מה שקורה אחרי שחייל עובר עבירה... 

חייל המבצע עבירה במהלך שירותו הצבאי, עלול להיות מועמד לדין בפני בית דין צבאי, או בפני קצין שיפוט בהליך של דין משמעתי. 

בית הדין הצבאי, הינו חלק ממערת המשפט הצבאי, בית דין זה נפרד מהמערכת השיפוט האזרחית. מערכת המשפט הצבאית רשאית לשפוט כל חייל בצה"ל המשרת בסדיר או במילואים:

• בכל עבירה המעוגנת בחוקי מדינת ישראל. ניתן להעמיד לדין חייל לפי סעיף "אזרחי" בבית הדין הצבאי
לדוגמה: עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים 
• בכל העבירות לפי חוק השיפוט בצבאי, קיימות עבירות ייחודיות למערכת הצבאית שאינן ניתנות לשיפוט במערכת האזרחית. לדוגמה: עבירת עריקות ונפקדות. 
• בעבירות מיוחדות, בהן ניתן לשפוט עובדים בשירות צה"ל, מי שניתן לו נשק על ידי רשויות הצבא ואנשי מילואים שלא בשירות מילואים פעיל בעבירות מסוימות.  

האפשרות השניה היא שיפוט בהליך של דין משמעתי באמצעות טופס 630, בפני קצין שיפוט (קצין בדרגת סגן ומעלה), הדין המשמעתי הינו כלי הנועד להעניק סמכויות לאכוף את המשמעת בצה"ל שלא באמצעים משפטיים ולא בכפוף לסדרי דין כגון עדים וראיות. למרות זאת התחום נתון לפיקוח משפטי. 
הבחירה בין האפשרויות העמדה לדין תלויה במהות העבירה ובחומרתה. עבירות חמורות יותר יידונו בפני בית דין צבאי ואילו עבירות קלות יותר לרוב ידונו ביחידה. 

העונשיםבדין המשמעתי הינם: 

1. התראה

2. נזיפה

3. קנס

4. ריתוק

5. מחבוש (מעצר)

6. הורדה בדרגה. 

לחייל מספר זכויות בסיסיות בהגיעו להישפט בהליך דין משמעתי, החייל צריך להכיר את סעיף העבירה בגינה מואשם, המצב בו חייל מגיע לדיון המשמעתי ומופתע מסעיף העבירה הינו מצב פסול. המצב הרצוי הוא שהחייל יכיר את סעיפי האישום וכך יוכל להתגונן בצורה הטובה ביותר. 

במהלך הברור בתלונה, החייל זכאי להזמין עדים מטעמו ולחקור עדים קיימים, במידה והוזמנו עדים לדיון המשמעתי החייל חייב להיות נוכח בזמן גביית העדות. מצב בו נלקחה עדות שלא בנוכחות החייל פסול. 

לאחר הדיון בתלונה, לחייל זכות לקבל העתק מטופס התלונה. החייל יכול לבחור לערער על החלטת קצין השיפוט במספר טענות העיקריות, טענה בדבר טעות שנפלה בדיון, חוסר סמכות של קצין השיפוט, עדים שלא נשמעו ועוד. 

בנוסף, לחייל הזכות לפנות לאלוף הפיקוד בבקשה למחילה, חוק השיפוט הצבאי מאפשר לפנות לאלוף הפיקוד הרלוונטי בבקשה למחילה לאחר הרשעה בהליך הדין המשמעתי. הבקשה מוגשת לאלוף הפיקוד שאליו החייל כפוף מבחינה פיקודית. ובניגוד לערעור, הקצין שאליו הוגשה בקשת המחילה יכול לקבל אותה באופן חלקי, באופן מלא או לדחות אותה, אך הוא לא יכול להחמיר בעונשו של החייל.