רשלנות רפואית בניתוח אף
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

רשלנות רפואית בניתוח אף 

מאת    [ 19/08/2012 ]
מילים במאמר: 485   [ נצפה 2093 פעמים ]

 
 

ניתוח אף לא תמיד נעשה מסיבות אסתטיות דווקא. לעתים קיימות בעיות בריאותיות המחייבות לבצע ניתוח שאמור לשפר את המצב באופן משמעותי, שכן לרוב מדובר בניתוח שאינו מסובך ואמור להסתיים בהצלחה וללא כל תופעות לוואי או תקלות כלשהן. עם זאת, ישנם מצבים בהם הניתוח אינו מסתיים כפי המצופה, בשל רשלנות רפואית בניתוח של הצוות הרפואי.

אמיר (שם בדוי) פנה לקופת החולים בשל קשיי נשימה שנמשכים זמן רב וכל טיפול תרופתי שניתן לא הועיל כדי לשפר את המצב.

רופא אף אוזן גרון בקופת החולים ביצע מספר בדיקות ואבחן כי קיימת אצל אמיר סטייה במחיצה של האף וקונכיות אף תפוחות. לפיכך, הופנה אמיר לניתוח שבו יטופלו שתי הבעיות במקביל, תיושר מחיצת האף והקונכיות התפוחות תוסרנה.

אמיר עבר את הניתוח על פניו בהצלחה, שכן בבדיקה שלאחר הניתוח נמצא כי מחיצת האף ישרה, אין נפיחויות ויש מעבר נקי של אוויר לתוך מערכת הנשימה. אמיר שוחרר לביתו עוד ביום הניתוח, אך זמן קצר אחרי כן החל אמיר לסבול מסימפטומים שונים כדוגמת קוצר נשימה, כאבי ראש, צינון. אמיר פנה בשל כך לרופאת המשפחה, אך לא ניתן לו טיפול תומך לבעיות הרפואיות.

חודשיים מהניתוח, רופא אף אוזן גרון של קופת חולים בדק את אפו של אמיר ומצא כי הוא סתום לגמרי בשל נקב במחיצה של האף, שזהו סיבוך שקורה במקרים של ניתוח שכזה, אף כי באחוזי סיכויי נמוכים ביותר.

אמיר הגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח כנגד קופת החולים בטענה כי הרופאים הטיפול שניתן לו היה רשלני. שכן, היה על רופא קופת החולים ליידע אותו על הסכנות הכרוכות בביצוע ניתוח שכזה, וכי קיימת אפשרות שיווצר נקב באף לאחר הניתוח וכי הניתוח עצמו לא בוצע באופן מקצועי.

בית משפט השלום אשר דן בתביעת רשלנות רפואית זו בחן את טענות כל צד כפי שאלו הועלו בפניו, וקבע כי אכן הייתה רשלנות מצד הרופאים, אך לא בשל הניתוח עצמו או הנקב שנוצר בעקבותיו, שכן, הטיפול היה מקצועי כפי המצופה מרופא סביר. עם זאת, היה על הרופאים להסביר לאמיר מה הם הסיכונים והסיכויים שיש בניתוח שכזה, כדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת ונכונה באם לבצע את הניתוח או לא.

באם הרופאים לא מיידעים את המטופל על כל ההליך הרפואי ושלביו השונים, כמו גם הסיכונים והסיכויים שיש בניתוח הרי, אין להם להלין אלא על עצמם, שכן חובת הגילוי למטופל הינה יסודית ביותר ואי גילוי מהווה פגיעה חמורה באוטונומיה של המטופל לקבל את ההחלטות החשובות והקריטיות בנוגע למצבו הרפואי.

אמנם אמיר חתם על טופס "הסכמה לניתוח" אף משולב, אך היה זה טופס הסכמה כללי ביותר ולא ספציפי לניתוח שהוא עבר. לפיכך לא היה בו כל פירוט נדרש לעניין הסיכונים שישנם עם ביצוע הניתוח ולאחריו. לכן החתימה עצמה אינה מהווה הסכמה מדעת כפי שזו מתבקשת במקרים אלו.

בית משפט השלום פסק כי במקרה של אמיר היית רשלנות רפואית בניתוח, לנוכח אי ביצוע חובת הגילוי הנדרשת מכל רופא סביר ומקצועי. לפיכך, נקבע כי קופת החולים תישא בפיצוי בגין רשלנות רפואית זו סכום של 90 אלף ש"ח וזאת כדי לאפשר לאמיר לחזור לתפקוד מלא ככל שניתן במצבו הגופני, ולנסות לשפר במידת האפשר את בריאותו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב