האם אתם עומדים במבחן האהבה של ילדיכם? 

חברה טובה שיתפה אותי לא מזמן בקושי שלה להעניק חום ואהבה לביתה בת ה-8 לעומת בנה בן ה-3. היא מרגישה שהקושי נובע מהיחס שהיא מקבלת מהבת.

כאשר היא חוזרת מהעבודה בנה הקטן קופץ עליה וצועק "אמא באה, אמא באה" ומאוד קל לה להרים אותו, לחבק אותו ולומר לו כמה היא התגעגע אליו וכמה היא אוהבת אותו. לעומת זאת ביתה הגדולה עושה טובה שאומרת שלום, עסוקה תמיד במחשב או בטלוויזיה. ולפעמים כשהיא מתיישבת לידה ומנסה לחבק אותה או לדבר איתה, היא תמיד כועסת שהיא מפריעה לה.

בכאב גדול היא שאלה אותי  "למה היא דוחה את החום והאהבה שאני כל כך רוצה להעניק לה?"

"למה היא מתנהגת כך? ילדה בת 8 כבר לא זקוקה לחום ואהבה מההורים שלה?"

ואז לפתע היא אומרת "את יודעת? לפעמים אני עם תחושה שאני רוצה לחבק אותה או לומר לה מילה טובה, ואני לא מצליחה לעשות את זה. מאוד קשה לי."

מדוע כשהילדים שלנו קטנים קל לנו מאוד להרעיף עליהם חום ואהבה בלי סוף. נשיקות, חיבוקים ומילים חמות ואוהבות?

מדוע כשהם גדלים באיזה שהוא שלב, חלה ירידה ניכרת בהפגנת החום והאהבה שלנו?

למה זה קורה? מה אנחנו אוהבים אותם פחות?

לא! אנו אוהבים אותם באותה מידה ואף יותר. העניין הוא שהפגנת חום ואהבה לילד בן שנה באה לנו יותר בקלות, באופן ספונטני בלי שנהיה מודעים לכך.

האם ילדים גדולים יותר זקוקים לפחות חום ואהבה מההורים, כי סביבת החברים מספקת להם אותה?

לא! ילדים גדולים זקוקים ליותר חום ואהבה . זהו המזון העיקרי לנפש שלהם. ילד בן 8 זקוק ליותר חום ואהבה מכיוון שהוא חשוף יותר לסביבה. כתוצאה מחשיפה זו נפשו נפגעת יותר והתרופה הטובה ביותר לנפש הילד היא חום ואהבה.

כל זמן שלא נפתח מודעות לנושא, הקושי שלנו ילך ויגדל והקשר עם ילדנו ילך ויקטן.

חשוב מאוד שנהיה מודעים לכך שחום ואהבה צריך להעניק לקטנים וגם לגדולים באותה המידה. במיוחד כאשר אנו חוזרים מהעבודה ובנינו בן ה-10 עסוק במחשב ובקושי אומר שלום.

מה הילד לא שמח שחזרנו הביתה?

הוא כן! הילדים פשוט אוהבים לבדוק ולבחון אותנו כל הזמן.

חשוב לזכור! אסור לנו להיכשל במבחן האהבה של ילדינו, אנו צריכים להוכיח להם יום-יום כמה אנו אוהבים אותם.

כל אדם בכל גיל זקוק לחום ואהבה ואין כמו אהבה של ההורים. כמו שאומרים: אין בעולם אהבה כמו של אמא ואבא.