בירה ומצב רוח במכון ויצמן
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בירה ומצב רוח במכון ויצמן 

מאת    [ 04/07/2012 ]
מילים במאמר: 2532   [ נצפה 2368 פעמים ]

 
 

עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מזמינים את בלייני העיר ואת אורחיהם לבילוי של בירה, מדע ומצב-רוח, שיתקיים זו השנה השלישית.

30מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יצאו לברים, מסעדות ובתי-קפה ברחובות, שם יחלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.

אירועי "בירה, מדע ומצב רוח" התקיימו לראשונה במסגרת חגיגות ה-120 לעיר רחובות, ולאור ההצלחה והביקוש, הוחלט להמשיך ולקיים אותם כמסורת.

האירוע יתקיים זו הפעם השלישית ביום רביעי, 25 ביולי, בשעה 20:30, במקומות הבילוי ברחובות (ראו רשימה מפורטת בהמשך). 

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן: "מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק עם הציבור את התגליות המדעיות ואת ההתרגשות המלווה אותן. למדנו לדעת שהציבור צמא לא רק למשקאות שונים, ולא רק לבירה – אלא גם לידע ולחדשות מחזית המדע". רחמים מלול, ראש עיריית רחובות: "רחובות צוברת תאוצה והפכה לעיר מבוקשת, אליה נוהרים זוגות צעירים. בהתאם וכחלק מצעדי הפיתוח הרחבנו גם את אירוע התרבות והפנאי, תוך קידום  החינוך והשכלה. רחובות זכתה השנה בפרס החינוך המחוזי, מועמדת כעת לפרס החינוך הארצי ולמכון ויצמן למדע יש חלק חשוב בעשייה, בין אם בתוך מוסדות החינוך ובין אם בשיתוף הציבור והנגשת המידע".   

המדענים ותלמידי המחקר ישוחחו על נושאים המעסיקים אותם בחיי היום-יום במעבדות המחקר במכון ויצמן: האם ייתכנו מציאויות מקבילות? כיצד המוח לומד וזוכר? מה יעלה בגורל היקום? כיצד נוצרו החיים? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? מה הקשר בין מדע לבין תיאטרון? איזו דרך עבר המיחשוב מאז חוקי ניוטון ועד תורת הקוונטים? כיצד האם אפשר – והאם נעז – להאיץ את האבולוציה? ועוד נושאים מחזית המדע העולמית. פרטים מלאים באתר העירוני, בפייסבוק ובאתר "מסע הקסם המדעי".

 

 

מידע נוסף לעיתונאים – משרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3856,  לשכת הדוברות בעיריית רחובות: 08-9392241, דוברת העירייה, כרמלה קופר: 052-4840303

נושאי השיחות ומיקומן:

1.אשם המרצה: ורי לבנה

כתובת ההרצאה: פלורה בר,פקריס 3, פארק המדע, 9442055-057

מנגנוני הזיכרון במוח – כיצד אנחנו לומדים וזוכריםהמוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? הדוקטורנט אורי לבנה יספר על מחקריו, העוסקים בשינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים,ויעלה שאלות באשר למה שאפשר ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי.

 

2.שם המרצה: פרופ' אברי בן זאב

כתובת ההרצאה: קפה השקמה, הרצל 171, 9467486-08

תאים נודדים בזרם הדםכיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד בדרכם ליצירת גרורות? כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע ההרסני? חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים.

 

3: שם המרצה:פרופ' ארנסטו יוסלביץ

כתובת ההרצאה: מא ביסטרו, הרצל 226 קומה 2, 9442863-057

האם הגודל קובע? ננו-חומרים שיעצבו את חיינומהי ננו-טכנולוגיה? במה שונים התקנים, מכונות וחוטים זעירים ממקביליהם בעולם ה"גדול"? כיצד הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע "לגדל" ננו-צינורות וננו-חוטים ולעצב אותם לפי רצונם? אילו יישומים יתאפשרו הודות לתגלית זו?

 

4: שם המרצה: עומר כורך

כתובת ההרצאה: הברזיה, הרצל 203, 9109966-08

                                    אנרגיה סולרית: מהמעבדה לתעשייה

בהרצאה זו ננסה לחקור מה הם עקרונות הפעולה של תאים פוטו-וולטאים?  כיצד עובדים מפעלים תרמו-סולאריים? ומה היא תרומתה של ישראל למאמצים לפתח שיטות יעילות לניצול אנרגית השמש? השיחה תפתח בכימיה ובהנדסה של האנרגיה הסולארית, ותגלוש גם לאקולוגיה, כלכלה ופוליטיקה עולמית.

