השרברב, ספר חדש על ניהול משאבי ידע ארגוניים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

השרברב, ספר חדש על ניהול משאבי ידע ארגוניים 

מאת    [ 05/08/2012 ]
מילים במאמר: 894   [ נצפה 3460 פעמים ]

 
 

הספר עוסק בניסיון להבין את אירועי הכשל הרבים בהם מוצפים ארגונים רבים ושנדמים כבלתי סבירים בעליל. הספר בא לענות על השאלה: מה יש שם? מדוע זה נראה כך? הסבר אפשרי אחד הוא לאחוז בשיטתו של יו"ר הסתדרות העובדים שכינה את שר הביטחון בתואר 'אהבל', שמשמעו טיפש מוחלט, בציון ההסבר המלומד שאין טעות שאותו שר לא ביצע (נובמבר 2010, העיתונות היומית). זוהי הלכה נפוצה שהעלתה על גם הכתב על ידי ברברה טוכמן שסבורה כי האדם ביסודו הוא טיפש (1986, מצעד האיוולת עמ' 13). אבל, למרות ההסבר הנוח לכאורה, אין בו די כדי לתאר באופן הולם את העובדה שלרוחב העולם ולאורכו ישנם כל כך הרבה ארגונים המשופעים בכל כך הרבה מנהלים, שלכאורה נראים כל כך טיפשים.

בניסיון להציע תשובה חלקית לשאלה מהו ניהול של משאבי הידע, ספר זה מתבסס על אוסף חלקי של הרצאות שניתנו בקורסים שעסקו בנושא במכללות האקדמיות תל-חי וכנרת. רובו הגדול של החומר נאסף ממקורות רבים, שונים ומגוונים. חלק לא-מבוטל מהם מקורו בניתוחי אירועים שהתרחשו במהלך שנות הלימוד בהן הועבר הקורס. חלקם של הדברים נשען על מחקר אקדמי שהתבצע במפעל, אשר הנהלתו הסכימה להעמיד את האמצעים הדרושים לבחינתה של שאלת התיאום בין תהליכים ארגוניים לתהליכי הזרימה של הנתונים במערכות המידע. המחקר נתמך והורחב באמצעות סימולציה ממוחשבת וממצאיו מפורטים בחלק הרביעי של הספר.

הספר עוסק במהותו של המושג 'ידע' המוגדר מערכת מתפתחת שכוללת תבונה, חושים, זיכרון, שיפוט ביקורתי, וניסיון. מיפוי משמעות הידע החל בתחום פילוסופי הנקרא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה, ביוונית Episteme). תורת זו הייתה כבר על סדר יומו של אריסטו ומאוחר יותר הייתה מונחת גם ביסוד טיעוניהם של לוק (1632-1704 ,Locke), ברקלי (Berkeley, 1685-1753) ויום (1711-1776 ,Hume). הדיון הפילוסופי-היסטורי קשור לבחינת שאלות כגון מה אנו יודעים, כיצד ניתן לדעת, מה הם תנאי הידיעה, או איזה סוגי ידיעה קיימים (יורמסון ג'. או. 1967, תורת ההכרה, הוצאת ש. פרידמן, תל-אביב). למשל, טענתו של קאנט (1724-1804 ,Kant) שקיימים מבנים בתודעה המכתיבים לנו את אופן ראייתנו והבנתנו את העולם, היא טענה השייכת לתורת ההכרה. על בסיס הגותם של ענקי רוח אלה, פיטר דרוקר (Drucker, 1909–2005) הניח את יסודותיה הפילוסופיים של תורת הניהול בעידן שלאחר המהפכה התעשייתית כאשר טבע את המונח 'עובדי ידע'.

מאמץ לא מבוטל הושקע בעבר בניסיון להבין את כלי החשיבה והידע העומדים לרשותנו. לימוד הנושא העלה שאלות מהסוג של מדוע אנו מתייחסים אל האסטרונומיה כאל מדע, בעוד שלא כך אל האסטרולוגיה. מדוע במתמטיקה הטהורה מצויות הוכחות של משפטים, בה בשעה שלא ניתן למצוא כאלו בהיסטוריה או ברפואה. בתחומים מסוימים יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת להסתפק בהשערות מתקבלות על הדעת, ולעומת זאת בתחומים אחרים 'מספיק טוב' הוא בהחלט מספיק טוב. בכלכלה אף הוענק פרס נובל (סיימון, 1978) על טענת 'המספיק טוב'. אין אלו שאלות תיאורטיות בלבד מכיוון שיש להן גם משמעויות כספיות כבדות, ומכאן גם העניין הרב שהן מעוררות. תוך כדי ברור מהותם של כלי המחשבה והידע עולות גם בעיות סביב מושגי הזיכרון. שאלה מהסוג של כיצד אני יכול לומר בוודאות אם אני באמת נזכר במאורע מן העבר או שאני רק מדמה אותו לעצמי, גם היא בעלת משמעות ניהולית מעשית. זוהי סוגיה שצריכה לעניין מאד את מנהלי הארגון ביחס לזיכרון הארגוני, לניסיון המצטבר של העובדים והיכולות לחלוק ידע ארגוני בתהליכי החדשנות הנדרשים בכלכלת הידע.

קאנט בספרו 'ביקורת התבונה הטהורה' (1776, בתרגום שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך. עריכה: דב סדן, מוסד ביאליק, תשכ"ו), הציע תבנית שמאוחר יותר שימשה גם את הנחת יסודות התיאוריה של ניהול משאבי הידע הארגוניים. הוא הציע שהכרת המציאות חייבת להתבסס על שני רכיבים: התבונה שמאפשרת את פעולת החושים מצד אחד, והחושים המזינים את התבונה מצד שני. מעין מעגל וירטואלי תמידי היוצר דיאלוג מתמשך בין שתי הישויות הללו. התבונה מספקת את העקרונות המארגנים התיאורטיים שבעזרתם אנחנו מבינים את העולם, מפענחת את קלט החושים של האותות המגיעים אלינו מהסביבה, ומאפשרת לבנות את המציאות הנתפסת שלנו בהתאם. החושים הם אלה שמספקים את הקלט העומד להיות מאורגן על ידי התבונה.

ייחודיות האדם ניכרת באפשרות ללמוד ולהתפתח, וכאשר אנו מגלים טעות בהתנהלות יש לנו את היכולת לבדוק ולתקן את הפעולות שהביאו למצב השגוי. התבונה מתפתחת באמצעות תהליכים בלתי פוסקים של לימוד ביקורתי מתמשך. קאנט הגדיר שהעקרונות המאפשרים בדיקה ותיקון בהתנהלות, הם היסודות של התבונה הטהורה ובכך הניח גם את התשתית לניהול תהליכים של למידה ומשוב. המשמעות של שיפוט ביקורתי היא היכולת לדעת לאתר טעויות, להתכונן ולתקן בעת הצורך. למרבה הצער, בארגונים רבים היום עוותה המשמעות של הלימוד וההתפתחות. שיפוט ביקורתי הפך להיות לא יותר מאשר היכולת למצוא אשמים ואחראים לתקלות. עלינו גם להיזהר מפני הנטייה הטבעית להתייחס אל המציאות הנתפסת בתבניות מוגדרות וסדורות ובעזרת סטריאוטיפים ודעות קדומות.

בתהליך צבירת הידע יש חשיבות גדולה גם לניסיון. מקובל להשתמש במונח ניסיון במשמעות הכוללת את ממד הזמן ולהגדירו כעיסוק רצוף או ידע מצטבר. האדם לומד מתוך שהוא רוכש לעצמו כמות מסוימת של ניסיון ובוחן ומפתח את כישוריו על ידי הפעלתם לאורך זמן. מנהל מנוסה הוא אדם שעסק בכך במספר רב של אירועים ומצבים בדרגות קושי שונות. העובדה שמומחיות מקורה בניסיון, באימון ובעיסוק, היא בעלת חשיבות רבה בהתנהלותם של תהליכי למידה בארגון של כלכלת הידע הנמצא בתנאים של סביבה משתנה באופן בלתי פוסק.

הספר מתחיל את הדיון במונחי היסוד ובחיבור הנושא לעולם העסקי. החלק השני עוסק בהיבטים של התרבות הארגונית בגלל השפעתה המכרעת על יכולותיו של הארגון להפוך לארגון לומד. החלק השלישי דן במשמעויות מסוימות של התהליכים התפעוליים בארגון, והחלק הרביעי עוסק באותם מאפשרים טכנולוגיים ובכלים העומדים לרשות מקבלי ההחלטות. אין זו סקירה של הטכנולוגיות עצמן. זאת כיוון שמתקדמות ככל שיהיו, יהפכו אלו להיות נחלת עבר ומיושנות עוד בטרם יספיק הכתוב להעלות אבק דיגיטאלי במחשב. הדיון הוא בעקרונות הניהוליים הקשורים לטכנולוגיה והחיוניים לתהליכי קבלת ההחלטות בארגון.

הספר יצא לאור בשנת 2012, הוצאת 'אוסטרקון'

המחבר סיים את לימודי התואר הראשון והשני בכלכלה באוניברסיטה העברית ואת לימודי התואר השלישי במדעי הניהול באוניברסיטת בן-גוריון.
החל משנת 1984 עסק בניהולם של משאבי ידע ארגוניים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי בתפקידי נהול בכירים.
כיום ד"ר גל חבר בסגל האקדמי הבכיר של המכללה האקדמית תל-חי, ומנכ"ל חברת בינה, ב.י. נהול בע"מ.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב