אנו חיים בעולם המכור לדלקים שמקורם ביצורים קדמונים שהתאבנו לפני מיליוני שנים, "דלקים מאובנים", והפכו למה שאנו מכנים היום נפט ופחם. דלקים אלו היו מקור האנרגיה העיקרי שהצעיד את התעשיה והתחבורה במאה ה 20, ועדיין מהווה את מקור האנרגיה העיקרי בתחילת המאה ה 21.
בראשית המאה ה 21 אנו עומדים בפני בעיות אדירות שמטילות צל כבד על המשך השימוש בדלקים מאובנים אלו, כאשר בראשן היא הידלדלות מהירה של מאגרי הנפט בעולם. כיום כמעט ולא נמצאים מקורות נפט חדשים בעולם וברור כי מאגרי הנפט הולכים ונגמרים בקצב מדאיג. הידלדלות מאגרי הנפט מביאה לעליה חדה במחיר הנפט, שדוחפים את מדינות העולם המתועשות, המכורות לזהב השחור לחפש מקורות אנרגיה חלופיים.
סוג אחר של בעיות, הן ההכרה בבעיות זיהום האויר הנוצרות כתוצאה משריפת דלקים מאובנים שמביאה ללחץ למציאת אנרגיה ירוקה שתחליף את המאגרים הקיימים.
מלבד הבעיות הכלכליות הטכניות והאקולוגיות ישנן עוד מספר רב של בעיות אחרות, ביניהן בעיות פוליטיות - הימצאות כח רב בידי המדינות המייצרות נפט כמו מדינות ערב.
לבעיות הדלקים הקיימים מוצעות כיום פתרונות רבים, כמו אנרגיה סולארית, אנרגית רוח, אנרגית גיאות ועוד, אך כל הפתרונות הללו קשים ליישום ומצריכים שינוי מהותי בכל מערך התעשיה והתחבורה הקיים. פתרון מסוג אחר שמוצע כבר שנים רבות, אך רק לאחרונה תופס תאוצה אמיתית הוא שימוש בדלקים ממקור ביולוגי, אורגני "ביו-דלק" שהוא למעשה שיחזור של מה שהטבע כבר עשה בשבילנו - הפוטוסינתזה, אחד התהליכים היעילים ביותר בטבע - שימוש באנרגיית השמש האדירה על מנת לקבע כימית פחמן דו חמצני הנמצא באויר ולהפכו לתרכובות פחמן עתירות אנרגיה שניתן לפרק אותן כימית ולהפיק מהן את אנרגית השמש האגורה בהן.
לאחת מ"תרכובות" פחמן אלו אנו קוראים חומצות שומן - שהן מאגר האנרגיה העיקרי אצל בעלי חיים. חומצות השומן נאגרות בכמות גדולה גם בבעלי חיים וגם בצמחים רבים, מהם אנו יודעים כבר אלפי שנים להפיק שמן. מתברר, שחומצות שומן יכולות להוות דלק מצוין כתחליף לסולר במנועי דיזל, עובדה שהוכחה בניסויים רבים ובדיקות חוזרות. למעשה מנוע הדיזל הראשון פעל על שמן צמחי.
מבחינה מעשית, כדי להפיק את הביו-דיזל משמן צמחי צריך קודם להעביר אותו תהליך בו מפרקים את חומצות השומן מחומר אחר המוצמד אליהן בצמחים הנקרא גליצרול באמצעות ריאקציה כימית הנקראת דאסטריפיקציה. תהליך זה הוא יחסית קל וזול לביצוע. לאחר התהליך מתקבל ביו-דיזל באיכות גבוהה המאפשר להשתמש בו כסולר לכל דבר.
הביו-דיזל הוא ממקור מתחדש (צמחים או בעלי חיים), נקי יותר מסולר, יעיל יותר, ובמחירי הנפט של היום אולי אף זול יותר.
אם כן מה הבעיה - למה עדיין משתמשים בדלקים מאובנים?
ובכן, לשימוש בביודיזל כיום יש מספ בעיות יסודיות:
א. רוב השמן המופק כיום מופק מגידולים חקלאיים המשמשים למאכל. בכדי לייצר מספיק ביודיזל להחלפת כל הדלקים על פני כדו"א נצטרך להשתמש בכמות יבול חקלאי גדול בהרבה מיכולת הייצור היום, ונגרום למחסור חמור באוכל. לכן יש מאמץ רב כיום למצוא גידולים חקלאיים או מקורות אחרים לייצור הביודיזל.
ב. עדיין אין סטנדרטים טובים ואחידים בעולם לשימוש בביודיזל בצורה מסודרת, עניינים אלו בוודאי יפתרו בשנים הקרובות עקב המאמץ הרב המושקע בכך בעיקר באירופה ובחלק ממדינות ארה"ב.
ג. לביודיזל יש עדיין מספר בעיות לא פתורות כמו למשל עמידות נמוכה לאורך זמן (הוא מתקלקל תוך כשנה כמו כל חומר אורגאני).
למרות בעיות אלו, נראה שביודיזל עומד להיות אחד הפתרונות החשובים ביותר בשנים הקרובות לייצור של אנרגיה ירוקה, זולה וקלה ממקורות ממוחזרים ומתחדשים. וכדאי לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות בתחום זה, שעתידות לרשום פרק חשוב בתולדות ההיסטוריה של האנושות.
בראשית המאה ה 21 אנו עומדים בפני בעיות אדירות שמטילות צל כבד על המשך השימוש בדלקים מאובנים אלו, כאשר בראשן היא הידלדלות מהירה של מאגרי הנפט בעולם. כיום כמעט ולא נמצאים מקורות נפט חדשים בעולם וברור כי מאגרי הנפט הולכים ונגמרים בקצב מדאיג. הידלדלות מאגרי הנפט מביאה לעליה חדה במחיר הנפט, שדוחפים את מדינות העולם המתועשות, המכורות לזהב השחור לחפש מקורות אנרגיה חלופיים.
סוג אחר של בעיות, הן ההכרה בבעיות זיהום האויר הנוצרות כתוצאה משריפת דלקים מאובנים שמביאה ללחץ למציאת אנרגיה ירוקה שתחליף את המאגרים הקיימים.
מלבד הבעיות הכלכליות הטכניות והאקולוגיות ישנן עוד מספר רב של בעיות אחרות, ביניהן בעיות פוליטיות - הימצאות כח רב בידי המדינות המייצרות נפט כמו מדינות ערב.
לבעיות הדלקים הקיימים מוצעות כיום פתרונות רבים, כמו אנרגיה סולארית, אנרגית רוח, אנרגית גיאות ועוד, אך כל הפתרונות הללו קשים ליישום ומצריכים שינוי מהותי בכל מערך התעשיה והתחבורה הקיים. פתרון מסוג אחר שמוצע כבר שנים רבות, אך רק לאחרונה תופס תאוצה אמיתית הוא שימוש בדלקים ממקור ביולוגי, אורגני "ביו-דלק" שהוא למעשה שיחזור של מה שהטבע כבר עשה בשבילנו - הפוטוסינתזה, אחד התהליכים היעילים ביותר בטבע - שימוש באנרגיית השמש האדירה על מנת לקבע כימית פחמן דו חמצני הנמצא באויר ולהפכו לתרכובות פחמן עתירות אנרגיה שניתן לפרק אותן כימית ולהפיק מהן את אנרגית השמש האגורה בהן.
לאחת מ"תרכובות" פחמן אלו אנו קוראים חומצות שומן - שהן מאגר האנרגיה העיקרי אצל בעלי חיים. חומצות השומן נאגרות בכמות גדולה גם בבעלי חיים וגם בצמחים רבים, מהם אנו יודעים כבר אלפי שנים להפיק שמן. מתברר, שחומצות שומן יכולות להוות דלק מצוין כתחליף לסולר במנועי דיזל, עובדה שהוכחה בניסויים רבים ובדיקות חוזרות. למעשה מנוע הדיזל הראשון פעל על שמן צמחי.
מבחינה מעשית, כדי להפיק את הביו-דיזל משמן צמחי צריך קודם להעביר אותו תהליך בו מפרקים את חומצות השומן מחומר אחר המוצמד אליהן בצמחים הנקרא גליצרול באמצעות ריאקציה כימית הנקראת דאסטריפיקציה. תהליך זה הוא יחסית קל וזול לביצוע. לאחר התהליך מתקבל ביו-דיזל באיכות גבוהה המאפשר להשתמש בו כסולר לכל דבר.
הביו-דיזל הוא ממקור מתחדש (צמחים או בעלי חיים), נקי יותר מסולר, יעיל יותר, ובמחירי הנפט של היום אולי אף זול יותר.
אם כן מה הבעיה - למה עדיין משתמשים בדלקים מאובנים?
ובכן, לשימוש בביודיזל כיום יש מספ בעיות יסודיות:
א. רוב השמן המופק כיום מופק מגידולים חקלאיים המשמשים למאכל. בכדי לייצר מספיק ביודיזל להחלפת כל הדלקים על פני כדו"א נצטרך להשתמש בכמות יבול חקלאי גדול בהרבה מיכולת הייצור היום, ונגרום למחסור חמור באוכל. לכן יש מאמץ רב כיום למצוא גידולים חקלאיים או מקורות אחרים לייצור הביודיזל.
ב. עדיין אין סטנדרטים טובים ואחידים בעולם לשימוש בביודיזל בצורה מסודרת, עניינים אלו בוודאי יפתרו בשנים הקרובות עקב המאמץ הרב המושקע בכך בעיקר באירופה ובחלק ממדינות ארה"ב.
ג. לביודיזל יש עדיין מספר בעיות לא פתורות כמו למשל עמידות נמוכה לאורך זמן (הוא מתקלקל תוך כשנה כמו כל חומר אורגאני).
למרות בעיות אלו, נראה שביודיזל עומד להיות אחד הפתרונות החשובים ביותר בשנים הקרובות לייצור של אנרגיה ירוקה, זולה וקלה ממקורות ממוחזרים ומתחדשים. וכדאי לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות בתחום זה, שעתידות לרשום פרק חשוב בתולדות ההיסטוריה של האנושות.
מדען צעיר העוסק במחקר ביולוגי קשור לחברת גרין בי העוסקת בייצור ביודיזל משמן משומש.
