אבל הגברת חן הוכיחה לי את מה שכבר כולנו ידענו מזמן - כדי ליצור חדשות מעניינות יותר יש ליצור חדשות רעות! לעיתים הכתיבה אינה אלא גחמה של הכותב והמסר, הנוסח והסגנון המשתלח אינו מחמיא לו ולא לרמות הידע המקצועי שהוא מפגין והנוגע לתחום שעליו הוא כותב.
להוסיף חט על פשע עוד שני עורכי דין מלומדים מלמדים באותה כתבה "ממה להיזהר לפני שחותמים על הצטרפות לחברת שיווק רשתי". עכשיו לא נותר לי אלא לשאול - הלו, נפלתם על הראש?, מישהו מכם פתח ספר הנוגע לתחום אסטרטגיית השיווק המרושת? מישהו מכיר את חוקי מטקלף על רשתות שהערכים שלהם שווים למספר אנשיהם בריבוע? מישהו למד את המושג "מינוף" שמשמעו דרך משופרת להשגת תוצאות אפקטיביות בזמן קצר? מישהו מכם יודע אולי למה עבודת צוות בשיווק רשתי עדיפה על עסק המשווק באסטרטגיה תחרותית למשל? מישהו חשב שיהיה יעיל יותר אולי לכתוב על ראייה תוצאתית במקום להציב מחסומים בראשי הקוראים שלכם?
חשבתם אולי על כך שבמדינתנו השיווק הרשתי יכול להציע מזור לים של מובטלים? לים של אנשים אשר מחפשים דרך להגשמה עצמית? חשבתם על כך שכאשר אתם משמיצים תחום כל כך נאור, אשר מציע דרך דמוקרטית לעושר הניתן על ידי הטבת מצבם של אחרים, אתם סוגרים את מוחם של אנשים רבים מלהיכנס לדלת המציעה להם פתח לעולם של שפע? איך יכול להיות שאת, העיתונאית גברת חן הנכבדת רואה בהזדמנות שמציעה תעשיית השיווק הרשתי בעיה בעוד אנשי השיווק הרשתי רואים בכל בעיה הזדמנות!?
אענה לך בשני משפטים. אחד - שיווק רשתי זהו מקצוע של פיתוח אישיות ופיתוחם של אנשים ועוד אנשים ללא גבול. שניים - לעומת זאת המשותף למקצוע העיתונות ועריכת הדין הוא שהם שני מקצועות אשר בהם נבנים חלק (ואני מדגיש חלק כי איני עוסק בהכללות) מאנשי המקצוע על הרס מצבם של אנשים אחרים.
נכון, אני כועס. איני יכול לסבול מצב שבו כדי להשיג עוד כתבה עיתונאית "טובה" מוכנה כתבת אחת לדרוס למעלה ממאה אלף איש העוסקים בשיווק רשתי בחברות שונות רק כאן בישראל. למעלה ממאה אלף איש שחלק גדול מהם עושה למען ביתו, משפחתו ולמען רבים אחרים.
בשיווק רשתי יש מצליחים ונכשלים כמו בכל ענף עסקי אחר. ובכדי לסבר את האוזן אעניק מעט תובנות ביחס לאחוזי ההצלחה בעסקים בכלל. 5% מאוכלוסיית העולם מחזיקה ב-95% מההון הכולל. במדינת ישראל 10% מהאוכלוסייה משפיעים על 90% מכלכלת המדינה.
למה זה כך?
90% מהאוכלוסייה חייה וחייבת את חייה ללאותם 10% שהם בעלי ההון ובעלי העסקים הגדולים, הבינוניים ואפילו הקטנים המניעים את הכלכלה. הריי בזכותם יש ייצור של מקומות עבודה, בזכותם יש פרנסה למילוני עובדים. הם משלמי המיסים הגדולים ביותר, הם נוטלי הסיכונים הגבוהים ביותר. המייחד אותם הוא שהם רואים בכל בעיה הזדמנות. אבל למרות הכול לחלק לא קטן מאותם 90% יש מנטאליות כפוית טובה של שונאי עשירים.
המושגים "שפע" "ולעשות מכלום משהו" נראה להם הזוי. ישנו שדון קטן בתוכם המחבל לחלק לא קטן מהם בחיי היום יום, מונע מהם להיפתח להזדמנויות חדשות, הופך אותם לחשדנים, מפוחדים ולמרות זאת אותם 90% אוחזים בו כאילו הוא המפלט האחרון שלהם.
מעולם לא הבנתי את הבחירה הטבעית באומללות של חיים בתוך בועה, בבחירה לחיות בעולם המשחק איתנו בנדמה לי, חיים בתחושה של זה לא צריך להיות כך, החיים עוברים על פנינו אף על פי שאנחנו בריאים ואנחנו מחמיצים משהו. ולמרות הכול רבים ממשיכים לראות בכל הזדמנות - בעיה.
זה דומה לאסיר היושב תקופת מאסר ממושכת בבית הכלא וכאשר מגיע יומו לצאת לחופשי הוא מסרב כי הוא לא רוצה לוותר על הקוסקוס הטעים שמחולק בכלא מדי יום שלישי.
אנחנו חיים בעולם מודרני בכלכלת המאה העשרים ואחת. בסביבה כלכלית שבה מרבית המשפחות בישראל מוציאות מעל ומעבר למה שהן מכניסות. יש להן קושי בתזרים מזומנים לניהול משק הבית, ישנו שימוש מופרז בכרטיסי אשראי היוצר חובות שיוצאים לגמרי משליטה, המון זוגות עובדים אינם גומרים את החודש.
מישהו שאל את עצמו פעם למה? הרי שני בני הזוג עובדים?
למה בכלכלת המאה עשרים ואחת ישנם מיליוני אנשים העובדים קשה יותר היום מאשר 10 שנים קודם כדי לקיים את עצמם ואת משפחותיהם באותה רמת חיים ואף פחות מכך?
לאותם אנשים שעובדים שתי משרות אני אומר - חבר'ה, את המשרה השנייה תעשו בשיווק רשתי. קחו אחריות, בנו צוות שותפים, היו אחראים להצלחתם וראו את כוחו של המנוף בהכנסתכם.
במשך 10 שנים עבדתי קשה בפרסום, שעות על גבי שעות הייתי משועבד לעבודה על חשבון משפחתי. שנים ניסו חבריי הטובים להציע לי להצטרף אליהם לעבודה בשיווק רשתי ובטיפשותי סירבתי. שלמתי על לא מעט טעויות שעשיתי בצעירותי. אבל אתם יודעים מה... זהו בית הספר הכי חשוב וטוב שקרה לי אי פעם בחיי. לא יכולתי לדעת את מה שאני יודע היום אלמלא הייתי עובר את החוויות האלה שאחת אחרי השנייה יצרה לי מציאות חיים שלא רציתי בה.
ואז התחלתי לשאול את עצמי שאלות כמו. איך וכיצד אותם 5% בעלי ההון במדינה מחזיקים ב- 95% מההון של המדינה? ואיך יש כאלה שמרוויחים 100 אלף שקל בחודש לעומת כאלה המרוויחים רק עשרת אלפים או ששת אלפים? הרי לכולם יש את אותן 24 שעות ביממה. מה הם יודעים שאנחנו לא?
הדרכים ליצירת שפע שאני מצאתי הן כל כך פשוטות שזה מפחיד. זה כמעט יוצר את הרושם של משהו הזוי.
גילית את המושגים "מינוף פיננסי", "עבודת צוות", "תכניות עסקיות ללא סיכון וללא גבולות", "אפשרות להתעשר ללא הון עצמי", "שיווק מרושת" "התפתחות אישית", "אימון עסקי" ועוצמות ואיכויות של אנשים ששינוי את סגנון חשיבתי ללא היכר.
אם ל 90% מכם יש פרפור חדרים בלב שכשעולה המושג "שיווק רשתי" זה בסדר, זה היחס שאנחנו, אנשי השיווק הרשתי מצפים לו. כי הסטטיסטיקה שלנו מלמדת שבין 10-20 אחוזים מכם יראו באתגר שנציג לפניכם הזדמנות והיתר ימשיכו ויראו באתגר בעיה. ההזדמנות המדהימה שהשיווק הרשתי מציע לא מתאימה לכל אחד. אנחנו, אנשי השיווק הרשתי, רוצים את אותם 10-20 אחוזים... אלה המעדיפים לקטר פחות ולעשות יותר, אלה שרואים בעיני רוחם תוצאות - לא תירוצים. אנו מחפשים את אותם האנשים בעלי האישיות המטופחת שיראו בנו כאנשים טובים וישרים שרוצים שהם יצמחו יחד איתנו ולא שחלילה אנחנו חומדים את כספם.
אם אתם חלק מאותם 10-20 אחוזים, אנו ניתן לכם את הפורמולה להצלחה יחד איתנו.
הפורמולה היא תכנית עסקית שמאפשרת הצלחה כברה באמת אבל באמת, והפורמולה הזאת מתאימה רק למי שמבין שכסף לא עושים מעבודה קשה, אלא מעבודת צוות. מעקרונות פשוטים של מינוף פיננס, מלמידה ופיתוח כישורים בין אישיים ומאהבה אמיתית לעזור לאחרים.
המינוף המנטאלי והכלכלי הזה הוא כלי רב עוצמה שמספקת כבר 100 שנה תעשיית השיווק הרשתי ובכך עיצבה, מעצבת ותעצב את חייהם של מאות מיליוני אנשים בעולם.
אני אורן נחמני מאחל לכם שתבחרו כבר את חברת השיווק הרשתי שלכם, שתעצבו בה את עתידכם, ושמאמר זה יספק לכם תובנות אשר יהפכו לכם את השנה הבאה לשונה לחלוטין מהשנה הקודמת.
אורן נחמני, מאמן אישי ועסקי בכיר, מרצה לשיווק ולשיווק רשתי במכללות ובחוגים לניהול.052-6876998
