דודי שמש בישראל- איך זה התחיל?
חוק דודי שמש
בשנות השיבעים חל בישראל משבר אנרגיה, שנבע מכך שארצות ערב צמצמו את אספקת הנפט לישראל, ובכך העלו בצורה חדה את מחירי הדלק בישראל. עקב כך כנסת ישראל חוקקה בשנת 1976 את חוק דודי השמש. חוק זה קבע כי חובה להתקין בכל בית בישראל דוד שמש. הסיבה היתה כי דוד שמש היא דרך נוחה ודיי פשוטה לחיסכון עצום בחשמל. במקום לחמם את המים באמצעות גופי חימום (דודי חשמל), ניתן בצורה פשוטה להתקין דוד שמש על גגות הבתים ובכך לנצל את האנרגיה הסולארית כדי לקבל מים חמים כל היום, ברוב ימות השנה.
הסייגים שבחוק-
חוק דודי השמש לא כלל בתוכו את הדירות בבניינים שגובהם עלה על תשע קומות. הסיבה היתה פרקטית. בביניין גבוה של מעל לתשע קומות יהיו יותר דירות. אך עדיין שטח הגג לא גדל (שכן כמות הדירות עולה בשל גובהו של הבניין ולא בשם רוחבו), לכן יהיו יותר דירות שיזדקקו לדודי שמש, ממה שגג הבניין יכול הכיל. יש לקחת בחשבון כי כל דוד חייב שיהיו צמודים אליו לפחות שני קולטי שמש, מה שתופס שטח רב על הגג. סיבה נוספת היא שבבניין גבוה, עד שהמים החמים מהגג יגיעו לקומה הראשונה, הם כבר יתקררו בדרך.
חריג נוסף בחוק זה היא שכונת הרובע היהודי בירושלים, שבה כדי לשמור על הנוף, יש תקנה האוסרת על הצבת מתקנים על הגגות, ולכן חוק דודי השמש לא תופס גם בשכונה ספציפית זו. בנוסף בשנות התישעים נוסף לחוק סעיף שאוסר על התקנת דודי שמש על גגות רעפים. החוק מאשר רק התקנת קולטנים, גם זאת כדי לשמור על החזות של העיר.
השינוי בישראל בשנות ה2000-
מאז שנות השיבעים התרחבה במדינה צורת הבנייה לגובה. צורה זו גרמה לכך שהותקנו פחות ופחות דודי שמש, מה גם שהומצאו שיטות לחיסכון בחשמל גם בדודי החשמל החדשים, באמצעות שיטת ה'שרוול', הלוכדת בתוך הגוף חימום של הדוד, כמות קטנה יותר של מים וכך מחממת אותם במהירות רבה יותר (מה שקרוי כיום "המאיץ"). בבדיקה סטטיסטית של דודי השמש בישראל, נמצא כי בשנת 2005 ב88 אחוז מהבתים היו מותקנים דודי שמש, וב2011 רק ב82 אחוז מהבתים היו מותקנים דודי שמש.
חריג נוסף בחוק זה היא שכונת הרובע היהודי בירושלים, שבה כדי לשמור על הנוף, יש תקנה האוסרת על הצבת מתקנים על הגגות, ולכן חוק דודי השמש לא תופס גם בשכונה ספציפית זו. בנוסף בשנות התישעים נוסף לחוק סעיף שאוסר על התקנת דודי שמש על גגות רעפים. החוק מאשר רק התקנת קולטנים, גם זאת כדי לשמור על החזות של העיר.
