שמישהו יענה: האם המיתון כבר כאן? 

שוק ההון מאותת, אנחנו חייבים להאזין, לצרף אות לאות ולהבין את התמונה המתקבלת...

פנינו למיתון. מיתון תל-אביבי במסגרת מיתון עולמי.

מדד המחירים שהתפרסם, מראה על ירידה ב 0.3%- בניגוד לקונצנזוס האנליסטים שחזה דווקא עליה קלה.  ההסבר ניתן בדמות הירידות העונתיות במחירי הפרות והירקות, יציבות במחירי הדלק וירידה קלה בסעיפי התקשורת.

הדיור דווקא, הסעיף המקומם המוציא אנשים לרחובות (לצד אחרים), הוא בעליה קלה, ואם תשאלו לדעתי, זו לא תפסק. המגמה תמשיך מעלה.

הסימנים כאן:

לדיור - התחלות בניה ומלאי דירות, בשפל. על המדינה להקצות קרקעות רבות, לעודד מכרזים, להכין תשתיות וכל זה בזמני שיא, אחרת מדוע שמצוקת הדיור לא תחריף? מסקנה: המחאה החברתית תגבר, מחירי הדיור צפויים לעלות (בהעדר דירקטיבה פיסקאלית או מוניטארית המתערבת בשווי המשקל).

עוד בשורה חמורה בנושא ניתן להפיק מכך שירידה בהתחלות בניה חדשות היא מסימני המיתון המובהקים.

ליציבות הפיננסית ? נגזרות משבר הסאב-פריים ומשבר הנזילות ממש לא תמו. פשיטות רגל של בנקים בארה"ב ואירופה ממשיכות. עוד תכניות הרחבה על הפרק בארה"ב, אירופה, ולאחרונה התבשרנו שגם בסין.... מסימני מיתון עיסקי ופרטי, מיתון מישקי. ומי מספר לנו על מידת החשיפה של הבנקים המקומיים למוצרים פיננסים עתירי סיכון? אומרים ש"אין חשש שבנק בישראל יפשוט רגל". ואם הוא יהיה לקראת..., מי יחלץ אותו? נכון. אנחנו.

מה האות בשוק ההון? ניתן לקשור גם מהאינדיקטור איתו פתחתי - מדד המחירים לצרכן. כשהמדד גבוה, חשש מהתפרצות אינפלציונית, אבל קיים חשש גם מסביבת אינפלציה של 0.6% שנתי (ממשלה קבעה יעד של 1%-3%). נכון יהיה אם תגידו שגם יתרונות יש בכך, החזר המשכנתאות נמוך יותר, סביבת נוחה להלוואות.....

אבל למי להלוות? אם יש פריצה מעלה במבקשי משכנתאות (כי ההלוואה זולה), אז שווי המשקל המשקי יוביל לעליה במחירי הדיור (וזה מה שקורה ממש), ולכן בנק ישראל מחמיר הקריטריונים לזכאות למשכנתא (הון עצמי וריבית). אבל, חוסר ביטחון תעסוקתי תחושת מיתון גוררים התנהלות חסכונית יותר. הביקושים יורדים, מחירים יורדים = מדד נמוך/שלילי.

ואם הזכרתי בטחון תעסוקתי, בואו "נצלול" לרגע גם לכאן - השיח הציבורי על התמתנות הפעילות העולמית, לצד נושאים פנימיים כמו הרפורמה המוצלחת בשוק הסלולאר והתקשורת גררה ירידות מחירים חדות. ירידות מחירים לצד הוצאות קבועות עצומות והחזרי הלוואות של אותן חברות הענק (אג"ח קונצרני), יובילו בהכרח לצעדי התייעלות (שם נרדף לקיצוצי כח אדם), ואלו החלו. אין לי כל ספק בכך (גם באו לידי ביטוי בתנודתיות אופציות מעו"ף).

הטייקונים וחוק ה"תספורות". עוד נדבך. החוק מבורך! שלא נטיל בו דופי. אבל, זה שינוי מהותי בהתנהלות שוק ההון המקומי. ההשפעה איננה רק על הטייקון וחברותיו הנכנסים למצוקות תפעוליות ומימוניות/תזרימיות, אלא גם על בתי ההשקעות הגדולים המחפשים במה להשקיע, המחפשים ערך מוסף להשקעה עבור כספינו הגדולים - קרנות וקופות גמל.

המעגל הקסום של פירמה המבקשת הלוואה על מנת לפתח תשתית, להתפתח עיסקית, להגדיל קיבולת יצור, טכנולוגיה, להחזיר הלוואות קודמות..... והבנק המלווה או בית ההשקעות המלווים .... והציבור המפקיד כספיו - כל אלו נעצרים.

וכעת - גם השיוויון בנטל. נושא צודק מאד כשלעצמו, מכל הסיבות הנכונות. אבל - העיתוי.

נכון לשמוע החישוב של החיסכון שיווצר למשק מכל הקמת גדוד בט"ש סדיר. אבל מאידך, יתגייסו רבים (ורבות), מהם התועלת נמוכה עד שלילית. אבל מיליארדי ש"ח בשנה יושקעו לסעיף חברתי חשוב זה (ובכך אני ממש חולק על העלות הנמוכה ששמעתי - 1-1.5 מיליארד ש"ח בשנה...).

הציבור מאס בהחלטות נכונות (חינוך חינם מגיל 3 למשל) ולצידן, מיסוי במקום אחר על מנת לממנם. גם את זה מבינה הממשלה.

גם את פינוי הפליטים שחדרו, גם את הצורך בשיפור הבטחון האישי, גם את נטל המס הגבוה ממילא, גם נושאים חשובים רבים אחרים (עוד סוללות כיפת ברזל.... תקיפה באיראן....)

האותות ברורים. הם כאן

העתיד - התמתנות הפעילות במשק, חוסר בטחון תעסוקתי, עוד מדדים נמוכים/שליליים, מחירי דיור מאמירים, אבטלה עולה.

העתיד כבר כאן.