האיום האיראני כתחליף למחאה - האמנם? 

האיום האיראני כתחליף למחאה – האמנם?

בעיתון "ישראל היום" פרסם ד"ר חיים שיין מאמר במדור "דעות" בו מעלה מספר טענות. הראשונה: "המחאה החברתית של הקיץ שעבר היתה ניסיון לבצע הפיכה בישראל, תוך כדי שימוש בעצימות נמוכה של אלימות רחוב". בהמשך מספר לנו הכותב הנכבד ש"כשהבינו האזרחים שהם כלי שרת בידי תקשורת שמאלנית וידי קבוצות אנרכיסטיות – התנתקו ממנה. כוונתה של הנהגת המחאה היא לייצר דינמיקה שתפיל את הממשלה."

בתגובה לדעתו המלומדת של ד"ר שיין סבור אני שההיפך הוא הנכון; מדוע להעטיר 'מדליות' כל העת לתקשורת ולהעניק לה את הקרדיט שהיא היא ואין בלעדיה בניהול השיח הציבורי בישראל? האם באמת ובתמים מאמין ד"ר שיין שהציבור הביע את המחאה "...מתוך תמימות...[ציטוט מרשימתו, ח.ב ] - האמנם כי כן ואזרחי המדינה הם 'תמימים' עד כדי היותם פסיביים וחסרי דעה לגבי מצב המשק והמדינה בכלל זאת, הניתנים להשפעה חיצונית כל כך בקלות?

מכובדי כנראה מנסה לזרות חול בעינינו ולצאת בהצהרה ש" האזרחים שהם כלי שרת בידי תקשורת שמאלנית ובידי קבוצות אנרכיסטיות...". איני רואה עין בעין את השקפתו של ד"ר שיין. אזרחי המדינה אינם 'תמימים' כפי שהוא מכנה אותם עובר להארה הגדולה שהם בעצם כלי שרת בידי השמאל. נתיני מדינת ישראל יצאו באופן ספונטאני בקיץ שעבר לגל מחאות סוחף אשר שיקף את המצוקה האמתית של שכבות מעמד הביניים, שכבות המצוקה, מחוסרי הדיור, נכים שזכויותיהם נפגעו ולא ע"י גזירות של התקשורת השמאלנית ו/או קבוצות אנרכיסטיות; ניצולי השואה ורדיפות הנאצים שאינם מסוגלים לתנאי חיים משפילים באחרית חייהם ומגזרים נוספים מכלל גווני הקשת החברתית בישראל. לא יעלה על הדעת שכולם 'תמימים' כפי שכתב ד"ר שיין ומושפעים מכלי התקשורת השמאלנית.

אמנם כי כן ולעניין החלפת השלטון נצטרך אליו בהמשך הרשימה, אולם כבר כאן אקדים ואומר שזוהי סברא דמלתא דהיינו הסיבה לדבר – הדרך בה מובילה אותנו ממשלת נתניהו ובכלל זאת הגזירות הניתכות על גבם של השכבות החלשות, 'התספורות' הנעשות על ידי בעלי עניין לאילי ההון שהפסידו חלק מהונם ( שבחלקו מגיע אליהם מכספי הציבור ) – כל זאת ועוד מהווים את הסיבה למחאה החברתית עוד מקיץ דאשתקד.

עניין שני המצריך מענה הולם לכל אלו שבאופן עקבי מאשמים את התקשורת בכל פגם ומום המחולל בקרב הציבור; אמרות כמו: 'תקשורת שמאלנית' ו- 'קבוצות אנרכיסטיות' מקפלות בתוכן סכנה אמיתית לחופש הביטוי ולצורת השלטון הנהוגה בישראל – לדמוקרטיה. הכיצד זה תמיד דווקא התקשורת הינה שמאלנית והיא היא אשר מואשמת בהסתה להפלת השלטון וניסיון לבצע הפיכה בישראל - רבותיי וזו עובדה, התקשורת אינה מיקשה אחת והיא בעצם מורכבת מאנשים מוכשרים מכול גווני הקשת הפוליטית בישראל. כאן במדינת ישראל שחרטה על דגלה עוד במגילת העצמאות ובחוקי היסוד, את חופש הביטוי – אין מקום להאשים את התקשורת בנטייה שמאלנית ואותה נשימה להזכיר את המונח 'קבוצות אנרכיסטיות'. ברי לכולי עלמא שאין לצבוע את התקשורת בצבע של השמאל בלבד – עובדה היא שד"ר שיין מבטא את דעותיו כפובליציסט בעיתון מכובד, באופן חופשי ובוודאי לא נוכל להאשימו כמי שמדבר מגרונם של אנשי השמאל !

סכנה אמיתית נוספת וכבר עמדתי עליה לעיל טמונה בהפרחת מושגים כגון: 'קבוצות אנרכיסטיות' . "השידוך" הסמנטי שנעשה במושג זה ובסמיכות לאישום נגד התקשורת השמאלנית, עלול לזרוע את זרע הפורענות ( ראה פרשת רצח רבין ז"ל ועוד תקיפות נגד אנשים שאינם חסידי הקו הימני-קיצוני ). לפיכך אני יוצא בקריאה אחראית להפסקת ליבוי היצרים כנגד התקשורת, נגד אלו שאינם נמנים על קבוצות הימין וההתססה כנגד קהילות, כמו: הקהילה ההומולסבית, שהיינו עדים לפוגרום הירי במועדון בתל-אביב אשתקד.

די להקצנה ולשיסוי אזרח באחיו, זה לא יוביל אותנו למקום טוב – ההיפך הוא הנכון. דווקא אז ההסתברות להפיכה בישראל, צמיחת קבוצות אנרכיסטיות וסתם המון זועם, תעלה ובסופו של יום תביא לתוצאה עגומה למדי לכולנו.

עניין שני אליו אני מצטרך מצוי באותה רשימה של ד"ר שיין המציין ש"המוחות היצירתיים של השמאל הישראלי חיפשו תחליף למחאה ומצאו אותו בדמות הגרעין האיראני. מבוקר עד ערב, בכלי התקשורת.....מהלכים אימים על אזרחי מדינת ישראל באשר לתוצאות הצפויות של תקיפה אפשרית באיראן." שוב אותו 'תקליט' שחוק ! שוב התקשורת אשמה !

בהמשך מאמרו כותב ד"ר שיין את הדברים הבאים שהם בבחינת 'עליית מדרגה' בהאשמות נגד התקשורת והשמאל הישראלי: " מאחורי כל הפרסומים הרבים על תקיפה באיראן מסתתרת מטרה אחת – ניסיון נואל לייצר דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת, ובכך להרוס את המירקם העדין של הדמוקרטיה הישראלית".  

האשמות כגון אלו ואחרות הבאות לידי ביטוי במאמרו של ד"ר שיין ועוד אנשים נוספים מזרם אליו הוא משתייך, דווקא האשמות אלו הן עלולות להרוס את המירקם העדין של הדמוקרטיה בישראל – זו דעתי.

כולנו יודעים קרוא וכתוב ואנו חשופים מידי יום למנהיגי המדינה, ראש הממשלה מר נתניהו, שר הביטחון מר אהוד ברק ועוד, אשר הם הם אלו הלוקים ב'פטפטת' יתר בעניין הגרעין האיראני. הם אלו המטפטפים לציבור את הארס ומתלהמים באמרות הנוסכות רוחות מלחמה קרובה וסכנה קיומית למדינת ישראל. מה לו ולכשמותו להלין על השמאל בחתרנות תחת אושיות הדמוקרטיה הישראלית, בעוד שהעובדות מספרות ומוכיחות אחרת. סברת הלב ודעה מתוך שיקול דעתי היא שדווקא קולות צחצוחי חרבות המלחמה היוצאים מחדרי הממשלה מטרתם אחת היא: מיסוך וערפול עיני הציבור לרבות הסחת דעתו מהגזירות הכלכליות אלו שכבר הוטלו עלינו ואלו שבקרוב תחזינה עינינו בם ויחוש בשרנו את אימתם.  

החלפת השלטון והצגת נבחרת מנהיגים בעלי יושרה אישית ושקיפות ציבורית, כמו ח"כ דניאל בן סימון ויו"ר העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' ועוד אישים ראויים היא התשובה הניצחת לכול מחרחרי הריב והמדון שבקרבנו. עקירת זרע הפורענות של ההסתה נגד השונה, קריאה להפסקת גילויי הגזענות והפגיעה בחופש ובזכויות של מגזרים שונים – קריאה שכזו מחויבת המציאות. רק נבחרת מקרב מנהיגי מפלגת העבודה מהווה אלטרנטיבה לממשלה הזו שאבד עליה הכלח ואיבדה את אמון הציבור בה.

אחרית דבר, רק בעניין אחד אני מסכים עם ד"ר שיין: "אשר על כן כל מי שחפץ להפיל את הממשלה יתכבד לעשות זאת בדרכים דמוקרטיות, יצטרף לפוליטיקה ויתמודד בבחירות". אמנם כי כן והרצון להפיל את הממשלה על ידי האופוזיציה האמתית ( מפלגת העבודה ) ייעשה אך בדרכים דמוקרטיות וחוקיות  הרבה יותר מאחרים. ליתר רעיונותיו של ד"ר שיין הנכבד המובאים במאמר מהיום, אומר רק: 'גלג לסבתא' [ על יסוד בראשית רבה ל"ו ] ובמילים אחרות לך ספר לסבתא את הדברים חסרי שחר שהוצגו כעובדות במאמרך.