מה יעשה יהודי כשהוא צמא למים ברחובות בית שאן החמה? המתחם הפולחני(מקדש פגאני) העלה שאלות רבות ומהותיות באשר ליהודים המגיעים או עוברים בסמיכות למתחם הפולחני בעיר הנוכרית סקיתופוליס (בית שאן) בין השאלות שנשאלו, האם ההלכה מתירה ליהודי לשתות מים היוצאים מפיהם של הדמויות? (מעין מתקן שתייה לעת מצוא) ואם כן, באיזה אופן ישתה? מסכת עבודה זרה דנה בהרחבה בכל מה שכרוך בהתנהגותם של היהודים בעיר של גויים כמו סקיתופוליס וחז"ל במסכת זו נתנו מענה מפורט לשאלה מהותית זו כמו לשאלות נוספות קשות ורבות שהתחבטו בהם יהודים מכורח הימצאם בעיר נוכרית. כך נאמר בתלמוד בבלי, מסכת "עבודה זרה" יב' א' "..פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים..". ובתרגום ללשוננו היום נאמר כך, דמויות ופסלים המוציאים מים מפיהם אל החוץ, לא יניח יהודי את פיו בפיהם בשביל לשתות. זאת, מפני שנראה כמנשק לעבודת אלילים. ממשיכה המסכת ומבהירה גם ליהודי שחשב שאפשר לשתות מפי אותן דמויות או בדומה להן ללא מגע עם הזרבובית בפיו. אלא ישירות מסילון המים הנובעים דרך פי הדמות וכך נאמר, .."לא יניח פיו על סילון וישתה.." ובתרגום ללשוננו אסרו חז"ל גם את ניסיון התחכמות זה. בהמשך נשמע מעין תירוץ מחוכם ואולי כתשובה מזהירה וחכמה .."מפני הסכנה .." הגמרא מסבירה שישנה סכנה בשתיית מים ישירות מהסילון, מפני שאין לנו היכולת להבחין ולמנוע כניסתם של חרקים או עלוקות היוצאים מאותו סילון מים ומכיוון שכך, נאסר לשתות גם באופן הזה. ובוודאי שחכמינו לא הסתפקו כאן רק בתירוץ אלא ממש באזהרה מפני סכנת נפשות ובכל זאת עדיין לא ניתנה תשובה לאותו יהודי שצמאה נפשו לדעת שהרי נותר לו רק למלא בכף ידו מים מן הסילון ולהביא אל פיו ואז יוכל לשכך צימאונו. אך מכאן ממשיכה הגמרא ומחמירה.."לא בפיו ולא בידו אחת ואם שתה דמו בראשו.." עכשיו הבנו, חז"ל אסרו הדבקת הפה כי רחמנא לצלן זה נראה מנשק לאלילים, חז"ל אסרו שתייה מן הסילון כי זה נראה כמשתחווה לעבודת אלילים, וחז"ל משאירים בידי היהודי הצמא את ההחלטה אם לשתות מים בידו או לא ישתה בכלל ואם ישתה ויקרה לו משהו מסוכן, אז הזהרנו אותו ואמרנו לו דמו בראשו! דהיינו, מכאן אתה אחראי למעשיך. במובן מסוים ניתן להבין את חז"ל כמי שאומרים אינני מתיר לך ואינני אוסר עליך, מה שנקרא במילים פשוטות ..ראה יהודי טוב! אנחנו הסברנו לך, הזהרנו אותך מכאן תסתדר לבד!.
ועתה, על מנת שלא ישתמע כאילו אנו מטילים ספק הקל שבקלים על פסיקתם של רבנן נציין כי ראויים פסיקותיהם בסוגיות כמו בית שאן וראויים הם ללמידה גם בדורנו אנו. נמשיך ונאמר לזכותם של אמוראים ותנאים אשר חיו בתקופה מרה זו עבורם ועבור תלמידיהם גם במשנה ואף בתלמוד ניתנו פסקי הלכה המתירים או אם נרצה המקלים במידה מסוימת עם האוכלוסייה שמציאות איומה נכפתה עליהם.
תיאור הממצא הארכיאולוגי ע"פ גבי מזור ארכיאולוג רשות העתיקות
מונומנט מרכזי רבוע המוקף עמודים ובחלקו הפנימי חלל עגול שבמה בצדו הדרומי מערבי נשאה קרוב לודאי פסל. אל המבנה עולה מצפון גרם מדרגות הבנוי מעל קמרון. בתחומי הקמרון נמצאו עדויות לקיומו של פולחן וממצא רב ומגוון הכולל מנחות וצלמיות. לצד המבנה המרכזי נמצאו שני נימפיאונים הבנויים במדורג זה מעל זה וביניהם סטיו מקורה המוביל אל הקמרון. מתאר הנימפיאון העליון עגול ובחזיתו נמצאו כתובות ומזבחות. הנימפיאון התחתון מלבני ובקיר חזיתו נמצאו מזרקות בדמות ראשי אריות ולביאות. לגב המקדש נסמכו חדרים מעוטרים בפרסקו צבעוני ובחזיתו נחשפה רחבה המכילה בתחומה מזבח בנוי. ממצא כתובות עשיר על לוחות שיש ומזבחות שנמצאו בתחומי המקדש העיד כי המכלול הפולחני הוקדש קרוב לודאי לדמטר וקורה שפולחנן מופיע על מטבעות העיר. רחוב מרוצף נמתח ממתחם פולחני זה לאורך פאתה המזרחית של האגורה.
לפרטים נוספים והדרכה על בית שאן הקדומה שמואל 050.4620171
