פרשת ראה, להאמין מתוך פחד או מתוך אהבה / מוטי לקסמן, תמוז, תשסג
"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה." [א]
פרשת השבוע, פרשת "ראה" נפתחת בהנחיה או אם תרצו בצו זה.
"ראה", לכאורה פועל פשוט ומובן, יש עיניים, רואים.
לא היא.
למדתי זאת בעבר מנער שהתעוור לאחר חבלה של "פדאיון". [ב]
אני עצמי הייתי אז נער צעיר, עזרתי לו בלימודים בשיעורי הבית.
מידי פעם אמר הנער, "אני רואה". בתחילה נבוכותי, אבל הוא בא לעזרתי, "מוטי, כאשר אני אומר, 'אני רואה', אני מתכוון שאני מבין."
תודה, יוסי.
אכן גם במקרא, אפשר להבין משמעויות אחדות לשורש "ראה".
קלט דבר בעיניו; [ג] התבונן; [ד] בחר; [ה] השיג בשכלו, תפס; [ו] נוכח, נתן אל לבו. [ז], [ח]
האם פירוט זה הוא בעל חשיבות לדיון בפרשת השבוע?
לכאורה, המסר, בראשית פרשת "ראה", הוא חד-משמעי.
"את הברכה, אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה, אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום". [ט]
תורת הגמול המוכרת, ברכה כשכר על ציות ומילוי המצוות וקללה על כפירה או על אי מילוי המצוות.
אחת ההבנות לאי מילוי מצוות מפורשת בהמשך, "וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם". [י]]
יתר על כן, הצווים הם מוחלטים, "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו". [יא]
מה הוא המניע ל- "תשמעו אל מצות ה' אלהיכם" או ל- "את מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו"?
אחד המניעים המרכזיים מפורש בשורש יר"א, "אחרי ה' אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון". [יב] "וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך". [יג] "וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד". [יד]
המניע שפורש בפסוקים אלה, משמעות אחת לו, ציות, ציות מתוך פחד.
יש גם היום, כל מיני "חכמים" [טו], המטיפים למילוי מצוות מתוך כניעה ופחד.
האם פחד יכול לעורר מילוי משמעותי של מצווה, או שמא זו רק התנהגות טקסית-טכנית ללא כל הד בלב המבצע?
"'בגלל הנחש', פוסק המחזאי יהושע סובול [...] ומספר על הרגע שבו איבד את האמונה בכוח עליון שמסדיר את העניינים בעולם.
'פעם, כשהייתי ילד, בן חמש או שש, בא אלינו לכפר קרוב משפחה חרדי. הוא נהג להתפלל ובבית שלנו לא התפללו. תהיתי אז מה זה העניין הזה. הוא הסביר לי שאם לא מתפללים אלוהים שולח נחש ושהנחש יכיש אותי. כיוון שגדלתי אז בתל מונד, כפר ששרץ נחשים, נבהלתי. מתוך פחד החלטתי להתפלל איתו. לא ידעתי ממש מה לעשות, ראיתי אותו ממלמל דברים סתומים אז התחלתי למלמל'.
כעבור כמה ימים ארז אותו קרוב משפחה את מיטלטליו ועזב. "הוא נסע, ואני המשכתי להתפלל", מוסיף סובול. "יום אחד לא התפללתי וחיכיתי שהנחש יבוא, אבל הוא לא בא. אז הבנתי, אולי בפעם הראשונה בחיי, שיש משהו שקרי בסיפור שהאיש סיפר לי. אותו קרוב הצטייר לי פתאום כאיש טיפש שניסה לעבוד עלי. אמנם ראיתי שהוא אכן מאמין בדברים שאמר לי, אבל הבנתי שמדובר בשטויות." [טז]
כל מילה נוספת, מיותרת.
בפתיח לכתוב זה, פרשנו משמעויות אחדות לשורש רא"ה ושאלנו "אם פירוט זה הוא בעל חשיבות לדיון בפרשת השבוע?
אכן, כן, חשוב לעשות שימוש במגוון המשמעויות שפורטו.
בתורה גם בפרשת השבוע יש גם טעם אחר למילוי מצווה.
הבה נעיין יחד.
בפרשת השבוע החולף, פרשת "עקב" מצוין מניע חשוב אחר למילוי מצוות האל, "ואהבת את ה' אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים"; [יז] "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"; [יח] "כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". [יט]
ובפרשת השבוע, פרשת "ראה", אנו קוראים שאהבה היא כניר הלקמוס או אם תרצו אבן הבוחן של אמונה, "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ה' אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם". [כ]
לקלוט בעיניים, אבל גם להתבונן, לבחור, להשיג בשכל ולתת אל הלב, כל המשמעויות האלה לרא"ה הם גם גישות לאמונה שנובעת מתוך אהבה.
הבחנה זו בין יראת אלוהים לאהבת אלוהים נושאת בחובה משמעות חשובה נוספת.
הירא את אלוהים ולכן עושה את הנדרש, משרה ומעורר פחד וחרדה גם בלבבות הנוהים אחריו, או השומעים לו, ולטעמי אין בו אמונה.
המתייחס לאלוהים ולמצוותיו באהבה, מעורר אהבה גם בעצמו וגם בעולם, וליבו מלא אהבה.
פחד אינו מביא טוב.
אהבה אינה מחוללת רע.
הבחירה בידך.
הבהרות ומראה מקום
א. דברים יא, כו.
ב. בשנות החמישים, ביהוד.
ג. "וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך" (בראשית א, ד).
ד. "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" (בראשית א, לא).
ה. "ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי" (שמואל א טז, יז).
ו. "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" (קהלת א, טז).
ז. "וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו" (בראשית מב, א).
ח. י' כנעני, אוצר הלשון העברית, כרך 16, גבעתיים תשמ"ב, עמ' 5363?5364.
ט. דברים יא, כז?כח.
י. דברים יא, כח.
יא. דברים יג, א.
יב. דברים יג, ה.
יג. דברים יג, יב.
יד. דברים יז, יג.
טו. לפחות בעיני עצמם...
טז. קובי בן שמחון, להתפלל לשמים ריקים, הארץ, מוסף הארץ 27/07/2012, עמ' 34, 36.
יז. דברים יא, א.
יח. דברים יא, יג.
יט. דברים יא, כב.
כ. דברים יג, ד.