 

5: שם המרצה: פרופ' מיכאל הס טוק טוק,

כתובת ההרצאה: אופנהיימר 10, פארק המדע, 5262937-057

אנרגיה גרעינית – חלום או חלום בלהות? הפקת אנרגיה מהיתוך גרעיני היא "החלום הרטוב" של האנושות.

לעומת השימוש המזהם בדלקים מתכלים, זוהי אנרגיה נקייה וזמינה בשפע; לעומת השימוש המקובל כיום באנרגיית ביקוע גרעיני, היא בטוחה, ואינה יכולה לשמש לייצור כלי נשק הרסניים. מדוע מקור אנרגיה זה עדיין לא זמין?

השיחה תסקור את התפתחות הרעיונות של הפיסיקה הגרעינית ואת השימוש בה בהקשר להתפתחות הפיסיקה של המאה ה-20, כאשר הפיסיקה הגרעינית שימשה כאחד המנופים החשובים ביותר לפריצות דרך בתחום העיוני והמעשי.

בהרצאה זו נסקור את ההבטחות, האתגרים, הסיכונים והסיכויים שבשימוש באנרגיה המבוססת על היתוך או ביקוע גרעיני.

6: שם המרצה: פרופ' אלדד צחור

מקום ההרצאה: קפה לנדוור, אופנהיימר 2, פארק המדע, 9472875-08

זורם בעורקים, נוגע בלב - גרסת העוברהתהליך בו הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם, הוא אחד מפלאי הבריאה. מה הקשר בינו לבין תאי גזע, אבולוציה, התחדשות רקמות וסרטן? ביולוגים התפתחותיים ממכון ויצמן למדע מתחקים מקרוב אחר המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית – ובעיקר התפתחות הלב, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, מצד אחד, וכדי למצוא דרכים לעודד חידוש רקמות באנשים מבוגרים, מצד שני.

7: שם המרצה: ד"ר תום רןטרומן,

מקום ההרצאה: אופנהיימר 10, פארק המדע , 9441624-057

מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפניםבשנת 2001 הציגו מדענים ממכון ויצמן למדע מחשב ננו-ביולוגי, המסוגל לבצע חישובים פשוטים. הקלט, הפלט וה"תוכנה" של המערכת – שהוכתרה על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם – עשויים מולקולות ואנזימים שונים.בהמשך הצליחו המדענים, וביניהם ד"ר תום רן, לתכנת את המחשב כך שיזהה מולקולות ביולוגיות הקשורות בגידולים סרטניים, וישחרר תרופה שתבלום אותן.החזון לעתיד הוא שמחשבים כאלה יפעלו בתוך גופינו, יזהו מבעוד מועד מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד.

8: שם המרצה:  פרופ' אלון חן

כתובת ההרצאה: דבלין, המדע 1, פארק המדע, 9470504-08, 8365324-052

                    הגנטיקה של החרדה - לחץ נפשי, השמנה והתנהגות חברתית

הקשר בין חשיפה למצבי לחץ לבין התנהגות חרדתית ושינויים באכילה ברור כמעט מאליו לכל מי שמצא עצמו אוכל כמויות גדולות של שוקולד לפני מבחן חשוב, אך המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר הזה אינם ידועים.

ד"ר אלון חן חוקר את הגנים המאפשרים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, ואת השיבושים בפעילותם – הגורמים לתופעות כמו דיכאון, אנורקסיה ותסמונת פוסט-טראומתית.

 

9:  שם המרצה: ד"ר ברק דיין

כתובת ההרצאה: סזאר,פקריס 3, פארק המדע, 9442764-057

מתורת היחסות ועד אופטיקה קוונטיתשתי התיאוריות הגדולות של הפיסיקה – תורת היחסות ותורת הקוונטים, מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. חלק מהתופעות הקוונטיות נראות כל כך דומות לקסמים, עד שאיינשטיין עצמו לא האמין בקיומן. אך תופעות אלה מוכחות היטב, ומעצבות את חיינו. במעבדת האופטיקה הקוונטית במכון מתכוונים המדענים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לבצע "משימה בלתי אפשרית": לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור.

 

10.אלון ולנר

המבורג,רחוב המדע 1, פארק המדע, 073-507-1700

דרווין במבחנה: על אבולוציה מואצת ועל אנזים שמפרק גז עצבים

התפתחויות הדרמטיות בתחום הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית מאפשרות כיום ליצור תנאים בהם מתרחשת אבולוציה מואצת של מולקולות ביולוגיות בתוך מבחנה. עקרונות האבולוציה הטבעית – קיומן של מוטציות אקראיות, ומנגנון סלקציה אשר בורר את המוטציות המועילות, ומשמר אותן – הן למעשה "אלגוריתם טבעי", אותו אפשר לרתום לשימושים ביוטכנולוגיים ורפואיים. השיחה תציג מחקרים בגישת "האבולוציה המכוונת", המאפשרים פיתוח אנזימים יעילים – כמו אנזים המסוגל לנטרל גז עצבים בדם, וכן הבנה טובה יותר של מנגנונים אבולוציוניים.

11שם המרצה: אוהד מנור

מקום ההרצאה: B.B.B ויסגל 2 , פארק המדע, 9348820-08

האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את העתיד? האם הגנים שלנו מאפשרים לחזות את עתידנו?מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? מה סל הקניות שלנו אומר עלינו? וכיצד הייתה נשמעת יצירה סודית של באך? אן אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחד מהשאלות האלה אינה אקראית, אלא נובעת מדברים אותם אפשר למדוד, נוכל לנסות ללמד מחשב כיצד לחזות תוצאות עתידיות. מחשבים כאלה, שיודעים לצפות את העתיד על סמך נתונים קיימים, יוכלו אולי גם לבדוק את הגנים שלנו, ולקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו.

 

12: שם המרצה:  שירה גבאי

מקום ההרצאה: התחנה, אופנהיימר 2, פארק המדע, 3400020-052

כיצד "קוראים" את ספר הגנום האנושי לפני כעשור הושלם פרויקט הגנום האנושי, שבמהלכו פענחו אלפי מדענים מכל קצוות תבל את הצופן הגנטי.

לראשונה נחשפו כל ה"אותיות" בספר המסתורי המהווה את הבסיס לכל תכונה, איבר ופעילות של גופנו.

אך כיצד אפשר לקרוא בספר כשאיננו יודעים היכן מילה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המילים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג? מדענים מתחומי מדעי החיים ומדעי המחשב חוברים יחדיו למחקר מרתק שמטרתו לענות על שאלות אלה, ורבות אחרות.

 

13.: שם המרצה: ד"ר גורן גורדון

כתובת ההרצאה: ניוטון, המדע 2, פארק המדע, 2230534-072

                                       בין רובוטים לבני-אדם

מהי סקרנות? האם עקרון מתמטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים?

 

14.:שם המרצה: אמיל וייס

כתובת ההרצאה: דה לה פה, יעקוב 26, 9390792-08

נושא ההרצאה: ננו-פיסיקה ושאלות יסוד בתורת הקוונטים

כאשר יוצרים מעגלים אלקטרוניים זעירים, ומקררים אותם לטמפרטורה הקרובה לזו של האפס המוחלט – התנהגותם של האלקטרונים אינם מצייתים עוד לכללי "העולם הגדול", אלא לחוקי העולם הקוונטי.

באופן זה אפשר לפתוח צוהר לפיסיקה הבסיסית של מכניקת הקוונטים, וללמוד על התכונות הבסיסיות של החומר.

 בשיחה יתוארו מחקרים בתחום זה, שנעשים במרכז למחקר תת-מיקרוני במכון ויצמן למדע.

 

15: שם המרצה: עומר מרקוביץ

עונות, הרצל 213, 8666778-08 איך נוצרו החיים מתוך החומר הדומם ישויות חיות מתאפיינות ביכולתן לשכפל את עצמן,אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? על-פי התיאוריה, על כדור-הארץ הקדום התחוללה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה מולקולות שהיומסוגלות לשכפל את עצמן. לפי תפיסה רווחת, המולקולות המשתכפלות הראשונות היו אר-אן-אי. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן, וביניהם הדוקטורנט עומר מרקוביץ, מעלים את האפשרות שהחייםנוצרו כתוצאה מאבולוציה של מבנים העשויים מחומרים דמויישומן.

16.ליאור אמבון המעבדה, דרך הרכבת 1, פארק המדע, 9468495-08 מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית.

השיחה תציג את התופעה ואת מקורותיה, וכן את האפשרויות היישומיות הטמונות בה: החל ברכבות מרחפות ומכשור רפואי מתקדם, ועד למיקרוסקופ ייחודי אותו מפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע.

17שם המרצה: ניב אנטונובסקי

כתובת ההרצאה: רצל בר, הרצל 209, 9442104-057

אחרי פיענוח הגנום – לומדים לכתוב בשפה הגנטית

תחומי מחקר חדשים כמו ביולוגיה סינתטית והנדסה מטבולית מאפשרים לנו להשתמש בידע שצברנו כדי לכתוב ולקודד בעצמנו הוראות הפעלה גנטיות חדשות. מחיידקים המייצרים דלק ועד צמחים שמזהים חומרי נפץ – בעתיד הקרוב נוכל להנדס מערכות ביולוגיות שלמות לתועלת האדם.

18: שם המרצה: גיא רוזנצוויג לה מורס, הרצל 203 (קומת קרקע), 9363634-08 כוכב נולד במעבדה – האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? מיזוג גרעיני הוא תהליך עתיר אנרגיה, המתרחש בליבתו של כל כוכב – כמו השמש שלנו – ומספק כמעט את כל צרכי האנרגיה של היקום. מזה עשרות שנים מנסים מדענים לחקות את התהליך בו מתרחש מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעינים כבדים יותר, במטרה לייצר כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. השיחה תציג את תהליך המיזוג, את הדרכים בהן מנסים מדענים מרחבי העולם לייצר מיזוג מבוקר במעבדה, ואת הקשיים והאתגרים – לצד היתרונות הגדולים.

19: שם המרצה: יובל הרט

203, הרצל 203, 340020-052 "מראה מראה שעל הקיר"

כאשר אנו יוצרים במשותף, בקבוצה, מתקבלת לעיתים תחושה נפלאה של יצירה הרמונית "ביחד". האם אפשר לחקור תופעה זו ואף לכמת אותה? בעזרת הפשטה של "משחק המראה", בו שני שחקנים עוקבים זה אחר תנועתו של האחר, אנו חוקרים את ההבדלים בין תנועה בה ישנם מוביל ומובל, לבין תנועה הנוצרת באימפרוביזציה משותפת של שחקנים.

 

20: שם המרצה: ד"ר ערן בוכבינדר

פכתובת ההרצאה: פרדלה, המדע 3, פארק המדע, 9364422-08 על הפיסיקה של מערכות מורכבות: מכוס בירה ועד רעידות אדמה

רוב התופעות הפיסיקליות סביבנו – לדוגמה, כוס נשברת, גלים בים או חריקת בלמי המכונית, מתרחשות במערכות המכילות כמות עצומה של חלקיקי חומר. כיצד פיסיקאים מתארים וחוזים תופעות אלה? מהן הצלחות העבר ואתגרי העתיד? כיצד שאלות אלה משפיעות על חיינו? בשיחה נדון בפיסיקה של מערכות גדולות (מקרוסקופיות) ומורכבות בהן אנו נתקלים בחיי היומיום, מכוס בירה, דרך החומרים המתקדמים שמרכיבים מכוניות ומטוסים, וכלה ברעידות אדמה.

 

21שם המרצה: ד"ר דוד מרגוליס

וינונה, הרצל 219, 9443353-057 אבחון מחלות באמצעות אפים מלאכותיים זעירים מחלות רבות קשה לאבחן באמצעים קונבנציונליים, אולם הן "מכריזות על עצמן" באמצעות סמנים ביולוגיים סמויים. ד"ר מרגוליס עובד על פיתוח מולקולות פלואורסצנטיות אשר פולטות אור בנוכחות סמנים אלה, וכך מאפשרות לאבחן את המחלה. אחד מכיווני המחקר הוא פיתוח אפים מלאכותיים. בניגוד לאפים המלאכותיים הקיימים כיום, שמזהים מולקולות גז, מערכות אלה יפעלו בנוזלים – כמו דם ושתן – ויזהו חלבונים המעורבים במחלות.

22.תום ביאליק אייל מאפים טובים, הרצל 210, 9315895-08 לחיות עם המדע האם יש הבדל בין הוראה "רגילה" להוראת מדעים? מהי הוראת מדע "אותנטי"? כיצד ניתן לשלב את עקרונות החקר, דרך החשיבה המדעית הביקורתית, ולמידה פעילה בחיי היומיום של תלמידים? איך ידע מדעי תורם לשיפור באיכות החיים? וכיצד יכול החינוך המדעי להתאים את עצמו לעולם המודרני ולשינויים המתרחשים בו?

 

23.: שם המרצה : "ר ניר נבון אטמוס בר, הרצל 203, 2499700-054

שם ההרצאה: פיסיקה קוונטית במקומות הקרים ביקום

התופעות שאנו פוגשים בחיי היומיום נשלטות על-ידי חוקי הפיסיקה הקלאסית, אך כאשר מקררים מערכת לטמפרטורה קרה מספיק, קרוב לאפס המוחלט, היא מתחילה להתנהג בדרך שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים – בהתאם לחוקי הפיסיקה הקוונטית.

בעולם הקוונטי, חלקיקים יכולים להיות בו-זמנית בשני מקומות שונים, או בשני מצבים שונים, והחתול של שרדינגר יכול להיות חי ומת באותו הזמן. המצבים הקוונטים המוזרים הללו נמצאו ונמדדו במעבדה.

השיחה תסביר כיצד אנחנו מגיעים בניסוי לטמפרטורות נמוכות כל כך, ואיך נראה העולם הקסום של הפיזיקה הקוונטית.

 

24: שם המרצה: כפיר אומנסקי

כתובת ההרצאה: פקה פקה, הרצל 207, 4064433-052

שתישאר צעיר לנצח: מדוע תאים סרטניים אינם מתים? תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. השיחה תציג את הסיבות לכך, ואת האפשרות להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה – כמעט.

 

25: שם המרצה: ד"ר שירלי שולמן-דאובה ארומה, הרצל 218, 9477056-08

מפעלי חלבונים על שבב

אפשר לדמות את התא לאוסף של "מפעלים", שכל אחד מהם מייצר מרכיב חיוני אחר: מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. כל המפעלים האלה ערוכים ומסודרים בתוך התא, כך שיש חשובות למיקומם היחסי ולדרכי ההתקשרות ביניהם. כדי להבין את החשיבות של פרמטרים שונים, מרכיבים מדענים את המפעלים מחדש מחוץ לתא, על גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בייצור תא מלאכותי.

 

26.פרופ' מוטי הייבלום עץ התות, הרצל 194, 9442118-057

העתיד האמיתי של החלקיקים המדומים

האם המסע הארוך של מיזעור ההתקנים האלקטרוניים מתקרב לסיומו? מה יקרה אם וכאשר נחצה את הגבול אל העולם הקוונטי? כיצד יפעלו מחשבים במציאויות מקבילות? האם יש באמת "חלקיקים מדומים"? והאם ייתכנו זרמים חסרי מטען ונושאי אנרגיה?. 

 

 

27.טל שמיע

ההרצאה תתקיים בבית-הקפה אייסברג, אופנהיימר 2, פארק המדע, 9363369-08

                              סליחה, מה השעה?

כל תא ותא בגופנו מכיל שעון ביולוגי פנימי, אשר מאפשר לו לדעת מה השעה. מדוע הגוף זקוק למנגנון זה? כיצד שעונים אלה מווסתים את התנודות היומיות בחילוף חומרים, בעייפות וברגישות לכאב? מה קורה לגוף במקרים קיצונים של יעפת (ג'ט-לאג) ועבודה במשמרות? ומה הקשר לסרטן, סוכרת והזדקנות? ולא פחות חשוב – איך כל הידע הזה יגרום לכם לחשוב אחרת על אכילת המבורגר בשלוש בלילה?

 

28:               ארז גרטי בלאק בר בורגר, המדע 6, פארק המדע, 9361230-08

                                חשמל זורם בכפות ידיך (ובכל שאר הגוף)

התאים בגופנו טעונים במתח חשמלי, וגם מוליכים זרמים חשמליים ללא הפסקה. זרמים אלה עומדים בבסיסם של תהליכים רבים, כמו העברת מידע עצבי, פעולת השרירים, תנועה, חלוקת תאים, ואפילו מוות מתוכנן של תאים.

ההרצאה תדון בתהליכים שונים בהם מעורבים זרמים חשמליים, ותענה על שאלות כמו: מדוע שוקו חם מתוק יותר משוקו קר? איך הצלופח מתגונן מטורפיו? מדוע סוסי מרוץ נתקפים בשיתוק פתאומי? ומדוע שוק חשמלי יכול לגרום ללב לחזור ולפעום.

 

29: אפי שחמון לול, הרצל 202, 6630128-077

מסע בין כוכבים – גרסת המדע האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

 

30:         ד"ר יוסי אלרן

ההרצאה תתקיים במסעדת קפה ג'ו, חיים פקריס 2 פינת אופנהיימר, פארק המדע, 9381855-057

מפגש חידות וחידודי מוח היתרון הענק של מתמטיקאים הוא שכלי העבודה העיקרי שלהם, מוחם, מלווה אותם לכל מקום.

לפיכך, המקומות האהובים ביותר עליהם לעבודה הוא ברים ובתי קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות אחד לשני, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות... לשעה קלה נלך בדרכיהם של קונווי, ארדש וחבריהם, ונשחק ביחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית.

אני בלוגר וכותב באתרים שונים כגון: "פרשן","NEWS1 ", "מקושרים" ועוד. וכן אני סטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב