מחויבים גם לי בעת צרה".
    • חזקו את תחושת השייכות – ההורים והילדים מדווחים על התמודדות טובה יותר בתוך הבית ומחוצה לו, כאשר מקיימים טקסים קבועים כמו ארוחות שבת. הטקסים מסמלים את "גאוות היחידה" ותורמים לתחושת השייכות וללכידותה של המשפחה. כשמתעורר קושי משפחה מלוכדת ממשיכה בשגרה של מפגשים בבית ומחוצה לו ככל האפשר. 
    "אם גם בעת משבר המשפחה ממשיכה לתפקד אז יש על מי לסמוך".
    • הקפידו על תקשורת ברורה ופתוחה - תקשורת עמומה ורווית סודות גוזלת אנרגיה מיותרת הנחוצה להתמודדות עם המצב החדש . שיתוף אמיתי יגרום לכולם לגייס סובלנות ואמפטיה.
    מי שיחוש כי "גם הוא היה נוהג כך בסיטואציה כזו" יכעס פחות על מי שהמתח גורם לו לעצבנות.
    הורים נוטים להסתיר מהילדים את החרדות כדי שלא להלחיץ אותם. אלא שקשה למנוע מהילדים לקלוט מידע והם חשים את המתח באוויר. עדיף שהמידע שיקבלו יהיה, עד כמה שניתן, בשליטת ההורים ויותאם לגילם.

 

ציפי קוברינסקי מפתחת המודל "להפוך את כיוון הספירלה" שהוצג בכנס שניידר מאי 2008 . רוצים לקבל את המאמרים שלי ישירות למייל שלכם? הירשמו באתר שלי www.zipi-coach.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב