קשב-קבלת וקליטת המסר,שיפוט וניתוח משמעות וביצוע (במקרה הטוב) 

  המון סודות יש בעולם,ולחיים בפרט. אחד מהחשובים,הגדולים והמתסכלים ביותר הוא ב"מלחמה" בין הורים וילדים-איך לגרום לילד שלי להקשיב לי?
למה הוא לא מקשיב?
הוא לא מבין שאני רוצה רק בטובתו? שאני אוהב אותו "בטירוף"? איך אני יגרום לו להיות "ילד פלא" במקום "נוער בסיכון"?
הוא לא מבין שמה שהוא עומד לעשות זו טעות ו/או הדרך מסוכנת?

מנקודת התסכול הזו,כתבתי את הספר "הנגיעה של אמא".
חיפשתי תשובה לשאלה "שמציקה ומשגעת "המון הורים - איך לדבר עם הילד ולגרום לו להקשיב לי?
איך להעביר לו מסר בלי לקבל "רגע" , "שניה" , "עזוב אותי" , "אתה משגע אותי" , "נמאס לי" , "לא רוצה"....

נקודת ההתחלה שלי בהגדרת הפרשנות שלי לנושא : ק.ש.ב זה ראשי תיבות של
קבלת וקליטת מסר (מהסביבה/מאדם אחר..),שיפוט וניתוח המשמעות (נעשה באופן תת מודע)
וביצוע (במקרה הטוב) או בלאגן (במקרה הפחות טוב)

התחלתי לחקור את הנושא ולתדהמתי גיליתי: שהאדם הוא כמו "מחשב". יש לו "מוח" שנקרא: .  b.o.s - Brain opratining system   וה"יצרן" הכניס בו פקודות ותנאים. יש לו דרך חשיבה מסוימת ודרך פעולה אוטומטית בעקבותיה. כמו בשפת המחשבים  אם עומדים בתנאים שהמוח מכתיב אז מתבצעת פעולה קבועה שצפויה מראש. אם נדמה את זה לאקטואליה שלנו מהחיים – הרמת מתג חשמלי תוביל לפעולה צפויה מראש שהיא – אור. הרעיון הוא לדעת איפה נמצאת קופסת מתגים  ואיזה מתג הוא הנכון מתוך ערימה של מתגים .   בהקבלה לילדים – איפה יושבים ה"קודים" שמפעילים את הילד, איזה קוד/כפתור גורם לאיזה פעולה ואיך אני מזהה אותו.   לוח המתגים נמצא בתת מודע שלנו (למעוניינים   ולסקרנים–יש המון חומר למידה על תת המודע וטכנולוגית ה-NLP ברשת). התת מודע הוא החלק הבכיר במוח " שהיצרן " נתן לנו ובזכותו אנחנו חיים. יש לו שני תפקידים מאוד פשוטים ועם זאת קריטיים לחיים שלנו: 1.         לזכור ולאכסן את כל חוויות החיים כדי שלא נצטרך ללמוד אותם כל פעם מחדש. לא לומדים לקרוא, לפתוח דלת, לשרוך שרוך בנעל, לדבר... כל יום מחדש. למדנו פעם אחת. תת המודע מאחסן את החוויה והלמידה ונותן לנו גישה אליו כל פעם מחדש. 2.         תת המודע אחראי על כל מערכות החיים שלנו שלא קיבלנו שליטה עליהם – ריאות, לב, מוח, כליות, נשימה. תנסו לעצור נשימה – אחרי דקה שתיים התת מודע מפעיל את המערכות בצורה אוטומטית כי תפקידו לשמור עלינו בחיים והוא מזהה סכנת חיים. ולמעשה, עד גיל 3 הילד "בונה את היסודות" – המוח לומד, מחקה, מנסה, טועה ומסיק מסקנות.... ועד גיל 6 יש לתת מודע "צורה ודרך" מקובעת ומגובשת איך צריך להתנהג בעולם "כדי לשרוד". יש דרך התנהלות מדויקת של התת מודע. כדי לדבר עם ילדנו צריך לזהות "איך לדבר עם התת מודע שלו" כדי שיבין ש"אין סכנת חיים לגוף שהוא שומר עליו" ולא יעורר התנגדות – לא גלויה ולא סמויה.   כשמבחינתי,  התנגדות גלויה זה התעקשות פיזית, אלימות, צעקות, כעס ובכי. וסמויה – מניפולציות, "רגע אימא".....שומע אבל לא מקשיב. 
כמובן שככול שתת המודע "יחשוב" שהסכנה גדולה יותר, הוא יפעיל התנגדויות ברמה גבוהה יותר.


אחרי שנים של ניסיונות ,יצירתיות , לימוד מטעויות , שיפור וחתירה לפתרון.אני יכול להגיד-יש פתרון.